פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה על ידי התעללות נפשית

עוד טוענת התובעת כי ההחלטות פגעו בטוהר שמה, בתדמיתה ובקידומה המקצועי, ומשכך היא זכאית לפצוי כספי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה. הנתבע טוען מנגד לחזקת התקינות המנהלית.

כמו כן, טוען הנתבע כי יש לדחות את הטענה בדבר קבלת סעד כספי בכלל ובגין עוגמת נפש, היתעמרות או היתנכלות בפרט.

מנגד, טוען הנתבע כי עניינה של התובעת נבחן על ידי שלוש ערכאות בלתי תלויות (תחילה על ידי הבקורת הפנימית, בהמשך על ידי סגן ראש מנהל ובשלישית על ידי סמנכ"ל משאבי אנוש) לאחר שניתנה לתובעת זכות טיעון והזדמנות להעלות טענותיה, אשר נבחנו בלב פתוח ונפש חפצה ונדחו באופן מנומק.

...

התובעת הגישה ערעור בפני הגורם המוסמך בנתבע, וביום 17.1.2016 ערעורה נדחה.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי נפלו פגמים בהחלטות המשמעת המצדיקים את התערבות בית הדין, ולכן אין מקום לסעד ההצהרתי או הכספי לו טוענת התובעת.

לפיכך, התביעה נדחית.

נוכח תוצאות ההליך, תשלם התובעת לנתבע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

אמת המידה העליונה לקביעת פיצוי בגין נזק לא ממוני, של עוגמת נפש, צריכה להיות לדידנו אותה אמת מידה שנקבעה על ידי המחוקק במקרה של הטרדה מינית בנגוד לחוק הטרדה מינית, וחוק שויון הזדמנויות בעבודה".

פיצוי בגין עוגמת נפש התובעת עותרת לפצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, לטענתה, עקב היתנכלות והתעמרות.

...

עיקר טענות הנתבעת יש לדחות את התביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

התביעה ברכיבים אלו נדחית.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 70,000 בשל פיטורים שלא כדין, מחמת גילה, וכן פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין פגמים בהליך השימוע טרם הפיטורים.

במסגרת סע"ש 2531-01-17 קבע בית הדין כי יש לסלק את התביעה על הסף, בקובעו: "ברור לנו שהסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין, שצויין בו במפורשת שהנו "לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות ההדדיות של הצדדים, מכל מין וסוג שהוא, במסגרת הליך זה, ומבלי להודות בכל חבות וכל טענה", ושבגידרו שולמו לתובעת הן פצויי פיטורים והן תמורת הודעה מוקדמת ושי לחג ותשלום עבור שני ימי עבודה נוספים שדווחו כחופשה, חוסם את התובעת מלהגיש את תביעתה החדשה, שבה היא מבקשת "פיצוי בגין עוגמת נפש והתנכלות תעסוקתית" וכן פיצוי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, כאשר ביסוד שתי העילות עומדות בדיוק אותן טענות כנגד מנהלת המרפאה.

למען הסדר הטוב, נדגיש שבכתב התביעה כלולות טענות על השפלות ופגיעה בשמה הטוב של התובעת שנגרמו גם על ידי עובדים נוספים של הנתבעת, אך על פי התרשמותנו המדובר באותה מסכת עובדתית של טענות על היתנכלות לתובעת מצד הנהלת הנתבעת.

...

המשיבה תשלם למבקשת את מלוא פיצויי הפיטורים בתום תקופת העסקתה וכן תמורת הודעה מוקדמת לתקופה שמיום 21.9.16 ועד ליום 21.10.16.

בנוסף, לפנים משורת הדין, תשלם המשיבה למבקשת שכר עבודה בגין הימים שדווחו כימי חופשה הן ביחס ליום דיון זה והן ביחס ליום שבו הוגשה בקשה צו מניעה.

סוף דבר: לסיכומם של דברים, דין התביעה להיות מסולקת על הסף מכוח הוראות תקנה 100 (1) לתקנות סד"א, ותקנה 101 (1) ו (2) לתקנות סד"א. המשיבה תישא בהוצאות המבקשים, ביחד ולחוד, בסך של 2,000 ₪.

לסיכום, על מעסיק לפעול בהגינות, בסבירות ובתום לב על מנת למנוע היתעמרות בעובד, בין על ידי הממונה עליו ובין על ידי עמיתיו לעבודה, ובכלל זה למנוע היתעמרות קבוצתית בעבודה ולטפל בתלונתו ביעילות ובמהירות המתבקשת; אחרת יצטרך לשאת באחריות למחדלו, תוך תשלום פיצויים בגין ניזקי ההתעמרות.

ואולם, המקרה שבעניינינו מצדיק פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת; וליתר דיוק בשל המחדל שניגרם לתובעת בעטיה של הנתבעת, קרי בסחבת ההליכים המשמעתיים אשר ננקטו בעיניינה.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית בעיקרה, למעט קביעתנו בסעיף 80 לעיל, כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪, כמו גם קביעתנו בסעיף 81 לעיל, כי על נציבות שירות המדינה לעדכן במחשב את דבר ביטול הנזיפה כפי שנקבע על ידי רשות האוכלוסין כבר ביום 27.1.2021.

...

שנית, בהתייחס לסוג התלונה, ספק בעינינו אם זו עולה בקנה אחד עם עקרונות החוק, שכן זו אינה מתייחסת להפרת חיקוק בקשר לעבודת התובעת; ולא מצאנו כי תכלית החוק מתקיימת במקרה דנא (ע"ע (ארצי) 61646-10-10 בן שמעון- מדינת ישראל (מיום 11.3.2013; עניין תובל).

נוכח כללם של דברים, התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית בעיקרה, למעט קביעתנו בסעיף 80 לעיל, כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪, כמו גם קביעתנו בסעיף 81 לעיל, כי על נציבות שירות המדינה לעדכן במחשב את דבר ביטול הנזיפה כפי שנקבע על ידי רשות האוכלוסין כבר ביום 27.1.2021.

כידוע עילת ההתעמרות בעבודה טרם מצאה ביטוי בספר החוקים, על אף שכיחות התופעה וחומרתה, ומשכך ניתן לה מענה על ידי בתי הדין לעבודה במסגרת הדין הקיים.

אף על פי שהצעות החוק טרם עברו את כל שלבי החקיקה ומעמדה הנורמאטיבי נמוך יותר מדבר חקיקה "רגיל", הפסיקה בבתי הדין האיזוריים לעבודה אימצה את 'הלך הרוח' בהן, הכירה בתופעה של העסקה פוגענית ותביעות שהוגשו על היתעמרות בעבודה התקבלו ובמקרים מסוימים אף נפסקו פיצויים, בין אם בגין עגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מההתעמרות ובין אם באמצעות הכרה בעובד כמתפטר בדין מפוטר (ר' לדוגמה ס"ע 35082-03-12 ד"ר אבי אביטל נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן, ניתן ביום 10.2.2016; סע"ש 16783-04-14 גיא אליהו נ' משרד ראש הממשלה ואח', ניתן ביום 31.5.2016; סע"ש (ת"א) 56525-12-17‏ ‏ אדיר לחמני - ניטן תאי בע"מ, ניתן ביום 30.1.20).

...

משכך, יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 2-3.

סוף דבר תביעתה של התובעת מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

התביעה כנגד הנתבעים 2-3, נדחית.