פיצויים בגין פיטורים במהלך מחלה

] כתב התביעה הוגש על סכום 29,418 ₪ בגין הרכיבים הבאים: פיצוי על אי קבלת הודעה על תנאי העסקה או הסכם עבודה על פי חוק עובדים זרים התשנ"א – 1991 (להלן- חוק עובדים זרים), פדיון חופשה שנתית, פצויי בשל פיטורים בתקופת המחלה, דמי הודעה מוקדמת, תמורת דמי חג, קרן הישתלמות מכוח תחולת צו הרחבה בענף הניקיון על יחסי הצדדים.

...

בסיכומיו התובע זנח טענה זו. הנתבעת צירפה כנספח ט' לתצהירה של גב' ברויטמן העתק מהודעה על תנאי העבודה עליה חתם לטענתה התובע כמפורט בסעיף 47 לתצהיר זה. הכרעה התובע זנח את טענתו בדבר אי מסירת הודעה על תנאי העבודה ונציגת הנתבעת לא נחקרה על עצם מסירתה בישיבת ההוכחות, אי לכך, תביעתו של התובע ברכיב זה נדחית.

מצאנו לנכון לדחות טענה זו. ראשית, מדובר בטענה כוללנית ולא פורט אופן החישוב או הוראת פקיד שומה בעניינו של התובע.

סוף דבר – תביעתו של התובע מתקבל באופן חלקי כמפורט להלן.

סך הסעדים שנתבעו בתביעה הקודמת עמד על 240,151 ₪ ועילות התביעה הקודמת היו: פ"פ (18,393 ₪), פיצויים חלף הודעה מוקדמת (6,086 ₪), גמול ש"נ (147,240 ₪), דמי מחלה (9,391 ₪), דמי הבראה (525 ₪), פיצוי בגין פיטורין בתקופת מחלה והעדר שימוע A(36,516 ₪), פיצוי לפי חוק הגנת השכר - תלושים שגויים/חסרים, העידר הודעה לעובד (25,000 ₪).

...

נוכח התוצאה אליה הגענו, ובהתחשב בפער בין סכום התביעה (242,946 ₪) לסכום שנפסק לתובע בפועל (16,738 ₪), ולהתנהלות התובע כמפורט לעיל ולרבות אי תשלום הוצאות משפט שנפסקו בהליך קודם וכתנאי לביטול פסק הדין שניתן בהליך הקודם, תוך שמוש לרעה בהליכי משפט בהגשת תביעה חדשה שנועדה לעקוף תשלום זה, ובהתחשב ,מנגד, בכך שבסופו של יום הסכים התובע לצמצם עילות תביעה באופן שייתר שמיעת ראיות בשנית (מהלך שלנתבע נדרש זמן ארוך להסכים לו) ישלם התובע הוצאות הנתבע ושכ"ט ב"כ הנתבע בסך 8,000 ₪.

סכום זה יקוזז אף הוא מהסכומים שישלם הנתבע לתובע.

הנתבע ישלם את הסכומים כמפורט לעיל בתוך 30 ימים.

לטענתם, הם זכאים לפצויי פיטורים, לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, לפצוי בגין פיטורים בזמן מחלה בנגוד להוראת סעיף 4א חוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976 (להלן – חוק דמי מחלה), ולתמורת הודעה מוקדמת.

...

עוד נפסק, כי בבוא בית הדין להכריע בשאלה מי מהצדדים הביא את יחסי העבודה לידי גמר, עליו ליתן את הדעת "למכלול העובדות הרלבנטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה" (עניין בנצילוביץ').

הנתבעת תשלם לתובעים בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (10.9.19) ועד לתשלום בפועל: לתובע: גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 169,557 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך 2,160 ₪; פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 5,000 ₪.

נוכח חוסר תום לבם של התובעים, מאחר שגרסתם נמצאה בלתי מהימנה בעליל בנוגע לעניינים המצויים בליבת המחלוקת, כמפורט בפרק הנוגע לנסיבות סיום העסקתם, ובשים לב לפער בין הסכום שנתבע (599,627 ₪ לתובע, 490,361 ₪ לתובעת), לסכום שנפסק בסופו של יום, ולכך שמרבית רכיבי התביעה נדחו, לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות לטובת התובעים.

התוצאה היא, אפוא, שכל צד יישא בהוצאותיו.

מבוא-ביום 13.11.23 הגיש התובע מר עבד אל פתאח מרזוק (להלן: התובע) נגד הנתבעים חברת רם- לי בניה ופיתוח בע"מ ואחרים (להלן: הנתבעים) תביעה לתשלום סך של 1,526,211 ₪ בגין: הפרשות לפנסיה וקרן הישתלמות, שעות נוספות, אי מתן הודעה על תנאי עבודה, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים בזמן מחלה, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיצוי בגין מתן תלושים פקטביים, פיצוי בגין אובדן קצבת כושר עבודה לעבר ולעתיד, פיצוי בגין אי שיחרור מפנסיה/הפסד דמי גמולים ופצוי בגין הפרת הסכם עבודה/הפרת חובה חקוקה.

...

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד" מעיון בחומר המונח בפניי, לרבות במסמכים אשר הוצגו מטעם התובע, נחה דעתי כי התובע הצליח להרים את הנטל להוכיח, לפחות לכאורה, כי הינו חסר יכולת לשלם את האגרה המתחייבת בתיק, זאת על אף שאיננו נמנה על בעלי הדין הפטורים מאגרה ואין ההליך נשוא התביעה בתיק העיקרי נמנה על ההליכים הפטורים מאגרה לפי התקנות.

מעיון במסמכים שצירף התובע כגון: פירוט חשבון הבנק שלו ובתלושי השכר של אשתו עולה לדעתי המסקנה כי אכן אין הוא ואין אשתו בעלי מספיק אמצעים בכדי לעמוד בתשלום האגרה.

סוף דבר- לאור המקובץ לעי, אני נעתר לבקשה לפטור מאגרה.

לאמור לעיל נוסיף עוד, כי סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, שעניינו ב"פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה", קובע כי "(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המאקסימאלית לפי סעיף 4". ניתן לפצות את העובד בגין פיטורים שכאלה (ראו למשל פסקי הדין של מותבים בראשות אב"ד בסע"ש (חי') 21170-05-16‏ שנאן – כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ (ניתן ביום 19.11.2018); ובסע"ש (חי') 61170-06-20‏ ‏בלומשטיין – י.מ. קריזל הנדסה בע"מ (ניתן ביום 15.3.2022)).

...

ביחס לכך, אנו דוחים את טענת הנתבעות כי ספק אם חופשת המחלה של התובעת ביטאה חולי, וכן את טענתן כי חלק מאישורי המחלה ניתנו לה בדיעבד.

בשקלול כלל האמור לעיל, אנו קובעים כי יש לפצות את התובעת בסך של 18,000 ₪.

הערה נוספת טרם סיום – מקובלת עלינו טענת הנתבעות כי הנתבעת 2 אינה אישיות משפטית, ואף אינה מהווה שותפות כללית (כטענת התובעת), אלא עסקינן בשותפות לצורכי מע"מ בלבד.

לסיכום – הנתבעות 1 ו-3 ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בתקופת המחלה בסך של 18,000 ₪.