מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצויים בגין נזקים לחלקות עקב עבודות פיתוח וסלילת כביש

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנתניה ת"א 64513-11-15 אוזן ואח' נ' החברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת גלית אוסי שרעבי תובעים 1. אהרן אוזן 2. נאוה אוזן נתבעת החברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה בע"מ פסק דין
התביעה עניינה לפצוי התובעים בשל נזקים שנגרמו לבית רשת ולגידולים חקלאיים שעובדו על ידם בבית הרשת שבבעלותם, בגוש 8120 חלקה 39 בינוב (להלן: "שטח העיבוד"), לטענתם, בשל עבודות שבוצעו ע"י הנתבעת במסגרת תכנית מקב"ת ינוב הצ 135/1/2, תוך שהנתבעת פולשת לשטח העיבוד של התובעים וגורמת לנזקים רבים.
עבודות התשתית במקום בוצעו גם ע"י חברת "מקורות", שביצעה עבודות להנחת קו מים, ע"י תאגיד המים והביוב "מעיינות השרון בע"מ", שביצע עבודות להנחת קו ביוב, והן ע"י הנתבעת, שביצעה עבודות לסלילת כבישים, נקוז ועפר.
...
מכל מקום, אני קובעת כי די באמור כדי לבסס זיקתם של התובעים לשטח העיבוד וזכותם בגידולים החקלאיים ובבית הרשת שהיו בחלקה.
עם זאת, בהינתן עדות התובע לענין זה, המכתבים הסמוכים למועד התרחשות האירוע והמראות בהן הבחין השמאי עצמו, המסקנה הינה כי אכן הנזקים לבית הרשת ולגידולים החקלאיים בוצעו עקב עבודות הנתבעת במקום.
סוף דבר בהינתן כל האמור, אין לי אלא להורות על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוען הנתבע כי התובעת מעולם לא דרשה ממנו לפנתו את השטחים שהופקעו מאותן החלקות ואשר לא נדרשו לצורך ביצוע עבודות הסלילה שבוצעו בשעתו, אלא להפך – היא זו שיצרה את התנאים שיאפשרו לו להוסיף לעבד את השטחים המופקעים.
בשנת 2007 החלו העבודות במקרקעין, למימוש צורכי הציבור בקרקע המופקעת, וביום 3.3.2010 נחתם בין הערייה לבין הנתבע הסכם פיצויים בגין נזקים שנגרמו לנתבע בשל עבודות תשתית שבוצעו במקרקעין (ראו נספח ז' לתצהיר הנתבע).
ביום 30.8.2016 ניתן פסק הדין הראשון, שם נקבע באופן חד משמעי כי אין לנתבע זכויות קנייניות מכל מין וסוג שהוא במקרקעין ובקרקע המופקעת, וככל שהייתה לו הרשאה לעשות שימוש בקרקע בתקופות מסוימות, מעמדו היה לכל היותר כבר רשות ללא תמורה (ראו עמ' 49 לפסק הדין – נספח 3 לכתב התביעה), כך נקבע: "לטעמי, כבר בשנת 2007 עת החלו העבודות במקרקעין והיה ברור לתובע (הנתבע בעיניינו) שעבודות אלו יימשכו, לרבות סלילת הכביש, היה על התובע להתארגן כבר אז למציאת מקום חליפי... ידע התובע מזה שנים שהוא "בר רשות חינם" במקרקעין אלו וכי יהי עליו לפנותם ביום בו תתחלנה העבודות לפיתוח המקרקעין ו/או בכל רגע אחר שיידרש לכך".
...
מאחר שלתובעת עצמה אין עניין בפעילות חקלאית במקרקעין, ברי כי התובעת אינה נהנית מן ההשבחה, ואין לחייבה לשלם בגין השבחה זו. כאמור, יש קושי עם תביעתם של פיצויי הפקעה במסגרת זו, אולם גם אילו סברתי שיש מקום לדון בפיצויי הפקעה, אני סבור שהנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את זכאותו לפיצויים, ויש לדחות את תביעתו גם לגופה, ולא רק בהעדר סמכות עניינית, ואבאר.
לסיכום חלק זה – ככל שהייתה לנתבע עילה או זכות כלשהיא לקבל פיצוי או לטעון טענה כלשהי בגין הפנוי או בגין התכנית - היה עליו לנקוט בהליכים על פי דיני ההפקעות, לרבות לפי הוראות חוק התכנון והבניה ופקודת הרכישה.
סוף דבר הפועל היוצא הוא כי דין התביעה העיקרית להתקבל, ודין התביעה שכנגד להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מבני תעשיה ביצעה במועדים הרלוואנטיים עבודות סלילה ופיתוח בשטחים הציבוריים של מיתחם "אדמירליטי", לרבות סביבת שטח המיגרש, ובמסגרת זו אף סללה וריבדה את הכביש הסמוך לחלקה (להלן: "הכביש").
עילת התביעה הנה בגין נזק שניגרם לתובעת ואשר התגבש רק לאחר שנת 2011, בשל אופן סלילת כביש הגישה למגרש, דהיינו, הפרת החוזה הנטענת הנה באשר לאופן בו בוצעה הסלילה ולא באשר לאיחור בסיום ביצוע עבודות הסלילה והפיתוח.
הגבהת הכביש ב-10', "מעל לראשם" של התובעים, על-אף שהיתה צפויה כבר עם סיום העבודות ב-98' כיוון שהכשל בתכנון תשתית הביוב בכביש כבר היה ידוע באותה שעה, סותרת את התחייבויות הנתבעות בהסכמי הפיתוח והתשתיות ומקימה להן חבות לפצוי בגין ניזקי התובעים.
משכך, טענו התובעים כי בין הצדדים נוצרה מערכת יחסים משולשת, הסכם הפיתוח מול מבני תעשיה נכלל במסמכי המיכרז, והחתימה עליו היתה תנאי של רמ"י להישתתפות בו. התשלום למבני תעשיה בגין עבודות הפיתוח נעשה בכפוף לבקורת רמ"י. הכשל שהביא להגבהת הכביש הוסתר על-ידי שתי הנתבעות כאחד, ולפיכך, מן הדין שחבותן בנזקי ההגבהה יהיה ביחד ולחוד.
...
בסופו של דבר, רמ"י חזרה בה מהתניית אישור הבקשה להיתר 18' בחתימת כתב ויתור, משעמדה על-כך שהמדובר בדרישה שלא כדין.
אשר על-כן, זכאים התובעים לפיצוי בגין עילה זו. לאור האמור לעיל, נדחות תביעות התובעים לפיצוי בגין עלות מילוי המגרש ולפיצוי בגין אבדן דמי שכירות, ובגין הגבהת קירות וגדרות, ומתקבלת תביעת התובעים לפיצוי בגין עלות מתקן שאיבה ולפיצוי בגין עילת כתב הויתור והערבות.
כמו-כן, הנני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התובעות טענו כי בביקור שנערך במקרקעין ביום 1.7.18, לאחר הגשת התביעה, נתגלה כי הנתבעים או מי מטעמם המשיכו בבצוע עבודות בנייה במקרקעין, חרף צו המניעה שניתן ובנגוד לו, לרבות בנית גרם מדרגות בשטח המיועד לכביש והשלמת וסיום עבודות הפיתוח במיגרש 83, כולל עבודות גינון ונטיעות בתחום המקרקעין שהם בבעלות התובעות.
נטען מטעמי זהירות כי אם אי פעם ניתנה לנתבעים רשות כלשהיא לתפוס חזקה במקרקעין, רשות המוכחשת מאליה, הרי שרשות זו בוטלה עם שליחת מכתב הדרישה לסילוק יד ולכל המאוחר עם הגשת תביעה זו. נטען עוד כי התובעות זכאיות לפיצויים בגין נזקים שנגרמו למקרקעין עקב השמוש שעשו ועושים הנתבעים במקרקעין ובגין נזקים הנובעים מהחזקתם בהם ללא היתר, ולשם כך עתרו התובעות לפיצול סעדים.
הנתבעים טענו כי במשך שנים, בעלי הבתים בשכונה הנמצאת מצפון מזרח למגרשים שלהם עברו אל בתיהם בתוך שטח החלקות של התובעות ושל הנתבעים, ועבודות הבנייה שתכננו הנתבעים היה בהם כדי לחסום את דרך הגישה הלא סטאטוטורית בה השתמשו התושבים.
הנתבעים טענו כי גם הם וגם המועצה המקומית קיימו את חלקם בהסכם ובהתחייבות; המועצה המקומית סללה את הכביש העובר בצד הצפוני של מיגרשי הנתבעים (המפקח שקד אישר זאת בחקירתו הנגדית), ועבודות הבניה של הנתבעים בוצעו בצד הדרומי של מגרשיהם, כולל בניית קירות תומכים בהשקעה של מאות אלפי שקלים.
...
עם זאת, מאחר והנתבעים לא העלו כל טענה בעניין, וכדי להסיר כל ספק בעניין, אני נעתרת לבקשה ומתירה פיצול סעדים.
סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה ומורה לנתבעים לסלק את ידם מכל שטח המקרקעין נשוא התביעה, שסומן בקו אדום בתשריט נספח 3 לכתב התביעה המתוקן, בחלקות 50, 51 ו- 62 בגוש 18817, בכפר דיר אלאסד, ולפנותו מכל חפץ ואדם, כולל עצים, נטיעות, קירות ומבנים.
לאור תוצאת פסק הדין ולאחר ששקלתי, בין היתר, את מהות המחלוקת והטענות ואת היקף ההליך והעדויות, אני מורה על חיוב הנתבעים בתשלום הוצאות מתונות בסכום של 6,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לטענתו, הנתבעת ביצעה עבודות פיתוח וסלילת כביש בחלקה שלא כדין ותפסה שטח של 538 מ"ר מהחלקה ללא היתר.
מטעם זה מצאתי כי פסיקת הפיצויים בתביעה זו תהא מיום כניסת הנתבעת לחלקת התובע ועד למועד מתן פסק דין זה. הנזק התובע טוען לנזקים שנגרמו למטע הזיתים שבחלקתו והמחלוקת בין הצדדים מיתמקדת במספר עצי הזית שעקרה הנתבעת, הפסד היבול שניגרם כתוצאה מעקירתם ושווים של אותם עצים.
באשר לטענת התובע לעניין הפסיד חמישה ימי עבודה לא מצאתי כי התובע הוכיח טענתו ולא ראיתי מקום לפסוק לו פיצוי בגין רכיב זה של תביעתו.
...
אינני מקבל את הטענה.
התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובע סך 38,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו