עוד חלוקים הצדדים ביחס לטענות הקזוז שהעלתה הנתבעת אודות הלוואה שלטענתה ניתנה לתובע והאם זו הושבה במלואה, אי מתן הודעה מוקדמת ופצוי בגין הפרת חובת נאמנות.
כמו כן, משקבענו כי דיווחי הנתבעת למת"ש שיקפו נאמנה את ששולם לתובע, גם לעניין החופשה כמפורט בסעיף 18 לעיל, יש לנכות סך של 8,294 ₪ ששולמו לתובע בגין חופשה (ראו דו"ח תשלומים חודשיים לשנים 2017-2018, צורף כנספח לתצהיר התובע).
...
התביעה ברכיב זה נדחית אפוא.
כאמור וכפי שפורט לעיל, מצאנו כי דיווח התשלומים למדור התשלומים שביצעה הנתבעת מהימנים, התובע עצמו טען כי שכרו היומי השתנה לאורך התקופה כך שגם לשיטת התובע אין מקום לבצע חישוב לפי שכר יומי אחרון, ועל כן יש לחשב את שיעור ההפרשות מהשכר שדווח ולא לפי ממוצע כנטען על ידי התובע.
לסיכום: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שלהלן: א. בגין שעות נוספות-סך של 24,657 ₪; ב. בגין חופשה - סך של 3,535 ₪; ג.בגין דמי הבראה - סך של 13,897 ₪; ד. בגין דמי חגים - סך של 5,062 ₪; ה. בגין הפרשי פנסיה - סך של 189 ₪.
