פיצויים לאדם נכה שנפגע בתאונת דרכים שנגרמה על ידי צד שלישי

הנכות הרפואית לבקשת התובע ובהתאם לסעיף 6א(א) לחוק הפיצויים ולתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז – 1986, בית המשפט מינה 4 מומחים לבדיקתו של התובע ולקביעת ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה: ד"ר אריה קוריצקי מומחה בתחום הנוירולוגיה, ד"ר משה לוינקופף מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר אלכס קליין מומחה בתחום הפסיכיאטריה וד"ר יוסף בלום מומחה בתחום אף-אוזן-גרון.

וכך, נכותו של התובע הוערכה על ידי המומחה כדלקמן: בגין תחלואת עמוד השידרה הצוארי - 1.75% לפי סעיף 37(5)(א) חלקי [מתוך נכות של 3.5%, מחצית בשל מצב קודם]; בשל תחלואת עמוד השידרה המותני – 0.75% לפי סעיף 37(7)(א) חלקי [מתוך נכות של 1.5%, מחצית בשל מצב קודם]; ולבסוף 1% בגין פגיעה בבירכיים לפי סעיף 35(1) לתקנות, בין (א-ב).

מאחר שהמומחים שנזכרו לא הוזמנו על ידי מי מהצדדים להשיב על שאלות בקשר עם חוות דעתם, הן לא נסתרו, ונכותו הרפואית של התובע היא כפי שנקבעה על ידם.

על רקע זה, התובע ביקש למנות מומחה בתחום הרדיולוגיה אשר יפענח את בדיקת ה – MRI שבוצעה לתובע כאשר היה מאושפז בבית חולים רמב"ם. לטענת התובע, פיענוח אותה בדיקה היה שגוי או לכל הפחות לוקה בחסר, באשר נגרמה לו בתאונה חבלת ראש בצורה המטומה בחלק העליון של המצח, נוסף לחבלה צוארית שנקבעה על ידי מומחה בית המשפט, ד"ר לוינקופף.

...

אין בידי לקבל עדות זו, שהיא עדות יחידה של בעל דין, ולפי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971 טעונה סיוע, ולכל הפחות – הנמקה.

עדותו של האב, הגם שיש לו עניין בתוצאות המשפט, לא היתה על דרך ההגזמה והיא מקובלת עליי נוכח התיעוד הרפואי התומך.

סוף דבר סיכום הפיצויים הוא כדלקמן: א. הפסדי השתכרות לעבר 143,000 ₪ הפסד כושר השתכרות 250,000 ₪ פנסיה 49,000 ₪ עזרת הזולת (עבר ועתיד) 40,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 6,000 ₪ כאב וסבל 60,000 ₪ ניכויי מל"ל (הבטחת הכנסה) (21,500 ₪) סה"כ ביניים 526,500 ₪ שכר טרחת עו"ד ומע"מ (13% ומע"מ) 80,000 ₪ סה"כ 607,000 ₪ (במעוגל) הנתבעת תשלם לתובע סכום של 607,000 בצירוף הוצאות תרגום הדיון (1,000 ₪) וכן הוצאות משפט אחרות על פי קבלות, כשהן צמודות ונושאות הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד למועד פסק הדין.

בתאריך 7.4.10 בעת שרכב על אופנוע, אירעה לו תאונת דרכים בעקבותיה נגרמו לו ניזקי גוף (להלן: "התאונה").

הנכות הרפואית לבקשת התובע ובהתאם לסעיף 6א לחוק הפיצויים ולתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז – 1986, בית המשפט מינה את ד"ר ליאור פז, כמומחה בתחום האורתופדיה לבדיקתו של התובע ולקביעת ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה.

המומחה לא הוזמן על ידי מי מהצדדים להשיב על שאלות בקשר עם חוות דעתו, ולפיכך נכותו הרפואית - אורתופדית של התובע בגין התאונה עומדת על 10%.

אכן, התובע לא הביא לעדות צד שלישי, כזה שאין לו עניין בתוצאות המשפט, היכול להעיד על הקושי בתיפקוד בעבודה לאחר התאונה ויש לזקוף זאת לחובתו (עמ' 9 שו' 9-14).

...

מחד גיסא, בשנים שלפני התאונה ניכרת מגמה תמידית של ירידה בהכנסות, שאינה קשורה לתאונה (על כן, אין בידי לקבל את עדותה של רעיית התובע כי הירידה בהיקף הכנסותיו של התובע היתה רק לאחר התאונה או את טענתה כי הנתונים שהוצגו לה מקורם בטעות של רואה החשבון או בהקלדה של הפקידה שלו (פרוטוקול מיום 15.5.18 בעמ' 5 שו' 6-21.

האמור מחזק את המסקנה כי הפציעה בכתף לא פגעה, לפחות לא במידה אותה התובע מציג, בכושר השתכרותו כמתווך או כנהג מונית.

לאור כל האמור, ובהתחשב גם כי מדובר בתאונת עבודה (הגם שתביעתו של התובע למוסד לביטוח לאומי נדחתה, ראו להלן) אני פוסקת לעבר ולעתיד בגין השתתפות עצמית בתרופות (משככי כאבים, היטלי רופאים, נסיעות וכיו"ב) סכום גלובאלי של 1,500 ₪.

סוף דבר סיכום הפיצויים הוא כדלקמן: א. הפסדי השתכרות לעבר 17,000 הפסד כושר השתכרות ופנסיה 15,000 עזרת הזולת (עבר ועתיד) 35,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 1,500 ₪ כאב וסבל 14,500 ₪ ניכוי רעיוני (15,500 ₪) סה"כ ביניים 67,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד (13% ומע"מ) 10,267 ₪ סה"כ 77,767 ₪ בשולי הדברים; התובע טוען בסיכומיו כי כפירתה הסתמית של הנתבעת בחבותה בראשית ההליך אילצה אותו להגיש ראיות, לרבות תצהירים של עדים מטעמו, גם בשאלת החבות.

סוף דבר; הנתבעת תשלם לתובע סכום של 78,000 ₪ (במעוגל) בצירוף הוצאות משפט (על פי קבלות) כשהם צמודים ונושאי ריבית מיום ההוצאה ועד למועד פסק הדין.

הצדדים התובעת, גב' ל' ח', ילידת 27.11.83, בת 37.5 היום, נפגעה בשלוש תאונות דרכים כשנהגה ברכבה: התאונה הראשונה ארעה בתאריך 13.2.2015, התאונה השנייה- בתאריך 14.8.17, והשלישית- בתאריך 9.10.17.

מעיון בחוות דעתו של ד"ר רגב עולה כי המומחה היתייחס לבדיקת ה- MRI מיום 17.3.19 בפירוט, ובין היתר קבע כי: " בלט דיסק ובקע דיסק פרוץ מרכזי ופאראצנטלי מימין גורמים ללחץ על השק הדוראלי ועל החוט בצדו הימני שלו שנראה מושטח... בקע דיסק אחורי מרכזי גורם ללחץ על השק הדוראלי, ללא הצרות פומינלית, מרכיב מינמלי של ספונדילוליסטזיס..." כמו כן קבע בהתייחסותו לבדיקת ההדמיה כי: "בעמ"ש הצוארי ניצפה בקע דיסק C-4-5 הלוחץ את החוט ללא סימני מלציה בחוט..."לגבי כאבי הצואר לדעתי, כאבים אלו נגרמו על ידי מספר ממצאים שהעיקרי בהם הוא בקע הדיסק בגובה C4-5". נראה איפוא כי המומחה התרשם שבקע הדיסק הנו גורם משמעותי לקביעת נכותה של התובעת.

הנוירולוגית אף נחקרה בעיניין זה בבית המשפט, על ידי ב"כ הנתבעת, והסבירה כי בעוד שלפני התאונות, האבחנה ממנה סבלה התובעת הייתה קשיי קשב ורכוז מסוג ADHD, שאינם מעניקים לתובעת נכות בהיעדר טפול תרופתי, הרי שלאחר התאונות קשיי הקשב והריכוז אינם מאובחנים כ- ADHD אלא פגיעה פוסט טראומטית בזכרון ובקשב, הנובעת ממצב חבלתי (עמ' 33 שו' 10- 12 לפרו' מתאריך 15.2.2021, ממנו יובאו מלוא הציטוטים להלן).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהיתחשב בגילה של התובעת ובעובדה כי אין לה כיום עבודה קבועה מחד, ומאידך, בהיתחשב בקביעות המומחים הרפואיים, בהיעדר הפסדי שכר לעבר המעידים על תיפקודה לאחר התאונות, ויכולתה לשפר את מצבה על ידי נטילת ריטלין כפי שקבעה המומחית הנוירולוגית (עמ' 40 שו' 1- 5 לפרו'), אני סבורה כי יש לפצות התובעת בגין הפסדי שכר לעתיד בסכום גלובאלי.

נספח ד' הנו פירוט דמי פגיעה ששולמו לתובעת כתוצאה מהתאונה השלישית בסך של 9,096 ₪ ופירוט דומה כתוצאה מהתאונה הרביעית בסך 3,727 ₪.

...

אינני מקבלת את טענות התובעת נגד חוות דעת ד"ר רגב.

על פי נתונים אלו, אני קובעת כי הפיצוי לעתיד, לרבות בגין הפסדי פנסיה, יעמוד על סך של 300,000 ₪.

אינני מקבלת את טענת התובעת שהמומחים הרפואיים קבעו כי ניידותה נפגעה.

לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים כמפורט לעיל, אני פוסקת לתובעת סכום פיצוי גלובלי של 30,000 ₪ בגין עזרה לעבר ולעתיד.

הצדדים התובעת, גב' א' ג', ילידת 24.9.1999, כבת 23 כיום, נפגעה בתאונת דרכים בתאריך 23.11.2020, כשהייתה כבת 21, עת נהגה ברכבה מ.ר. 16199101, ונפגעה מרכב צד ג' (להלן: "התאונה").

הנתבעת, שלמה חברה לביטוח בע"מ, היא מבטחת רכבה של התובעת בביטוח חובה שהיה בתוקף במועד התאונה וחבה, על כן, בפצוי התובעת בגין ניזקי הגוף שנגרמו לה, לפי חוק הפלת"ד. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלת הכסוי הבטוחי והחבות.

הפסיקה קובעת כי ככלל לא יסטה בית המשפט מחוות דעת המומחה מטעמו בהיעדר נימוקים משכנעים לכך (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מוניטי רבי [פורסם בנבו] (31/12/88)), מה גם שהמומחה לא נחקר על ידי הצדדים כאמור.

בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), תשל"ו-1976, בהיתחשב בנכותה הרפואית ותקופת אי הכושר, טיב הפגיעה והכאב שהותירה, אני פוסקת לתובעת סכום של 12,000 ₪ בראש נזק זה. סיכום להלן פירוט סכומי הפצוי שנפסקו לעיל: הפסדי שכר לעתיד והפסדי פנסיה- 120,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות- 1,000 ₪ עזרת הזולת- 5,000 ₪ כאב וסבל- 12,000 ₪ _________ סה"כ- 138,000 ₪.

...

בנסיבות העניין, לאור גילה ותפקודה של התובעת, קביעות המומחה וההשלכות הקלות ביותר של הנכות על תפקודה, אני סבורה כי יש להעמיד את הפיצוי על שיעור גלובלי נמוך מהחישוב האקטוארי הנ"ל. ראו לעניין זה למשל ת.א. (שלום פ"ת) 36611-04-19 פלוני נ' קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים [פורסם בנבו] (18.6.2021), שם הוערך הפיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד בשיעור של מחצית מהחישוב המלא לתובע שנפגע כקטין, שנכותו התפקודית נקבעה בשיעור של 14.5%.

בנסיבות המפורטות לעיל ובשיקלול מלוא הנתונים, אני קובעת כי הפיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד, לרבות הפסדי פנסיה, יעמוד על סכום גלובלי של 120,000 ₪.

לאור כל האמור, בהתחשב בקביעות המומחה להעדר צורך בטיפולים בעתיד, בהעדר ראיות להוצאות מטעם התובעת לעבר, ובעובדה שהתובעת זכאית להוצאותיה מקופת החולים, ומנגד, בהתחשב בכך שאולי נגרמו לתובעת הוצאות מסוימות בגין נסיעות לטיפולי הפיזיוטרפיה שעברה בסמוך לאחר התאונה, שלא נשמרו בגינן קבלות, אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובלי לעבר בלבד, בסכום של 1,000 ₪.

נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 16.1.20.

הצדדים סיכמו בע"פ. לאחר שבחנתי את נתוני התיק, ובשים לב לאופי הנכות שנקבעה לתובע, נכות שלא נסתרה ואשר מומחה בית המשפט, לקח בחשבון את עברו הרפואי של התובע, אני סבור, כי נכותו הרפואית של התובע הנה בשיעור 10% וכי לנכות זו, לאור גילו, מינו ומקצועו, יש משמעויות תפקודיות המזכות אותו בפצוי מתאים.

עם זאת, לא מצאתי הצדקה לפצוי של התובע בנכות תפקודית הגבוהה מהנכות הרפואית אותה העריך ב"כ התובע ב- 20%, ואולם גם הטענה של הנתבעת, כי אין משמעויות תפקודיות לנכות, נדחית על ידי.

הסיבה לכך היא שהתובע על פי המסמכים קיבל אכן מ – 03/20 אבטלה בגין תקופת הקורונה ובהמשך חזר לעבודה באותו הקף ולא נגרם לו כל נזק.

עזרת צד ג' בעבר ובעתיד- לטענת התובע- יש לפצות אותו לעבר- 15,000 ₪ ולעתיד- 50,000 ₪.

...

הצדדים סיכמו בע"פ. לאחר שבחנתי את נתוני התיק, ובשים לב לאופי הנכות שנקבעה לתובע, נכות שלא נסתרה ואשר מומחה בית המשפט, לקח בחשבון את עברו הרפואי של התובע, אני סבור, כי נכותו הרפואית של התובע הינה בשיעור 10% וכי לנכות זו, לאור גילו, מינו ומקצועו, יש משמעויות תפקודיות המזכות אותו בפיצוי מתאים.

עם זאת, לא מצאתי הצדקה לפיצוי של התובע בנכות תפקודית הגבוהה מהנכות הרפואית אותה העריך ב"כ התובע ב- 20%, ואולם גם הטענה של הנתבעת, כי אין משמעויות תפקודיות לנכות, נדחית על ידי.

סכום זה תשלם הנתבעת לתובע באמצעות ב"כ תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.