"פגיעה ישירה במקרקעין מתרחשת כאשר התכנית חלה על המקרקעין עצמם ומשנה את הנורמות המשפטיות החלות עליה, ובגין כך נפגע ערכם באופן ישיר; פגיעה עקיפה היא פגיעה שהקשר הסיבתי בינה לבין הנזק לערך המקרקעין רחוק יותר. ...הפסיקה הכירה בכך שככלל קמה חובת פיצוי גם בגין פגיעה עקיפה ...; יחד עם זאת נקבע כי ככל שהקשר בין התכנית ובין הפגיעה הוא עקיף יותר, כך תפחת ההצדקה לתשלום פיצויים מכוח הסעיף...".
עוד נקבע כי ההסדר הקבוע בסעיף 197 לחוק הוא הסדר מחויב ואין לפנות לדרך חלופית – בהליך האזרחי:
"אולם לא זו בלבד: שעה שקבע המחוקק הסדר ספציפי המסדיר כיצד ניתן לקבל פיצוי בשל פגיעה על-ידי תכנית, שוב לא ניתן לפנות לאפיק האזרחי הרגיל לצורך קבלת אותו פיצוי. לפיכך, אין לראובן זכות לבחור אם לתבוע את הועדה המקומית בהליך נזיקי רגיל או בהליך על-פי סעיף 197; הוא חייב לילך בדרך השנייה, זו שהמחוקק התוה באופן ספציפי, תוך עריכת איזונים הנוגעים לנסיבות המיוחדות המאפיינות פיצוי מעין זה. דיני התיכנון והבנייה מסדירים במספר רב של הקשרים את האופן שבו יש לתקוף את החלטות רשויות התיכנון ולהשיג עליהן, תוך עריכת איזונים שונים בין האינטרסים של הפרט מזה ושל הצרכים התכנוניים מזה. לא ניתן לעקוף הסדרים אֵלו באמצעות פנייה לבית המשפט האזרחי..."
החריג לכלל:
"לסיכום, איפוא, יֵאמר כי הכלל הוא שמי שיכול היה לתבוע פיצוי במסגרת סעיף 197 ולא עשה כן, הריהו מנוּע מלתבוע אותו פיצוי בתביעה נזיקית; ואולם, בנסיבות המתאימות, כאשר הניזוק מראה כי מחדלוֹ מלתבוע במסגרת סעיף 197 נובע מן העוולה הנזיקית הנטענת, יהא זה מוצדק להורות על הארכת מועד ההתיישנות, כמובן בכפוף למכלול נסיבות העניין. " (הדגשה אינה במקור ס.ג.א)
מן הכלל אל הפרט:
כאמור, המשיב תובע לנזק של הפסדי פצויי הפקעה, אשר לטענתו נגרמו בשל רשלנותן של המבקשות שלא פעלו לתיקון הטעות שנפלה בתוכנית חד/2020, טעות שנגררה לאחר מכן לתוכנית תת"ל 31 .
...
בהחלטתי מיום 11.11.2021 הוריתי למשיב להגיש כתב תגובה לטענותיהן המקדמיות של המבקשות, במסגרתו, התייחס המשיב לכלל הטעמים בגינם טוענות המבקשות כי דין התביעה להידחות.
"פגיעה ישירה במקרקעין מתרחשת כאשר התכנית חלה על המקרקעין עצמם ומשנה את הנורמות המשפטיות החלות עליה, ובגין כך נפגע ערכם באופן ישיר; פגיעה עקיפה היא פגיעה שהקשר הסיבתי בינה לבין הנזק לערך המקרקעין רחוק יותר. ...הפסיקה הכירה בכך שככלל קמה חובת פיצוי גם בגין פגיעה עקיפה ...; יחד עם זאת נקבע כי ככל שהקשר בין התכנית ובין הפגיעה הוא עקיף יותר, כך תפחת ההצדקה לתשלום פיצויים מכוח הסעיף...".
עוד נקבע כי ההסדר הקבוע בסעיף 197 לחוק הוא הסדר מחויב ואין לפנות לדרך חלופית – בהליך האזרחי:
"אולם לא זו בלבד: שעה שקבע המחוקק הסדר ספציפי המסדיר כיצד ניתן לקבל פיצוי בשל פגיעה על-ידי תכנית, שוב לא ניתן לפנות לאפיק האזרחי הרגיל לצורך קבלת אותו פיצוי. לפיכך, אין לראובן זכות לבחור אם לתבוע את הוועדה המקומית בהליך נזיקי רגיל או בהליך על-פי סעיף 197; הוא חייב לילך בדרך השנייה, זו שהמחוקק התווה באופן ספציפי, תוך עריכת איזונים הנוגעים לנסיבות המיוחדות המאפיינות פיצוי מעין זה. דיני התכנון והבנייה מסדירים במספר רב של הקשרים את האופן שבו יש לתקוף את החלטות רשויות התכנון ולהשיג עליהן, תוך עריכת איזונים שונים בין האינטרסים של הפרט מזה ושל הצרכים התכנוניים מזה. לא ניתן לעקוף הסדרים אֵלו באמצעות פנייה לבית המשפט האזרחי..."
החריג לכלל:
"לסיכום, אפוא, יֵאמר כי הכלל הוא שמי שיכול היה לתבוע פיצוי במסגרת סעיף 197 ולא עשה כן, הריהו מנוּע מלתבוע אותו פיצוי בתביעה נזיקית; ואולם, בנסיבות המתאימות, כאשר הניזוק מראה כי מחדלוֹ מלתבוע במסגרת סעיף 197 נובע מן העוולה הנזיקית הנטענת, יהא זה מוצדק להורות על הארכת מועד ההתיישנות, כמובן בכפוף למכלול נסיבות העניין. " (הדגשה אינה במקור ס.ג.א)
מן הכלל אל הפרט:
כאמור, המשיב תובע לנזק של הפסדי פיצויי הפקעה, אשר לטענתו נגרמו בשל רשלנותן של המבקשות שלא פעלו לתיקון הטעות שנפלה בתוכנית חד/2020, טעות שנגררה לאחר מכן לתוכנית תת"ל 31 .
יוצא אפוא, כי הנזק הנטען נגרם עקב אישור תכנית חד/2020 שכללה את הטעות, ומכאן שהיא מהווה "התכנית הפוגעת" כהגדרתה בסעיף 197 לחוק.
אשר לטענת המשיב לפיה הנזק מושא התובענה התגבש מאוחר יותר כאשר בוצעה ההפקעה לפי תכנית תת"ל/31, ומכאן שהדרך העומדת לו לקבל פיצויי בגין הנזק היא בדרך של תביעת נזיקין, דינה להידחות.
