פיצויים לאלמן ולילדים עקב מוות בתאונת דרכים

זאת במסגרת הדיון שערך בנוגע לצורך להחיל את הזכויות המוקנות על פי פקודת הנזיקין לאשה הנשואה שהתאלמנה גם על "הידועה בציבור" וכך אמר: "ידועה בציבור קשרה את גורלה עם בן-זוגה. הם חיו חיי שתוף. הם ניהלו משק בית משותף. לעתים אף נולדו להם ילדים. הם חיו חיי מישפחה. מעשה הנזיקין קטע את המציאות הזו. הוא פגע בתלותה של הידועה בציבור. למה ייגרע חלקה לעניין זכותה כתלויה מזכותה של אשה נשואה? זכותה של אשה תלויה לפיצויים בגין מות בעלה על-פי הפקודה, באה לה לא באשר נישאה לו כדת וכדין אלא באשר שכלה את מפרנסה...

" (ר' ע"א 2000/97‏ לינדורן נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים‏, פ''ד נה(1) 12 (19.12.99) (להלן - עניין לינדורן)).

...

טענות המשיב: המשיב טען מנגד כי יש לדחות את הערעור וזאת, מהנימוקים כדלקמן: לא הוכח כי המנוח אכן הציע למערערת להינשא לו בעתיד, כי המערערת לא התגוררה עם המנוח באופן קבוע בשל אילוצים הקשורים במחלת אמה וכי המנוח והמערערת קיימו משק בית משותף.

תמיכה נוספת למסקנה זו ניתן לדלות אף מן העובדה שהמנוח לא כלל את המערערת בצוואתו ולא חש מחויבות לשפר את מצבה הכלכלי גם לאחר מותו.

משמע - במקרה דנן, שעה שעולה ממכלול הראיות כי לא הוכחה כוונה ליצירת מחויבות כלכלית בעתיד, כי לא הוכח שיתוף משמעותי במאמץ בעבר, אלא הפרדה כלכלית ברורה וממושכת - הרי שגם לא הייתה הצדקה לראות בשהייה של המערערת בדירת המנוח, גם אם היא נמשכה פרקי זמן משמעותיים - מגורים משותפים.

לאור כל האמור, הערעור נדחה.

מדובר בתביעת יורשים ותלויים, בגין מותו של המנוח רומן מדרה ז"ל (להלן: "המנוח") בתאונת דרכים.

המנוח נפטר ביום 9.3.08, בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 26.2.08, ומדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "הפלת"ד").

הישתכרותה של האלמנה בתצהיר מציינת האלמנה כי לפני התאונה המנוח שמר על הילדה הקטינה שנולדה כמה שנים קודם לכן, ובכך איפשר לה לצאת לעבודות מזדמנות (ס' 8 לתצהיר).

נכויים אין מחלוקת בין הצדדים, כי יש לנכות מהפצוי את תקבולי גמלת השארים אותה מקבלת האלמנה עקב מותו של המנוח.

...

הוצאות קבורה ומצבה – בהעדר ראיות מיוחדות, אני קובע ברכיב זה סך של 10,000 ₪.

סיכומו של דבר להלן כלל הפיצוי לו זכאים התובעים: אובדן שירותי בעל ואב – סך של 90,000 ₪.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד סכום כולל של 514,400 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 78,909 ₪, והשבת האגרה.

האם הארוע בו קפחה המנוחה את חייה – מיום 20-7-2013 , מהוה "תאונת דרכים" כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), או שמא מדובר בהתאבדות המהוה "מעשה שנעשה במתכוון". העבודות וטענות הצדדים: ביום 20.7.13 נסעה המנוחה ובעלה (להלן: "הבעל"), שהיה הנהג, ברכב מ.ר.73-018-29 (להלן: "הרכב") מכיוון חוף הפלמחים לכיוון מעלה אדומים; בשלב מסוים במהלך הנסיעה, בסמוך למחסום בגזרת תחנת אדומים, המנוחה שישבה במושב ליד הנהג נפלה (לגירסת התביעה) או קפצה למותה (לגירסת ההגנה) מהרכב ונהרגה (להלן: "התאונה").

על היחס בין תביעת העזבון לתביעת התלויים; תביעת עזבון היא תביעה בגין נזקיו של המנוח ותביעת התלויים היא תביעה בגין ניזקי הממון שנגרמו להם עקב מות המנוח.

תביעת התלויים שלא בתחום החפיפה- אובדן שירותים; לעניין הסכומים הנפסקים בגין שירותי אב ואם נאמר על ידי המשנה לנשיאה השופט ריבלין בע"א 9788/07 עזבון המנוחה הדיל מרמש ז"ל נ' ד"ר אילנה שלזינגר (30.5.2010): "כאשר כללים אלה נקוטים בידינו בעיניין נשוא העירעור כאן – ובוחנים אנו את פסקי הדין שנתגבשו במהלך עשרות שנים בערכאות הראשונות, אין להיתעלם מן הכלל שמשמש את בתי המשפט, כי ברגיל, ובאין נסיבות מיוחדות, כמו נישואיו מחדש של בן הזוג שהתאלמן – מכאן, או גיל צעיר במיוחד של הילדים שנותרו – מכאן, נעה מטוטלת הפצוי בגין אבדן שירותיו של בן הזוג – בסכומים שבין 200,000 ש"ח ל-300,000 ₪ ." על הלכה זו חזר לאחרונה בית המשפט העליון בע"א 4574/11 ‏ ‏ עזבון ויורשי המנוח נזאל אג'וד נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ( ניתן ביום 19.5.2013).

...

ח. אני סבור כי התנהלות התובע בתביעתו, מעידה ומלמדת על זניחת התביעה מצדו.

אמנם מדובר בתוצאה קשה, אך אין מנוס אלא לקבוע שהתובע לא הוכיח את תביעתו.

על אף התוצאה הקשה-דין תביעת תובע מס' 2 להידחות.

המנוחה, מזל קרחש, נספתה בתאריך 13.11.85, והיא בת 65, בתאונת דרכים.

על סמך קביעותיו אלה פסק בית המשפט לאלמן ולילדיו פיצויים בסך 42,159 ש"ח בגין עזרה בבית בעבר ובעתיד.

בעיניין זה קובע סעיף 80 לפקודה כי התלויים זכאים "להפסד ממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע". פיצויים אלה נתפרשו בפסיקה עקיבה וממושכת כפיצוי בעד "נזק ממון" כמובנו לפי סעיף 2 פקודה, להבדילו מ"נזק שאינו ממון".

...

כן מצא בית המשפט, על סמך הראיות שבאו לפניו, כי האלמן זקוק לעזרה של 17 שעות בשבוע בטיפול בו ובניהול משק הבית, וכי הוא מעסיק עוזרת בית 7 שעות בשבוע תמורת 10 ש"ח לשעה ובניו מסייעים לו 10 שעות בשבוע.

לטענה זו לא מצאתי תשתית ראייתית, ואף בית המשפט המחוזי לא נימק את התערבותו בעניין זה. על-כן, נראה לי כי בעניין זה יש להחזיר על כנו את פסק-דינו של בית-משפט השלום בשינוי אחד, והוא, שהאלמן לבדו יזכה בפיצויים בשל עזרה במשק הבית בסך 42,159 ש"ח. חישוב על-פי ידות: הטענה כי בית המשפט שגה בכך שלא ניכה את ידת האישה נדחתה כדין על-ידי בית המשפט המחוזי.

בית המשפט מצא כי כתוצאה ממות המנוחה הוקטנה הגמלה שקבלו בני הזוג מן המוסד לביטוח לאומי, והוא קיזז סכום זה כנגד ידת המנוחה.

בפניי תביעת התלויים/היורשים של המנוחה מריז (מירי) פרנסואז שחם ז"ל (להלן: "המנוחה") אשר קיפחה את חייה בתאונת דרכים.

האלמן העיד כי הוא מעביר לסבתא את דמי המזונות וקיצבת שארים שמקבל לי. יורשיה של המנוחה על פי דין, כפי שהוכרז גם בצו הירושה, הינם: האלמן-מחצית וכ"א מהילדים-1/6.

אומנם הפסקת העבודה לא כולה נגרמה עקב פטירת המנוחה, אלא כפי שטען, עקב יחסי עבודה עכורים עם מעסיקו דאז, שעל אף כישוריו העסיקו כפועל פשוט (האלמן קיבל עם עזיבת מקום העבודה בו עבד במועד התאונה, פצויי פיטורין שסכומם לא הוכח).

ליורשים מגיע פיצוי לא ממוני, בהתאם לתקנה 4 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) התשל"ו – 1976, לפי 25% מהסכום המכסימלי ובערכו דהיום, סך 44,727 ₪.

...

" "אין נפקא מינה האם ישנה זהות בין היורשים לבין התלויים, אם לאו. כך או כך, ככל שמדובר בפצוי לעיזבון בגין הפסד ההשתכרות 'בשנים האבודות', יש להישמר מפני פיצוי כפול בעקבות תביעתם הנפרדת של התלויים בגין הפסדי התמיכה בהם". כיוון שהתלויים ו/או היורשים בסופו של דבר אינם מקבלים פיצוי בגין אובדן תמיכה או שכרה של המנוחה "בשנים האבודות", הם זכאים לשאר הרכיבים בתביעתם כיורשים; אולם אין בכך כדי לשלול את זכאותם להפסד שנגרם להם עקב אובדן שירותי אישה ואם.

הנתבעת תשלם לתובעים סך 76,871 ₪, בניכוי התשלום התכוף ששולם.

כמו-כן, תשלם הנתבעת הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בצרוף מע"מ מסכום הפיצויים שנקבע בסעיף זה. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים ניתן היום כ"ב באב, תשס"ו (16/08/2006) בהיעדר הצדדים.