פיצויים דוגמא על חיוב שירותי אינטרנט

טענות התובעת לטענת התובעת, היא היתה מנויה לשירותי האנטרנט של הנתבעת וביום 7/7/15, שלחה לנתבעת בקשה להתנתק משירותי האנטרנט (להלן: "הבקשה") באמצעות אתר "נתק". בבקשה צוין מפורשות כי ככל שלא תנותק התובעת מהשרות, יכול ויוטלו על הנתבעת פיצויים עונשיים על ידי בית המשפט.

לפיכך, עניין לנו בשירות אשר ניתן לתובעת במסגרת עסקה מתמשכת, כהגדרתה בסעיף 13ג (א) לחוק הגנת הצרכן, כדלקמן : "עסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, לרבות כל שינוי בעיסקה או תוספת לה שאינם מהוים עסקה חדשה, והכל בין אם העסקה היא עסקה לתקופה קצובה ובין אם היא לתקופה בלתי קצובה...". הוראות חוק הגנת הצרכן בדבר פיצויים לדוגמה נתונות בסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, לפיהן: "(א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים..." ובהמשך קובע סעיף משנה (2ב) אפשרות פיצוי במקרה שבו : "ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות סעיף 13ד והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בנגוד להוראות אותו סעיף;...". הוראות החוק המפורטות לעיל, מקימות לצרכן אשר העוסק המשיך לחייבו בתשלומים למרות שבקש לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול, עילה לתבוע פיצויים לדוגמה.

חוק הגנת הצרכן מורה, כי בעת פסיקת פיצויים לדוגמה על בית המשפט להיתחשב בשיקולים המנויים בסעיף 31א(ה) לחוק הגנת הצרכן לעניין קביעת גובהם, ובהם, אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עדוד הצרכן לממש את זכויותיו, חומרת ההפרה, היקפה ונסיבותיה, שוויה הכספי של העסקה וההיקף הכספי של עסקי העוסק.

...

הגם שהכיתוב "יולי 2015" מעלה תמיהות - אין בידי לקבוע כי די בו כדי להוכיח שהבקשה התקבלה אצל הנתבעת עוד בחודש יולי 2015.

מנגד, יש לציין, כי התובעת קיבלה מענה לפנייתה מנציגת שירות הלקוחות של הנתבעת ומקובלת עליי גרסת הנתבעת כי במהלך אותו בירור שנעשה בין הצדדים הוברר כי עקב תקלה לא טופלה בקשת התובעת שנתקבלה מספר חודשים קודם לכן והתובעת זוכתה בגין החיובים ששולמו על ידה ביתר.

לנוכח האמור, ולאחר ששקלתי האיזון הראוי, בשים לב לאופן התנהלות הנתבעת והטרחה שנגרמה לתובעת עד שטופלה הבקשה להתנתק מהשירות, הגם שהבקשה נקלטה אצל הנתבעת עוד בחודש נובמבר 2015, הפעולות שבהן נקטה התובעת והעובדה שהנתבעת תיקנה את מחדלה והשיבה הסכומים ששולמו ביתר, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה לנתבעת לשלם לתובעת פיצויים לדוגמה בסך של 2,500 ₪.

1 בפני תביעה בסך 23,000 ₪ להחזר תשלום בסך 13,000 ₪, בגין שירותי אינטרנט עבורם שילם התובע לנתבעת במשך 6 שנים, למרות שבקש לבטל את השרות, ובנוסף לכך פסיקת פיצויים לדוגמה.

סעיף 31א(א)(2ב) מעניק סמכות לבית משפט לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום של עד 10,000 ₪ למי שמבקש לבטל עסקה מתמשכת והעוסק ממשיך לחייב אותו.

סעיף זה מדגיש, שכאשר מבוקש לפסוק פיצויים לדוגמה על בסיס בקשת ביטול של עסקה מתמשכת שלא קוימה, די במשלוח הודעת ביטול לפי סעיף 14ט(א) למעט פסקה 1 לסעיף זה. פסקה 1 עוסקת כאמור, במתן אפשרות לבטל עסקה בטלפון, והיא מוחרגת במפורש מהאפשרות להגיש תביעה לפיצויים לדוגמה.

...

הנתבעת ניסתה במספר שיחות טלפוניות להבהיר לתובע שאינו זכאי להחזר, אולם בסופו של דבר עמדה כנותנת שירות הגונה, מאחורי הטעות של הפקידה, והעניקה את הזיכוי ביום 12.2.20, הרבה לפני שהתובע הגיש את כתב התביעה.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.

אני מחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בסכום של 750 ₪.

לפניי תביעה לחייב את הנתבעות לשלם לתובע פיצויים בסך – 33,800 ₪ בגין הפרות חוזרות ונישנות של חוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), חיובי סרק וחיובי יתר כספיים שלא על פי דין, אובדן זמן , אי מענה ואי מתן שירות הולם, ופיצויים לדוגמה - ללא הוכחת נזק.

הנתבעת 2 טענה כי החיוב הכפול בו חויבו התובעים נעשה בעקבות טעות אנוש נקודתית אשר בוצעה בתום לב ונגרמה בעקבות אי ביטול חיוב ספק האנטרנט- חיוב אשר התבצע בנפרד מחשבונית "ניטוויזן 013" טרם הצטרפות לחבילת "טריפל". הנתבעת 2 טענה כי בכל פניותיו של התובע אל הנתבעת העניקו לו נציגיה שירות מקצועי ואדיב תוך שטיפלו פרטנית בטענותיו.

בדיון אשר היתקיים ביום 26.12.16 טען כי השרות הופיע בחשבונית מיום 21.2.13 (לא צורפו לעיון בית המשפט אסמכתות כי התובעים חוייבו במועדים נוספים בחיוב על סך 5.90 ₪ בגין שירותי שיחות בנלאומיות).

...

הנתבעת 2, הגישה כתב הגנה וטענה כי דין טענת התובעים להידחות.

בעניין זה - התובעים לא הציגו בפניי כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי החיוב עבור אותם שירותים בינלאומיים נמשך מעבר לחודש הנ"ל. בנסיבות אלה אין בידי לקבוע, על סמך המסמכים אשר הוצגו בפניי כי מדובר בחיוב מתמשך במיוחד כאשר אין התובעים מלינים על חיוב זהה באותו סכום עבור אגרת הוראת קבע.

במקרה דנן, אני מקבלת את גרסת הנתבעות לפיה עם קבלת פנייתו של התובע מיום 25.11.15 אצל האחראי על פניות הציבור, פנייתנו נבדקה, טופלה והושבו אליו הסכומים שנגבו בטעות בשל תקופת ההסתגלות, על פי גרסת הנתבעות, ובעקבות טעות שבתום לב. הן התגובה והן הסכומים הושבו על פי המועדים הקבועים בחוק הגנת הצרכן.

סוף דבר- התביעה נדחית.

התובע טוען, כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן וזאת מאחר ולא אספה את הציוד מביתו, ועל כן דורש כי הנתבעת תשיב את הכספים שנגבו ממנו שלא כדין וכן מבקש מבית המשפט להטיל פיצויים לדוגמא על הנתבעת.

ביום 31.03.21, פנתה מטעם התובע גב' העונה לשם ''סמדר'' שביקשה להתנתק משירותי הטלפון והכבלים שמספקת הנתבעת לתובע, ולהשאיר את שירותי האנטרנט בלבד.

ככל ולא השיב את הציוד לנתבעת, אל לו להלין על חיובים שנגבו בגין הציוד שלא הושב.

...

אשר על כן, באתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר מכל הטעמים שלעיל, התביעה נדחית.

התובע ישלם הוצאות הנתבעת בסך 500 ₪ תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום המלא בפועל.

בפניי תביעה לתשלום פיצויים עבור נזקים שנגרמו לתובע לטענתו, בשל היתנהלות לקויה במתן שירותי תיקשורת של הנתבעת (להלן גם: "הוט") להתקנת שירותי אינטרנט בביתו.

גם אם נניח כי לא הייתה לתובע אפשרות לצאת מביתו ולעבוד בכל מקום אחר אשר קיימת בו גישה לאינטרנט (בין בהיותו הורה יחידני ובין מסיבה אחרת), התובע לא טען כי נשא בעלויות סבירות כאלה ואחרות לצורך הקטנת הנזק שניגרם לו (ככל שהיה עושה כן, היה ניתן לחייב את הנתבעת לשפותו, בין אם הוקטן הנזק, בין אם לאו).

אין מקום לקבל את הטענה כי יש לפסוק פיצויים לדוגמה על סך 10,000 ש"ח לפי סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

...

מעדויות הצדדים נחה דעתי כי אכן העיכוב בחיבור לאינטרנט נגרם בשל תקלה אצל הנתבעת.

התוצאה: הנתבעת תשלם לתובע סך של 100 ₪ עקב מיצוי חבילות חבילת האינטרנט.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך 1,600 ₪ עבור עוגמת הנפש שנגרמה לתובע בשל התנהלותה של הנתבעת, וכן הוצאות משפט בסך של 400 ₪.