מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצויים בגין אפליה על רקע מין במקום העבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נקבע כי ההיתנהגות הפסולה נבחנת לפי קנה מידה אובייקטיבי, ואין מקום לבחון את כוונת מבצע ההיתנהגות הפסולה: "חשיבות הדוקטרינה שאין להפלות עובדים בגלל מין, בעבודה כמו גם בעת הקבלה לעבודה, מחייבת החדרת הנורמה לציבור המעבידים. היתנהגות לא שויונית די בה כדי להצביע על היתנהגות לא ראויה. ראשית לכל משום שקשה מאוד למתלוננת להוכיח הפליה מסיבות מין, וכוונה וקיום היתנהגות כזו כשהיא מכוונת קשה הוכחתה פי כמה. זה מההיבט הדיוני. אך חשוב מכך, חשיבותה של ההלכה, כי אין להפלות בעבודה ובקבלה לעבודה הוא בכך, שהתנהגות זו תהא פסולה, תהא כוונתו של המעביד אשר תהא. בכך נותנת החברה ביטוי לסלידתה מיצירת סטריאוטיפים". בפסק הדין שרונה ארביב נקבע כי: "על הזכות לשויון בכלל ולשוויון בעבודה בפרט, לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, יפים דבריה של השופטת אלישבע ברק בפרשת שרון פלוטקין ובאלו המילים: "..
משקבענו שהתובעת לא הופלתה על רקע טפולי הפוריות והריון בעבודתה, הרי שאין היא זכאית לפצוי ממוני או לא ממוני, לפצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים או לפצוי בגין הפסדי שכר במהלך ההיריון או לפצוי בגין אי הפרשות לפנסיה עקב פגיעה בשכר התובעת בחודשים אוגוסט 2015 וספטמבר 2015 או להפרש פצויי פיטורים או פיצוי בגין הפסדי הישתכרות, הפרת הסכם עבודה, הפרת תום הלב, ציפייה הסתמכות, אובדן הזדמנויות, אבדן קידום מקצועי והפחת הקף משרה ושכרה ללא שמוע או לפצוי בגין הפסד גמלת שמירת הריון או לפצוי בגין הפסד דמי לידה או פיצוי הפסד דמי אבטלה או פצויי סטאטוטורי בגין הפרת חוק עבודת נשים או פיצויים לדוגמא ו/או פיצויים סטאטוטוריים ללא הוכחת נזק על פי חוק שויון הזדמנויות בגין הפליה מחמת טפולי פוריות ו/או הריון ו/או מין ו/או הורות או פיצוי בגין עוגמת נפש - ודין התביעה ברכיבים אלה להדחות אף הם. סוף דבר: תביעת התובעת - נדחית.
...
לפיכך, אנו דוחים את טענת התובעת בהקשר זה. בנסיבות אלה, ומשלא מצאנו ראיה אובייקטיבית, אנו קובעים, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שהנתבעת (או מי מטעמה) פגעה בהיקף משמרותיה, בכלל, ובוודאי שלא מחמת הריונה ו/או טיפולי פוריות, ועל כן טענה זו דינה להידחות.
יתר על כן, מנהליה הישירים והעקיפים של התובעת העידו בפנינו, כי בזמן אמת התובעת אף פעם לא טענה כלפיהם כי יחס החברה כלפיה מקפח אותה ביחס לזכויות המגיעות לה בשל טיפולים שהיא עוברת וההתרשמות שלנו היא כי החברה באה לקראתה בנסיון להיעתר לבקשותיה.
משקבענו שהתובעת לא הופלתה על רקע טיפולי הפוריות והריון בעבודתה, הרי שאין היא זכאית לפיצוי ממוני או לא ממוני, לפיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים או לפיצוי בגין הפסדי שכר במהלך ההיריון או לפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה עקב פגיעה בשכר התובעת בחודשים אוגוסט 2015 וספטמבר 2015 או להפרש פיצויי פיטורים או פיצוי בגין הפסדי השתכרות, הפרת הסכם עבודה, הפרת תום הלב, ציפייה הסתמכות, אובדן הזדמנויות, אבדן קידום מקצועי והפחת היקף משרה ושכרה ללא שמוע או לפיצוי בגין הפסד גמלת שמירת הריון או לפיצוי בגין הפסד דמי לידה או פיצוי הפסד דמי אבטלה או פיצויי סטטוטורי בגין הפרת חוק עבודת נשים או פיצויים לדוגמא ו/או פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק על פי חוק שוויון הזדמנויות בגין הפליה מחמת טיפולי פוריות ו/או הריון ו/או מין ו/או הורות או פיצוי בגין עוגמת נפש - ודין התביעה ברכיבים אלה להידחות אף הם. סוף דבר: תביעת התובעת - נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

[footnoteRef:13] [13: נספח י"ד לתצהיר העובד] טענות הצדדים העובד טוען כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב והם נגועים באפליה על רקע מוגבלות.
בנסיבות אלה יש, לשיטת העובד, לחייב את המעסיקה בפצוי בשל הפרת חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 (להלן - החוק) בסך 50,000 ₪, בנוסף לפצוי בגין פיטורים שלא כדין או בפצוי בגין עגמת נפש בסך 20,000 ₪.
סעיף 5 לחוק מגדיר "אדם עם מוגבלות" באופן הבא: "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תיפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העקריים;" סעיף 8 לחוק אוסר על אפליה מחמת מוגבלות וקובע: "(א)  לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובילבד שהם כשירים לתפקיד או למישרה הנדונים, בכל אחד מאלה:
(ב)  לענין סעיף קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.
באותו שלב העובד כבר נעדר על רקע כאבי גב, והממונים במקום העבודה התייעצו עם נציגות העובדים ופעלו בהתאם לסיכום עימם.
...
באותו שלב העובד כבר נעדר על רקע כאבי גב, והממונים במקום העבודה התייעצו עם נציגות העובדים ופעלו בהתאם לסיכום עמם.
[footnoteRef:24] נסיבות אלה תומכות במסקנה שלא נפל פגם בהתנהלות המעסיקה המצדיק את חיובה בפיצוי.
] סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טענה הנתבעת כי אין מקום להרחיב את הגנת החוק כאשר מדובר בפיטורים שאירעו לפני תום חצי שנת עבודה, כי לא הוכח קשר סיבתי בין ההריון לפיטורים ולא הוכחה אפליה על רקע זה. ניהול ההליך קדם משפט היתקיים ביום 8.7.2021.
קבענו לעיל כי ההגבלה הקבועה בחוק עבודת נשים על פיטורי עובדת בהיריון אינה חלה על העסקתה של התובעת מאחר שלא עבדה במקום העבודה חצי שנה וכן כי אין לפנינו נסיבות המצדיקות השתת פיצוי בגין סמיכות הפיטורים להשלמת חצי שנה עבודה אצל הנתבעת.
סעיף 2(א) לחוק השויון קובע כי אין להפלות עובדת בין היתר על רקע מין, הריון או הורות.
...
נוכח האמור, אנו דוחים את תביעתה של התובעת לסעדים הנובעים מחוק עבודת נשים, ובכלל זאת את תביעתה לפיצוי ממוני בגין פיטוריה ללא היתר, כמפורט בסעיף 16 לכתב התביעה.
גם משיחת השימוע, נספח ג' לתצהיר נתבעת, עולה כי טענות הנתבעת בקשר לעבודתה של התובעת היו ענייניות, ואף כי התובעת אינה מסכימה לאלו, לא עלה באותה שיחה עניין הריונה ובסופו של דבר מדובר בפררוגטיבה של המעסיק להחליט כי עובד/ת אינו ממלא אחר הציפיות ממנו.
זאת אומרת, שוכנענו כי פיטוריה של התובעת לא היו קשורים להריונה, הריונה לא נשקל במכלול השיקולים שהובילו לפיטוריה וכי אלו נעשו מהטעמים עליהם עמדה הנתבעת במהלך ניהול ההליך, במסגרת כתב ההגנה שהגישה, בתצהיר מנהלה ובעדותו בפנינו.
סוף דבר נוכח האמור, תביעתה של התובעת נדחית על כל ראשיה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע ביקש לקבל החזר תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ששילם ביתר בסך 7,000 ₪ עבור השנים 2018-2021, וכן פיצוי בגין אפליה על רקע נטייה מינית בסך 67,654 ₪.
שם נקבע כי משעה שהחליטה אל-על להעניק טובת הנאה בדמות כרטיסי טיסה לדיילים ידועים בציבור ממין שונה (באמצעות הסכם קבוצי), שלילת זכות זו מבני אותו המין היא הפליה אסורה לפי תיקון משנת 1992 לחוק שויון ההזדמנויות בעבודה, תשנ"ב-1992, ולפי עיקרון השויון בכללותו כפי שזה נקלט במשפט העבודה (ראו גם: דורי ספיבק, "פרשת דנילוביץ: בין איסור הפליה על רקע נטייה מינית להכרה במשפחה הגאה "75 שנות עצמאות במשפט (דפנה ברק-ארז עורכת, 2023).
עוד טען התובע כי מקום שבו פגעה רשות ציבורית בפרט, ומקל וחומר מקום שבו הפלתה אותו, זכאי הוא לפצוי בגין הנזק הלא ממוני שניגרם לו. לטענתו, בהקשר זה הפלייתו גרמה לו לנזק לא ממוני מסוג של השפלה ופגיעה בכבוד והוא זכאי לפצוי בגין נזקים אלו.
...
משכך דין רכיב תביעה זה להידחות.
לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.
אנו מחייבים את הנתבע להשיב לתובע סך 7,000 ₪ בגין דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שנגבו ממנו עבור השנים 2018-2021.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

הפסד הישתכרות בעבר התובע עתר לפצוי בגין רכיב נזק זה בסך של 20,000 ש"ח עבור 3-4 חודשי עבודה, קרי סך של 5,714 ש"ח לחודש (בחישוב של 3.5 חודשים) סכום שתואם את תלוש השכר שצרף התובע, ממנו עולה כי בסיס שכרו היה בסך של 5,824 ש"ח (צורף כנספח 5 לתצהיר התובע).
פיצויים שכאלו נפסקים במקרים חריגים ביותר (ראו: ע"א 4576/08 בן-צבי נ' פרופ' היס (נבו 7.7.2011), רע"א 9670/07 פלונית נ' פלוני (נבו 6.7.2009)) וזאת כאשר מדובר במעשים מקוממים ונפשעים ביותר, כאשר אמת המידה הכללית לפסיקתם היא חומרת מעשיו של המזיק או פגיעה קשה בזכות חוקתיות כגון עבירות סחר בנשים, תקיפה של בת זוג, הפליה בעבודה על רקע דת או מין (ראו: ת"א (מחוזי ת"א) 2191/02 אלמונית נ' פלוני (נבו 8.3.2006); ע"א 140/00 אטינגר נ' החברה לשקום ופיתוח הרובע היהודי (נבו 15.3.2004)).
עיינתי בפסיקה אליה הפנה התובע בסיכומיו בעיניין זה. בת"א 42400/05 תא (ת"א) 42400/05‏ א.נ. נ' א.א.‏ (נבו 11.07.2013) קבע בית המשפט כי הסכום אליו עתרה התובעת ברכיב כאב וסבל היה נמוך ועל כן לא היה מקום לקזז ממנו את סכום הפצוי שנקבע בהליך הפלילי.
...
הפיצוי שנקבע במסגרת ההליך הפלילי הינו משמעותי, ואינו עונשי גרידא אלא לוקח בחשבון את נזקיו הפיזיים והנפשיים של התובע וכך נרשם בגזר הדין: "באשר לפיצוי, בניגוד לקנס, הלכה היא שאין להביא במגוון השיקולים את יכולתו הכלכלית של הנאשם [ע"פ 5761/05 מג'דלאוי נ' מדינת ישראל (24.7.2006, פורסם בנבו)]. ...רכיב כספי זה הוא בעל מאפיינים נזיקיים. יש בפיצוי משום קשר למידת החרטה ולקיחת אחריות שחש הנאשם על מעשיו המכוערים כלפי הקורבן. בהחלט ניתן לקבל אינדיקציה לנזק הכלכלי הישיר כפי העולה מתסקיר קורבן העבירה, ובוודאי שנזק זה אינו משקף את הנזק הנפשי שנגרם לו ואני סבור כי זהו אכן מקרה שבו יש לתת ביטוי משמעותי לפיצוי הקורבן. בשים לב לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, היקף הנזק הכלכלי, פיזי ונפשי, אני אומד את היקף הפיצוי בסך של 30,000 ₪." (דגשים במקור ל.א.).
מכל האמור לעיל אני מוצאת כי יש מקום לנכות מהסכומים הנ"ל את הפיצוי העונשי שקיבל התובע בהליך הפלילי, בסך של 30,000 ש"ח. סה"כ ישלם איפוא הנתבע לתובע סך של 38,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
הנתבע ישלם לתובע, בנוסף, שכר טרחת עו"ד בסך של 7,547 ש"ח כולל מע"מ כחוק ואת אגרת בית המשפט.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו