פיצויים בגין הגשת בקשה לפשיטת רגל שלא כדין

ובהמשך מציין כי כלל זה בא לידי ביטוי רישמי בחקיקה המוציאה קנסות פליליים מגדר החובות שישמטו בהליך של חידלות פרעון של החייב: "החייב יוסיף לשאת בחובת תשלום הקנס גם לאחר שמיטת יתר חובותיו." בעיניין דומה כאשר מדובר בפיצויים כלפי קורבן העבירה, חבות זו עלולה לנבוע מחוק העונשין או מתביעת נזיקין אזרחית (שם בעמ' 878).

כאמור בגזר הדין, הנאשם הורשע בכל אחד מהאישומים ובסה"כ מדובר ב-2003 חשבוניות שהוצאו או נוכו שלא כדין על ידי הנאשם שם (המערער נאשם והורשע בכל הפרשות) ובסכומי מס מצטברים לכדי למעלה מ-23.7 מיליון ₪.

בהמשך מציין בית המשפט כי ישומו של עיקרון "תום הלב" הוא בנסיבות שבהן נוצר החוב ובפעולת החייב במסגרת פשיטת רגל: "... ככל שהחובות לא נוצרו תוך זילזול בנושים והקמת עסקי שוא – הרי שאין לראות בחייב כחסר תום לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל רק בשל העובדה כי פעל במסגרת עסק לא חוקי" (עמ' 207 לפסק הדין).

...

אני סבורה כי בנסיבות החמורות של אופן יצירת חובותיו של המערער, לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות החלת ההפטר על חובות העבר כאמור, ואינני סבורה בנסיבות העניין, כי יש מקום להחלת סעיף 175(ב)(1) לחוק חדלות פירעון להחלת ההפטר כאמור.

לסיכום, אני סבורה כי אין מקום להחלת את הוראת סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 בעניינו של המערער.

בנסיבות אלה אני סבורה כי דין הערעור להדחות וכך אני מורה.

ענייננו בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע שבבסיסה טענה כי המשיבה ביצעה עיקול שלא כדין.

דיון והכרעה בהתאם לסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה), אין צו הפטר חל על קנסות ועל פיצוי שנקבע בהליך פלילי בנסיבות מסוימות, לרבות כאשר מדובר בפצוי בגין עבירות מירמה וגניבה.

מוסיף בית המשפט העליון וקובע כי אם המדינה לא תצליח לגבות את מלוא חוב הקנס בפשיטת הרגל לא ייצא אינטרס הציבור ניזוק משום שצו ההפטר שיינתן נגד החייב לא יפטור אותו מתשלום הקנס לפי סעיף 69(א)(1) לפקודה.

בהיתחשב בנוסח הפסיקתא, פעולת הגורמים בנתבעת אליהם הועבר הנושא היתה בהתאם לדין ובתום לב. להשלמת התמונה אציין כי במצב מעין זה ניתן לטעון לרשלנות המרכז בטיפול בבקשות שהוגשו לו במסגרת הליך הפש"ר, להבדיל מתביעת לשון הרע, אלא שטענה זו לא נטענה בעניינינו (ראו והשוו ע"א 36712-02-11 בנק מרכנתיל סידונט נ' סלפיתי, 19.9.2021).

...

גם בפרוטוקול הדיון מיום 11.3.18 בו מצא בית המשפט לראות בהתנהלות המרכז כהסכמה להסדר החוב, צוין על-ידי המנהל המיוחד כי להערכתו המרכז מנסה ל"שמור את האפשרות לתבוע הפרשים מאוחר יותר" (נספח 6 לכתב ההגנה).

לאור האמור התביעה נדחית.

בשים לב להסכמה הדיונית בין הצדדים ולאמור בסעיף 14 לעיל, וכחריג לכלל שעל תובע שתביעתו נדחתה לשאת בהוצאות, אני מורה שבנסיבות המקרה כל צד יישא בהוצאותיו.

הבקשה מושא החלטה זו הוגשה ביום 02.08.2022 במסגרתה טען המבקש כי יש להחריג מן ההפטר שניתן לחייב החוב בגין הפצוי שהושת עליו במסגרת ההליך הפלילי בסך 5,143 ₪, כולל ריבית והצמדה כדין.

טענות הצדדים בתמצית לטענת המבקש, בהתבסס על הוראת סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") לפיה דין פיצוי עונשי כדין קנס בכל הנוגע לסוגיית הגבייה, ונוכח הוראות ס"ק 69(א)(1) ו- 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") לפיהן צו ההפטר לא יחול על חוב או חבות אשר נוצרו במירמה או על חוב שמקורו בהתחייבות להמנע מעבירה או המגיע למדינה בשל קנס, יש להחריג הפצוי שהושת על החייב מן ההפטר שניתן לו. עוד טוען המבקש, כי נוכח מהות העבירות בעטיין הושת הפצוי, חומרתן ונסיבות ביצוען, ראוי כי ההפטר לא יחול על החוב שצמח הימנו.

לשיטת הנאמן, המבקש טוען, כי במהלך השנים יצר נפגע העבירה קשר עם מוקד המידע הטלפוני ובקש לברר המועד הצפוי לקבלת הכספים שנפסקו לזכותו, ולמרות זאת לא פעל המבקש להגשת תביעת חוב כנגד החייב במהלך השנים בהן התנהלו הליכי פשיטת הרגל כנגדו.

...

עוד נטען ע"י הנאמן, כי משאין המדובר בחיוב כספי המיועד למדינה אלא כזה הנגבה באמצעות המדינה לטובת נפגע עבירה, ומשמדובר בחוב בר תביעה, אין מקום להחרגת החוב, ודין הבקשה להידחות.

ברם, מסקנה זו מתבקשת לא בהכרח עקב השוואת מעמד הפיצוי למעמד הקנס (לכל הפחות) לצורך גבייה, אלא דווקא משיקולים ערכיים וחברתיים המצדיקים התייחסות אליו כדומה יותר לחוב שנוצר במרמה או בניגוד לתקנת הציבור, ומשכך הופכת שמיטת חוב זה והכללתו בהפטר לבלתי צודקת.

לאחר ששקלתי בדבר באתי לכלל מסקנה, כי המבקש הרים אמנם הנטל להוכחת טענתו לפיה אין מקום להחריג הפיצוי מן ההפטר שניתן לחייב, ברם לא ניתן להתעלם מחלוף הזמן וכאמור מעקרון ההסתמכות וסופיות הדיון, אף כי התנהלות החייב נגועה, כאמור, בחוסר תום לב. הנה כי כן, דין הבקשה אמנם להתקבל, אך לא מצאתי לקבוע כי חובו של החייב כלפי המבקש עומד על 5,143 ₪ כנטען על ידו, נוכח מחדליו כאמור.

התובע עותר בין השאר לתשלום בגין שעות נוספות, הפרישי שכר, פדיון חופשה, הפקדות לקרן הישתלמות, הפקדות לקרן פנסיה, אי מתן הודעה על תנאי העבודה, חלף הודעה מוקדמת וכן לפיצויים בגין - קיום שימוע שלא כדין, פיטורים שלא כדין, הפרת חובת תום הלב, ובגין היתעמרות והיתעללות בעבודה.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה: (1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה; (2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; (3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

...

לסיכום, הבקשה לפטור מאגרה אינה עונה לדרישות שבתקנות והיא חסרה מידע מהותי.

לאור כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

לפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה בתביעה שכנגד שהגישה בגין אי מתן הודעה בדבר תנאי העסקה, שכר עבודה, דמי הודעה מוקדמת, הפרשות פנסיוניות, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין פירסום לשון הרע בסך כולל של 246,942 ₪.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה: (1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה; (2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; (3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; (ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)"

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר הגעתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וזאת מהטעמים המפורטים להלן.

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי לנוכח מצבה הכלכלי של המבקשת ולנוכח הנטל הקל הנדרש בשלב מקדמי זה ביחס לשאלת קיומה של עילת תביעה, יש מקום להורות על מתן פטור מתשלום אגרה בהליך.

סוף דבר – הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה מתקבלת.