מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצויים לאחר דחיית תביעה מהוועדה המקומית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר דין ודברים, ברוח הצעת בית המשפט והמלצתו, הסמיכו התובע והנתבעות 1-2 (להלן: "הנתבעות"), את בית המשפט ליתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ואלו קרנית, מסכימה לדחיית התביעה נגדה ואולם טוענת להוצאותיה.
אכן, ככלל, בררת המחדל היא פסיקת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין לטובת הצד הזוכה, כך שלא ייגרם לו חיסרון כיס (ע"א 3769/97 דהן נ' דני, פ"דנג(5) 581, 598 (1999) והאסמכתאות הנזכרות שם וכן ראו בג"צ 891/05 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתיכנון ובנייה נצרת עילית ואח' (30/6/05) אליו הפניתה קרנית (להלן עניין: "מחצבות כנרת")).
דרישת קרנית שהתובע ישא בהוצאות ריאליות כאילו מדובר היה בהליך שהגיע עד תומו, שעה שההליך הסתיים בפשרה והתובע מן הסתם לא קיבל את הפצוי המאקסימאלי שיכל היה לקבל לו היה זוכה בתביעתו, אינה יכולה להיתקבל.
...
הנתבעות תשלמנה לתובע סך של 50,000 ₪ בתוספת שכר טרחה בשיעור 17.55% והחזר אגרה כפי ששולמה.
התביעה נגד הנתבעת-3 נדחית ללא צו להוצאות.
ההודעה לצד שלישי נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר דחיית התביעה ביקש הנתבע 4 – המשיב 4 לפסוק לטובתו הוצאות משפט.
המשיב- הנתבע 4 בתשובתו לתגובה היתנגד לקיום דיון בבקשה (התובעת ביקשה לקיים דיון ככל שבית משפט לא ידחה את בקשת הנתבע 4) והדגיש, כי הוא זכאי לפצוי בגין הזמן שהשקיע אישית בניהול התיק.
נקבע שם בסעיף 9: "... הבסיס לפסיקת הוצאות אינו עונשי או נזיקי, כי אם חיוב מכוח הדין המקנה שיקול דעת לבית המשפט (ראו פרק ל"ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ותקנה 151 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018) (להלן: התקנות החדשות)). נקודת המוצא היא כי בעל דין שאינו זוכה בהליך יחויב בהוצאותיו הריאליות של הצד שכנגד שזכה. הדבר נועד למנוע חסרון כיס של הצד הזוכה; להרתיע תובעים בכוח מנקיטת הליכי סרק; ולעודד נתבעים בכוח להמנע מהתגוננות סרק מפני תביעה ראויה (ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן משרד עורכי דין, פסקה 67 (28.2.2018)). עם זאת, פסיקת הוצאות בשיעור ריאלי כפופה להיותן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך. הדרישה לסבירות ומידתיות ההוצאות באה למנוע מצב שבו הוצאות גבוהות יתר על המידה שיוטלו יביאו להרתעת יתר של בעלי הדין, ליצירת חוסר שויון, ייקור של ההליכים המשפטיים ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות (ע"א 2617/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 612 (2005)). פסיקת הוצאות משפט מיועדת איפוא לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מוסדיים, ובהם מניעת תביעות סרק, שאיפה למניעת ניהול מכביד של ההליך או שימוש בהליך שלא בתום לב". עוד נקבע שם כי התקנות החדשות מעגנות במידה רבה את הפסיקה הקיימת בנושא הוצאות משפט (סעיף 12) וכי בררת המחדל היא חיוב בהוצאות (סעיף 18).
...
לאחר עיון בטענות הצדדים ומכוח סמכותי לפי תקנה 138 (א) (5) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) התערבות ערכאת ערעור בכל הקשור לפסיקת הוצאות נעשית רק במקרים חריגים ונדירים בהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בהתאם חייב ביהמ"ש את המועצה לשלם למנוח דמי שימוש בסך כ-49,000 ₪, על פי חוות דעת שמאי מטעם ביהמ"ש, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ביהמ"ש דחה רכיבי תביעה אחרים, בהם דרישה לפצוי בגין ירידת ערך קרקע, משום שאלו התייתרו לאחר שהמנוח הגיש תביעתו בועדת הערר.
העידר יריבות לטענת הנתבעים, סעיף 197 לחוק התיכנון והבנייה, שמכוחו קם החיוב כלפי המועצה בועדת הערר, מקנה למי שניפגע מתכנית זכות לפיצויים מהועדה המקומית לתיכנון ובנייה; ואילו כאן התובעת היא המועצה, אשר לטענתה שילמה את כספי הפיצויים לועדה, לאחר שזו בתורה שילמה את הכספים למנוח.
...
סוף דבר מהאמור עולה, כי המועצה אינה רשאית לתבוע בהליך זה השבה של הכספים ששולמו למנוח על פי פסק הדין שניתן בתביעתו בסדר דין מקוצר, לאחר שהוא זכה באותה תביעה, מבלי שהנתבעת טרחה להתגונן מפניה ולהעלות במקום הדיוני המתאים את טענותיה כנגד החיוב.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
התובעת תשלם לנתבעים (יחד ולחוד) שכ"ט עו"ד בסך 14,000 ₪.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מנגד, על בית המשפט לשקול את התכלית שבבסיס מוסד ההתיישנות, את אינטרס הנתבע ויכולתו להיתגונן בראיות מפני תביעה שהוגשה לאחר זמן רב, ואת אינטרס הציבור שפעולות הערכאה השיפוטית יתרכזו בהווה ולא בעניינים שזמנם עבר – ראו ע"א 9413/03 אלנקוה נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה, ירושלים (]פורסם בנבו[, 22.6.08 ); ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה 433 פסקה 27 ( עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז( 2003 )" (ראו- ע"א 8143/06 אברהם שלומוב נ' בית חולים ע"ש הרצוג (עזרת 28 )
אני דוחה את טענת התובעת כי הנתבעת הפרה כלפיה את חובת הנאמנות לאחר שכספי הפיצויים הועברו אליה בירושה עם פטירת האב.
...
ניהול ההליכים המשפטיים בתקופות האמורות, מהוה חיזוק למעלה מן הצורך למסקנה, שהתובעת לא עמדה בנטל הוכחת הטענה לעניין השעיית מרוץ ההתיישנות מכח קיומו של ליקוי נפשי וחוסר יכולת לדאוג לענייניה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על כתפיה.
על כן, גם בבחינת סעיף 7 לחוק ההתיישנות לא שוכנעתי כי הנסיבות מצדיקות השעיית מרוץ ההתיישנות.
אשר על כן, אני קובעת כי התביעה התיישנה ואני מורה על דחייתה על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

עוד טוען, כי עילת עשיית עושר ולא במשפט, מכוחה נתבע פיצוי בגין פגיעה בקניינו, נולדה רק במועד בו אישרה הועדה המקומית את תשריט החלוקה הלא שוויוני בשנת 2015, ועם רישומה של החלוקה הלא שויונית בשנת 2020, כך שאף עילה זו לא היתיישנה, וכי ממילא וללא קשר למועד בו נולדה עילת התביעה, הרי שעסקינן "בתביעה במקרקעין", ביחס אליה תקופת ההתיישנות היא 25 שנה , כך שלא היתיישנה (סעיף 31 לסיכומי התובע).
עדות התובע מדברת בעד עצמה, ועולה ממנה באופן ברור כי בסמוך לאחר מתן פסק הדין ובהנתן דחיית התביעה שם, סבר כי קמה לו הזכות לקבל פיצוי כספי בגין אותה חלוקה לא שווה, אלא שחרף האמור, לא ראה להגיש תביעה, אלא למעלה מ- 12 שנים לאחר מתן פסק הדין.
...
בעניין זה אפנה פעם נוספת לשנקבע בעניין אלטשולר, שם לאחר דחיית תביעת בעלים לסילוק יד מחמת התיישנות, הוגשה תביעה לתשלום שכר ראוי בגין שימוש במקרקעין, ונקבע כי התביעה נדחית מחמת מעשה בית דין ונוכח דחיית תביעת סילוק היד: "אמרתי שעילת התביעה השניה אינה זהה עם עילת התביעה הראשונה. ואולם פסק-הדין שיצא במשפט הראשון יכול לשמש יסוד להשתק פלוגתא גם בתביעה המבוססת על עילה אחרת. דחיית התביעה הראשונה כמוה כממצא שהתובע אינו רשאי לאכוף את זכותו על הנתבע. לשון אחרת, הנתבע נעשה חסין בפני תביעה להחזרת החזקה, והוא זכאי ליהנות מחזקת הנכס באין מפריע." ובהמשך: "שכר ראוי הוא בבחינת פיצוי על עיכוב החזקה. על כרחך אתה אומר, כי מקום שאין לבעל הנכס זכות אכיפה לחזקה, אין הוא זוכה לא בפיצוי על עיכוב החזקה ולא בשכר בעד השימוש בנכס על-ידי אחר. אין בידו להעניק לנתבע חזקה ממשית, שכן זו נשללה ממנו. זכות הבעלות שלו נעשתה ערטילאית. לא תועיל לו גם טענתו כי הנתבע משתמש בנכסו ללא רשות, כאמור בסעיף 472 למג'לה. אמנם רשות שימוש לא נתן, אך בית-המשפט דחה את תביעתו להוציא את חזקת הנכס מידי הנתבע ובכך הכיר בזכותו של זה להחזיק." בת"א (מחוזי י-ם) 9620/07 ארוינג מוסקוביץ' נ' חאלד אחמד חאמד חמדאללה (פורסם במאגרים) קבע בית המשפט כי: "המסקנה בענייננו היא - בלשון סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט – כי לא ניתן לומר שהנתבעים קיבלו מהתובע נכס שלא על פי זכות שבדין: אם משום שנוכח התיישנות התביעה להחזרת החזקה והפיכתה של זכות הבעלות של התובע לערטילאית, תש כוחו של התובע להעניק את החזקה לאחרים וממילא שגם הנתבעים לא קבלו ממנו דבר; אם משום שפסק הדין שדחה את תביעת סילוק היד מחמת התיישנות הכשיר את שימושם של הנתבעים במקרקעין והפכו לכזה הנעשה על-פי זכות שבדין." בית המשפט שם הבהיר, כי הלכת אלטשולר נותרה על כנה והפנה אליה: "עתירתו של התובע לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו מאי מימושן של תוכניות הבניה החלות על השטח, מבוססת אף היא על זכות הקניין שלו בשטח ועל הטענה, כי הנתבעים שללו זכות זו שלא כדין. והנה על פי הלכת אלטשולר, דחיית תביעתו של הבעלים להחזרת החזקה לרשותו מחמת התיישנות מעקרת את זכות הבעלות מתוכן ("זכות הבעלות שלו נותרה ערטילאית"), מחד גיסא, ונותנת גושפנקא משפטית לזכותו של המחזיק להחזיק ("הכיר בזכותו של זה להחזיק"; "משמש למערערים עילה לחזקת הנכס"), מאידך גיסא.
ואבהיר, אכן כטענת התובע עילת תביעה "חדשה" קמה כל עוד נמשכת הסגת הגבול, אלא ששעה שקבעתי כי ממילא מעת מתן פסק הדין החזיקו הנתבעים במקרקעין על פי זכות שבדין, הרי שהסגת גבול , ככל שהיתה, חדלה להתקיים ביום מתן פסק הדין ויחד עימה הזכאות לתשלום דמי שימוש ראויים ומשכך אני דוחה את תביעת התובע לתשלום דמי שימוש ראויים בגין 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.
בהינתן מכלול האמור, אני דוחה את התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו