פיצויים בגין פיטורים משפילים של מורה ללא שימוע

נוכח האמור, הגננות זכאיות להפרשי שכר והפרשי פצויי פיטורים בהתאם לתנאים המקובלים במוסדות החינוך הרישמי, וכן לתחשיב פצויי פיטורים בהתאם להנחיות תקנון שירות עובדי הוראה של משרד החינוך (להלן גם – התקנון) שהוצג מטעם הגננות.

בהמשך לכך, תבעה גב' שוקר הפרישי שכר מלאים לשנות הלימודים תשס"ד – תשס"ט (ספטמבר 2003 עד אוגוסט 2009), החזר הוצאות נסיעה בסך של 4,200 ₪, פיצוי על פיטורים שלא כדין וללא שימוע בשיעור של 12 משכורות בסך של 112,332 ₪, פיצוי בגין הפרת צוים שפוטיים בסך של 50,000 ₪, ופצוי בגין היתנכלות, השפלה ועגמת נפש בסך של 50,000 ₪.

...

בכל הנוגע למחלוקות העובדתיות בעניין נסיבות סיום יחסי העבודה של גב' שוקר וגב' יוסף - מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האזורי כי גם אם יש כמובן עדיפות להתרשמות כל חברי המותב מהעדויות עצמן, בנסיבות המקרה על יסוד החומר בכתב שהיה לפני בית הדין האזורי התקיימו נסיבות שבהן "חבר המותב החדש יוכל לקבוע ממצאים על פי עדויות שלא נשמעו בפניו ושלא הייתה לו הזדמנות להתרשם מהן". מעבר לכך, אנו סבורים כי גם היה מקום ליתן משקל לשלב שבו נמצא ההליך – לאחר שמיעת כל העדויות והגשת סיכומי טענות הצדדים, וחלוף הזמן מאז החל הליך זה, שהוא המשכו של הליך אחר שתחילתו בשנת 2003.

אנו סבורים, כי מקרה זה נמנה עם המקרים החריגים שכן שיעור ההוצאות שנפסק ביחס לסכומים שנפסקו לגננות נמוך.

בנסיבות אלה אנו קובעים כמפורט להלן: 94.1.

כמו כן, כמובהר לעיל, אנו סבורים כי לא היה מקום שהרשת תעמוד על טענותיה שנדחו בעניין בוסי ובעניין הורביץ.

יפים לעניינו דברי בית המשפט העליון בפסק דין רבקה אלישע (פסקה 16 לפסק הדין): "סעד האכיפה מותנה באפשרות לקיימו נוכח המציאות הקיימת במקום העבודה, ובהיתחשב בטיב היחסים בין הצדדים ליחסי-העבודה. בבואו לקבוע את הסעד ההולם לעובד אשר פוטר שלא כדין, שומה איפוא על בית המשפט להיתחשב במערכת היחסים השוררת במקום העבודה ובהשלכות של אכיפת ההעסקה על הצדדים הנוגעים לעניין הן מבחינה מעשית והן משיקולים של צדק. כך, נקבע כי מקום בו נתגלע משבר אמון חריף בין מנהל בית-ספר לבין צוות המורים, אין זה צודק ואף בלתי אפשרי מבחינה מעשית לכפות על המעביד להחזיר את העובד למשרת הניהול (בג"צ 5618/01 צויזנר נ' בית הדין הארצי לעבודה ([פורסם בנבו], 21.8.2001) (להלן: בג"צ צויזנר))". עוד נפסק כי חלוף הזמן בין החלטת הפיטורים לבין מועד הענקת הסעד "הוא שיקול כבד משקל בשיקולים למתן סעד של אכיפה". על החשיבות בהגשת תובענה בסמוך למועד הפיטורים כאשר מבוקש סעד של השבה לעבודה עמד בית דין זה בעיניין שלום לבבי ( ר' דב"ע לה/ 110-3 שלום לבבי - מדינת ישראל, פד"ע ז', 220, 223; דב"ע לג/ 50-3 יעקב יעקובי – תוצרת מזון ישראלית בע"מ, פד"ע ד 531), תוך שנקבע כך: " משמדובר בפסק-דין הצהרתי או בצו מניעה, שעניינם פיטורי עובד - משמעות מיוחדת לזמן שחלף בין הפיטורים לבין הפניה לבית-הדין. יחסי עבודה תקינים והפעלה סדירה של מיפעל או שירות אינם סובלים, שלאחר זמן יבקשו להחזיר איוש תפקידים למצב קודם, מבלי להביא לשיבושים שבגררה. כשם שדיון בהליך, שבו עותרים לתרופה כאמור, מחייב את בית-הדין לפעול 'מיידית או תוך זמן קצר ביותר במסגרת שבועית, ולא במסגרת חודשית' ..כך חייב לפעול העותר לעניין פתיחת ההליך". בפסק הדין בעיניין אלפסי ( עע 425/06 רוחמה אלפסי – מדינת ישראל-משרד החינוך, 18.10.06) עמד בית הדין על כך ש"מועד הגשתה של תובענה כנגד החלטת פיטורים הופך להיות רב משקל ובעל ערך מוסף עת מתבקש סעד של החזרה לעבודה.

העובדה שלא היתה פניה של התובעים לנתבעת בכל הנוגע לטיוטת ההסכם עובר לתחילת העונה עולה בקנה אחד גם עם המכתב ששלחה הנתבעת לתובעים מיום 12.11.17 שם נכתב: ".. רובם המכריע של השופטים הודיע לאיגוד כי הוא מסכים לתנאים המוצעים והם אישרו בחתימתם של ההסכם. למרבה הצער והתמיהה, ממך לא התקבלה כל היתייחסות משך כל החודשים דלעיל.... רק לפני מספר ימים הודעת במפתיע, יחד עם שלושה שופטים נוספים, כי אתם מעוניינים לנהל מו"מ עם האגוד לגבי תוכן ההסכם...". הפניה הראשונה של ב"כ התובעים בכתב באה לעולם רק ביום 28.11.17 ומכתב זה הופנה לרשם העמותות ויו"ר הוועד האולמפי מר יגאל כרמי ובו טרוניה על אופן פעולת הנתבעת, שם נטען כי היא פיטרה את התובעים הלכה למעשה ללא שימוע רק בשל העובדה שסרבו לחתום על הסכם הגורע מזכויותיהם.

אולם עיון בכתב תביעתם מעלה כי עילת התביעה בגין רכיב זה לא עסקה בפצוי בגין פיטורים שלא כדין או בגין נזק שאינו ממוני אלא רק ברכיב עוגמת נפש כמצוטט בסעיפים 45-48 לכתבי התביעה: "התובע גאה בעבודתו כשופט כדורמים ומקום העבודה חשוב לו עד מאוד. הדורסנית הננקטת כלפי התובע מסבה לו עוגמת נפש עצומה ומצוקה קשה והוא חש עלבון עז והשפלה בקרב הקולגות וכן מול השחקנים, שהתובע ועמיתיו לשיפוט אמורים להיות האוטוריטה העליונה במשחק. היתנהלות הנתבעים כלפי התובע מקוממת, צורמת ועומדת בסתירה מוחלטת לעבודתו המסורה והאיכותית של התובע. בנסיבות הענין , התובע זכאי לפצוי בגין עוגמת נפש הקשה שהנתבעים הסבו לו..." מנגד התובעים הגישו בקשה לפיצול סעדים להגיש תביעה עתידית בנוגע לרכיב פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב ובהיעדר שימוע במסגרת תביעה נפרדת.

...

הנתבעת תשלם לתובע 2, מר מרק לוין, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: פדיון חופשה בסך 1,840 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע 3, מר **** אלקינד, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: פדיון חופשה בסך 84₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע 4, מר מיכאל גורדלנד, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: פדיון חופשה בסך 1,840 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 21.10.17 ועד יום התשלום בפועל.

עדותה של התובעת לעניין השתלשלות האירועים בתקרית ובכלל זה, העובדה כי מדובר היה בזמן הפסקה של העובדים, ודרישתה המשפילה של הגב' אסולין כי התובעת תשפוך את הקפה שהכינה ותחזור מיד לעבודה, הייתה עקבית, מהימנה ואותנטית לאורך ניהול ההליך כולו[footnoteRef:13].

פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וחוסר תום לב לטענת התובעת, הנתבעת פיטרה אותה בנסיבות חמורות וחריגות, לאחר שהשפילה אותה ופגעה בה לאורך זמן.

התובעת פוטרה ללא שימוע, ללא שניתן לה מכתב פיטורים, לאחר מחלה, תוך שהנתבעת מתנכלת לה לפני המחלה ובמהלכה, מיתנהלת עימה בבריונות, מהילכת עליה אימים ומהתלת בה. נסיבות אלה מצדיקות פיצוי ברף העליון, ולכל הפחות בסכום של 100,000 ₪.

אשר על כן, הננו מורות כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסכום של 25,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, כדלקמן: א. תשלום בגין דמי מחלה בסכום של 7,965 ₪.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובעת בסכום של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

נציין ששמנו לב, כי מדובר בקורס של 16 שעות אקדמיות, כאשר מהמידע שקיבלנו ממר שרמר ממשרד החינוך הבנו שהקורס המומלץ למורים של תחבורה מיתקדמת הוא קורס בטכניון של 60 שעות אקדמיות.

התביעה לפצוי כספי תביעתו החלופית של התובע היא תביעה לפצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין ובנגוד להוראות תקנון עובדי הוראה ופצוי בגין הליך שימוע לא תקין, עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב.

המבחן להתקיימות העוולה, קרי האם הפירסום היה משפיל, פוגע או מבזה, הוא מבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי בעיניו של האדם הסביר [footnoteRef:4].

...

בהקשר זה נציין, כי שני העדים שהופיעו בפנינו לא דייקו לגבי פרטים רבים, אך מאחר ולא היה בכך לשנות את תוצאות פסק דין זה, לא מצאנו לנכון להתייחס לטענות אלו.

סוף דבר מכל המפורט לעיל, תביעת התובע להחזרתו לעבודה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪.

לפיכך אני מורה על סיום העסקתך בחברה באופן מיידי ! ואפעל בהתאם למשמעויות ההפרה היסודית אותה ביצעת.

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים בכתבי הטענות ובראיות שהומצאו לתיק החלטתי היא כדלקמן: נסיבות סיום העסקתו של התובע התובע אינו זכאי לפצוי בגין פגמים בהליך השימוע בכתב התביעה טען התובע כי פוטר ללא הליך של שימוע לאחר שהתלונן על כך שעל אף שסוכם איתו כי הקף המשרה שלו יעמוד על 160 שעות הרי שהוא נידרש לעבוד 15 שעות ביום (בממוצע) ופנה בדרישה לקבל תגמול בגן עבודה בשעות נוספות.

] לטענתו, מעסיקו השיב לו כי הוסכם כי יעבוד במשרה מלאה, ובקשתו לקבל גמול בגין עבודה בשעות נוספות נענתה בפיטורים מיידים, ללא שימוע, ותוך שנערכה לו שיחה משפילה שהייתה רוויה צעקות קללות גערות שקריות ואיומים.

...

אין חולק כי במהלך תקופת העסקתו הקצרה של התובע, התגלעה בין הצדדים מחלוקת אשר הובילה בסופו של דבר לסיום יחסי העבודה ביניהם ואולם כל אחד מהצדדים טוען כי התנהלותו הפסולה של האחר היא שהובילה לסיום יחסי העבודה בטונים צורמים.

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים בכתבי הטענות ובראיות שהומצאו לתיק החלטתי היא כדלקמן: נסיבות סיום העסקתו של התובע התובע אינו זכאי לפיצוי בגין פגמים בהליך השימוע בכתב התביעה טען התובע כי פוטר ללא הליך של שימוע לאחר שהתלונן על כך שעל אף שסוכם איתו כי היקף המשרה שלו יעמוד על 160 שעות הרי שהוא נדרש לעבוד 15 שעות ביום (בממוצע) ופנה בדרישה לקבל תגמול בגן עבודה בשעות נוספות.

לנוכח האמור לעיל לא שוכנעתי כי יש לאפשר קיזוז מסכום השכר בגין הנזק שנגרם לנתבעת עקב אי מסירת הסיסמא למחשב.

כך או כך, מאחר שהתביעה לתשלום הלנת שכר איננה חלק מעילות התביעה בתיק זה הרי שמדובר בהרחבת חזית, ולפיכך התביעה לפיצוי בגין הלנת שכר נדחית.

כללו של דבר בתוך 30 יום הנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר בסך 1,059 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.