פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו מילדים במהלך משחק

מונחת לפנינו תביעה קטנה ע"ס 19,732 ש"ח לפצוי בגין נזק גוף ונזק רכוש שנגרמו לתובע לטענתו עקב נפילת טלויזיה שרכש מהנתבעת – על רגלו, ופציעתה.

( להבדיל משבר במסך שכן יכול להגרם עקב זריקת גוף קשיח במהלך משחק ילדים – למשל).

...

סוף דבר: התביעה להחלפת הטלוויזיה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 600 ₪ עקב הטרחה ואובדן הזמן שנגרמו לו סביב ההתעסקות בהתקנה חוזרת של לטלוויזיה.

כמו כן , הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪.

לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו כנטען, לתובע, בתאונה שארעה, על פי הנטען, במיגרש כדורגל המצוי בשטחה של המועצה המקומית פרדס חנה כרכור (להלן: "הנתבעת").

דיון והכרעה ארוע התאונה התובע העיד ותיאר את התאונה בזו הלשון: "ביום 6.9.17 בשעות הערב, במיגרש הספורט בפרדס חנה, באותו יום קבענו קבוצה קבועה לשחק כדורגל, פעם בשבוע, פעם במיגרש הזה ופעם בשני מגרשים אחרים, בפעם הזו הלכנו למגרש שאנחנו מדברים עליו, תוך כדי משחק הרגשתי שהרגל שלי נכנסת לבור, מתעקמת. תוך כדי מעדתי, הנחתי את יד ימין שלי לבלום את הנפילה, הושטתי את היד לבלום את הנפילה של הגוף, מהמשקל הגוף כנראה שורש יד שלי ספגה את רוב המכה, התקשיתי לקום מרוב כאב, החבר'ה, באו ועזרו לי לקום, כולל חבר שלי ירון, הסתכלתי והבנתי שהרגל שלי התעקמה מהבור, ראיתי בור שמשמש לכדורשת או כדורעף שמכניסים עמוד, הבור לא היה מכוסה וזה מה שגרם לרגל שלי להכנס ולמעוד. לאחר מכן, החבר'ה עזרו לי לקום, היו לי כאבים חזקים, חשבתי שאחזור לשחק אך זה לא קרה כי הכאב לא הפסיק, נסעתי הביתה, כשהגעתי סיפרתי לאשתי מה שקרה, הייתי עם כאבים... כל הלילה כאבה לי היד, בבוקר אשתי דחפה אותי ללכת לרופא, הלכתי לרופא מישפחה..." (עמ' 10 ש' 23 ואילך).

אישתו של התובע העידה "...הייתי בחופשת לידה, במקום שיעזור לי, הכל נפל עליי וגם בסוף הייתי צריכה לעשות הכל בשבילו. גם הייתי מקלחת אותו, עוזרת לו במקלחת וגם מכינה לו אוכל, מגישה, כל הדברים הקטנים של היום יום, אם זה להסיע אותו, גם את הילדים, רופאים, חוגים... טל הוא אבא פעיל. לא תכננתי דבר כזה" (עמ' 17 ש' 29-30, עמ' 18 ש' 1-3).

אין ספק כי בסמוך לאחר התאונה תיפקודו של התובע היה מוגבל והוא היה בגבס במשך מספר ימים עד שבועות, עובדה אשר הקשתה על התובע להתנהל הן בחייו שלו והן בחיי משפחתו אשר באותה עת הייתה זקוקה לסיוע מטעמו, לפיכך והגם שאין קבלות בנמצא על קבלת עזרה אני פוסק לתובע פיצוי בסך 3,000 ₪ לעבר בגין עזרת הזולת בין בני מישפחה החורגת מהרגיל.

...

אשר על כן, אני קובע כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע עומדת על 2% בגין פגיעה מינורית בגפה, כקביעת מומחה בית המשפט.

לא שוכנעתי כי נכותו התפקודית של התובע או שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות שלו עולים על שיעור הנכות הרפואית הצמיתה המזערי שנקבע לתובע.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע סך 32,000 ₪.

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע במהלך שימוש במיתקן ספורט.

המאמן ביקש מהתובע ומיתר הילדים לגשת להתאמן במתקנים עד שאימון הכדורגל יתחיל.

מכתב ההפניה מקופת חולים לא הוצג, אולם הוצגה רשומה רפואית של קופת חולים, שבה נרשם תחת תאריך 29.10.15 – "כעת בזמן משחק נתקע האצבע במיתקן וחבלה באצבע 4 ביד ימין". אין זה סביר כי רישום זה נערך לאחר השיחרור מחדר המיון (על פי תעודת חדר מיון התובע שוחרר בשעה 22:32) ולא הייתה סיבה לחזור לקופת חולים לאחר הטיפול בבית חולים.

...

נזק לא ממוני: בשים לב לפגיעתו של התובע, הטיפול הרפואי שקיבל, גילו ושיעור הנכות, אני קובע כי הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני עומד על סך 17,000 ₪.

לפיכך אני קובע כי הפיצוי המגיע לתובע בגין עזרת צד ג' לעבר הוא 3,000 ₪.

הפיצוי המגיע לתובע לאחר ניכוי אשם תורם – 34,800 ש"ח. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 34,800 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

לפניי תביעת התובע, יליד 14/01/03, לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונה שהתרחשה ביום 11/01/17 בחצר בית הספר בו למד (להלן – התאונה).

בתעוד (עמ' 3 לתיק מוצגי התובע) צוין כדלקמן: "בן 14 שנים. היום נפל בבית ספר על הריצפה. ניחבל בברכו, בפנים ובראש חלק קדמי . . . .". בהנתן העובדה כי התובע היה בן 14 שנים בעת הארוע, הרי שגם אם הוא לא אמר לרופא שהוא נפל בעקבות מפגע, לא אראה בכך חוסר מהימנות שכן אין לצפות מילד בן 14, מיד לאחר שניפגע בפניו ובשיניו, שיראה חשיבות כלשהיא לספר לרופא המטפל בו שנפילתו נבעה ממפגע.

מנגד, אני דוקא רואה תמיכה משמעותית למהימנות התובע בעובדה שהוא פנה לקבלת טפול רפואי מיד בסמוך לאחר התאונה ובעובדה שלא צוין במסמך כי הפגיעה נגרמה בעת משחק כדורגל.

הפסד הישתכרות בעתיד משלא נותרה לתובע נכות ולא שוכנעתי כי תיגרם לו פגיעה בכושר ההישתכרות, לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בגין רכיב זה. עזרת צד ג' בעבר והוצאות נסיעה בהנתן העובדה כי בעת התאונה היה התובע קטין מטבע הדברים הוא נזקק לעזרת הוריו, שליוו אותו והסיעו אותו לטיפולים.

...

הנתבעת ביקשה ללמוד על חוסר מהימנותו של התובע מכך שבכתב התביעה הוא טען כי טרם התאונה הוא הלך, ואילו בעדותו בבית המשפט טען כי טרם התאונה הוא רץ. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת, שכן לא מצאתי סתירה בדברי התובע.

בשקלול הנתונים דלעיל, אני קובע כי התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב של כאב וסבל בסך של 20,000 ₪.

הפסד השתכרות בעתיד משלא נותרה לתובע נכות ולא שוכנעתי כי תיגרם לו פגיעה בכושר ההשתכרות, לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בגין רכיב זה. עזרת צד ג' בעבר והוצאות נסיעה בהינתן העובדה כי בעת התאונה היה התובע קטין מטבע הדברים הוא נזקק לעזרת הוריו, שליוו אותו והסיעו אותו לטיפולים.

סוף דבר מכל המקובץ אני פוסק לתובע פיצויים בסך של 48,527 ₪ , בתוספת עלות חוות הדעת מטעם התובע, שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ ואגרת בית המשפט.

עניינו של פסק דין זה הנו בהכרעת המחלוקות שבין הנתבעות וצדדי ג' (שהנן הנתבעות 3 ו-4) בשאלת זהות הצד שעליו לשאת בפצוי התובע בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו. רקע כללי ותמצית טענות הצדדים: התובע, יליד 14.2.2006, נפגע ביום 7/1/13 בעינו השמאלית במהלך משחק עם חברו, בעת ששהה באותה עת במסגרת של צהרון לילדים שהופעל על-ידי הנתבעת 3 וזאת בהתאם להסכם להפעלת צהרונים בבתי ספר יסודיים שנחתם בינה לבין הנתבעת 2 ביום 11/9/11 (להלן: הסכם ההפעלה).

סעיפי השיפוי הקבועים בהסכם ההפעלה ועליהם מתבססת הנתבעת 2 הנם כדלקמן: סעיף 43: "המפעיל יהא האחראי היחיד והבלעדי כלפי הערייה וכל מי מטעמה, וכן כלפי כל צד ג' שהוא (להלן:"הזכאים"), לכל נזק לגוף, לרכוש, ולכל נזק אחר, מכל מין וסוג שהם, שייגרם למי מהזכאים, בקשר עם הפעלת הצהרונים או עם ביצוע התחייבויותיו של המפעיל על פי מיסמכי המיכרז, לרבות, למניעת ספק, בקשר עם כל נזק שייגרם למי מבין הילדים שישתתפו בצהרון/ים המופעל/ים על ידי המפעיל".

...

במסגרת טענות ההגנה של הנתבעות 1 ו-2, נטען תחילה כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות מקום בו בית הספר אינו אישיות משפטית הכשירה להיתבע.

התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית, ללא צו להוצאות.

ההודעה לצד ג' כנגד צד ג' 1 (הנתבעת 3), נדחית כאמור, הן לאור נימוקי הטלת האחריות על הנתבעת 2 והן לאור דחיית הטענות במישור החוזי.

בנסיבות בהן טענות כל אחד מן הצדדים במחלוקת נשוא ההודעות לצד ג' התקבלו בחלקן, הנני מורה שכל צד יישא בהוצאותיו.