בנסיבות אלה, התובעת אינה זכאית, הן בגין הרכב והן בגין המעלון, לפצוי בגין ירידת ערכם מאוקטובר 2013 ועד למועד פסק הדין.
ג(6) הפצוי
באשר לפצוי המגיע לתובעת בגין הרכב, התובעת טענה בכתב התביעה כי שווי הרכב נכון למועד השבתו לתובעת, כלומר באוקטובר 2013, היה 77,000 ש"ח. כאמור לעיל, מסכום זה יש לנכות את שווי ירידת ערכו של הרכב מאוקטובר 2013 ועד למועד פסק הדין.
...
זאת, לטענת התובעת, בניגוד לסיכום בדבר החלפת המנוע, ללא ידיעת מנהל התובעת ובניגוד לדעתו.
אי לכך, דין חלק זה של התביעה להידחות למעט פיצוי שייפסק בדרך של אומדן בגין הימים בהם הרכב שהה במוסך בשל אי ההתאמה שהתגלתה בו.
על פי היסטורית הטיפולים ברכב, נספח 6 לתצהיר התובעת, מאז רכישתו, בתקופה של שנתיים, הרכב שהה במוסך לצורך טיפול ברכב וביצוע עבודות תיקונים, תקופה מצטברת של כ- 25 ימים.
בעניין זה העיר המומחה מטעם בית המשפט בסעיף 5.3 לחוות דעתו: "מספר הכניסות למוסך לצורך תיקון תקלות בכלל ותיקון תקלות הקשורות במערכת הקירור בפרט הוא גבוה יחסית למקובל בכלי רכב אחרים באותה תקופה ובאותה נסועה."
בהיעדר כל ראייה להפסדים בפועל שנגרמו לתובעת בגין הימים בהם הרכב שהה במוסך, ייפסק לתובעת בגין רכיב זה, בדרך של אומדן, פיצוי בסך של 5,000 ש"ח.
סוף דבר
הפיצויים המגיעים לתובעת הם 20,750 ש"ח עבור הרכב, 5,166 ש"ח עבור המעלון, ו- 5,000 ש"ח עבור ימי עמידת הרכב המוסך.
סך הכול 30,916 ש"ח. בהתאם, הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 יום, את הסך של 30,916 ש"ח.
באשר להוצאות המשפט, בסופו של יום רוב רובה של תביעת התובעת נדחה.