פיצויים בגין איחור אוטובוס עקב עומסי תנועה

באשר למקרה הרביעי, מאשרת הנתבעת כי בשל עומסי תנועה קשים כלל לא יצא האוטובוס מתחנת המוצא.

חובותיה כמפעילת קוי אוטובוס מפורטות בתקנות התעבורה התשכ"א – 1961, ולענייננו רלבאנטית תקנה 399, הקובעת: "(א) בעל רשיון קו יפעיל את השרות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהיתחשב בצרכי הציבור". בתי המשפט קבעו פעמים הרבה כי אי-הספקת שירות בהתאם ללוח הזמנים שבעל רישיון מחויב בו מהוה הפרה של חובה חקוקה ומקימה זכאות לפצוי בגין הנזק שגרמו (ר' למשל ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 2689/07 כרמלי נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ [פורסם בנבו] (18.12.2007); ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 4956/07 קופולוביץ נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ [פורסם בנבו] (13.7.2008); ת"ק (תביעות קטנות חי') 1650/08 אשלג נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ [פורסם בנבו] (23.11.2008); ועוד ועוד).

בהעדר כל ראיה להתרחשותו של ארוע כנטען על ידי התובעים ובהעדר כל פירוט באשר לשעה, למקום ההמתנה, לאוטובוס שצריך היה להגיע, לבירורים שנערכו באשר לאפשרות הגעתו של האוטובוס ולמשך ההמתנה קודם הסקת המסקנה כי לא יגיע, לא אוכל לפסוק פיצוי אף בגין מקרה זה. במאמר מוסגר אציין כי מקום בו טוענים התובעים לעשרות מקרים של אי יציאות הקו או איחורים שלו, תמוהה בחירתם לתבוע בגין מקרים אלה דוקא ולא לעשות את המינימום הדרוש על מנת להוכיח את טענותיהם, אם באמצעות עדים אם באמצעות מסמכים.

...

באשר למקרה השלישי, נאמנים עלי הסבריו של נציג הנתבעת באשר לאיחור, ואני מקבלת את גרסתו כי מדובר באיחור של 15 דקות לערך.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעים סך של 1,750 ש"ח. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 600 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

אני מוצא כי בגין איחור של דקות ספורות במועדי יציאת האוטובוס, בנסיבות של עומסי תנועה בשל עבודות בכביש, אין מקום לפסוק פיצוי לנוסעים.

עניינית לא שונה הדבר מאיחור של אוטובוס להגיע לאחת מתחנות האיסוף בדרך בשל עומסי תנועה, שבגינו לא יכולה להיות מחלוקת שאין לפסוק פיצוי.

...

התוצאה: מכל האמור התביעה נדחית.

לעניין העיכוב בהגעת האוטובוס, טוענת הנתבעת, כי עומס תנועה בלתי צפוי שארע בנסיעתו הקודמת של נהג האוטובוס שיועד לבצע את הנסיעה לה המתינו התובעים, גרם לאיחור ביציאת הנסיעה עד לשעה 17:52.

הנתבעת טוענת כי העיכוב ביציאת הנסיעה נבע בשל עומסי תנועה שגרמו לעיכוב בנסיעתו הקודמת של נהג האוטובוס שיועד לבצע את הנסיעה לה המתינו התובעים.

אשר לגובה הפצוי לו זכאים התובעים, הרי שלעניין זה יש להביא בחשבון את משך האיחור ביציאת האוטובוס מהתחנה, נסיבות האיחור וכן עגמת הנפש שנגרמה לתובעים בעקבות האיחור, כאשר במקרה זה מדובר היה בנסיעה שמטרתה הגעה לחתונה של בן מישפחה קרוב.

...

כך, איני מקבלת את הטענה כי עומסי תנועה הינם בלתי צפויים ואין באפשרות הנתבעת למנוע אותם.

אוטובוס זה התעכב בשל עומס תנועה, ותחתיו הגיע אל הנתבעת האוטובוס הבא, שיצא מתחנת המוצא 20 דקות לאחר מכן, בשעה 17:30,והגיע אל התובעת בשעה 18:05.

בהיתחשב בעובדה שהתובעת היתה בדרכה לבית, ולאור בחירת התובעת שלא לצמצם נזקיה ולנסוע בקוו חלופי מחד גיסא, ונוכח האיחור הניכר, על פני למעלה משעה, בהגעת האוטובוס לתחנת הביניים מאידך גיסא, אני מוצאת לנכון לפצות התובעת בגין האיחור בסך של 600 ₪.

...

בהתאם אני קובעת, כי קו 11 יצא מתחנת המוצא, היא התחנה המרכזית, באיחור של 12 דקות.

עם זאת, טען נציג הנתבעת, כי העיכוב בהגעת הקו נבע מאילוצים שלא היו תלויים בנתבעת, כתוצאה מאירוע משטרתי ומקיומו של חפץ חשוד שהביא לסגירת כביש למספר שעות, ובלשונו: "האירוע הזה נמשך יותר משעתיים והאזור ברמלה קטן מאו וכל אוטובוס 18 מטר וכולם עומדים ואף אחד לא זז. מדובר על אוטובוסים של אגד של קווים של מטרופולין. כל אלה עובדים באזור רמלה והיו תקועים בפקק וזה לא צפוי. כזה מתחיל להשתחרר לאחר שעתיים עד שמתחיל לזוז העסק לוקח המון זמן ויש מס' אירוע וזה לא משהו שהמצאנו לעצמנו" (עמ' 3, שורות 29 – 31, עמ' 4, שורות 1 – 2).

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 900 ₪, וכן הוצאות ניהול ההליך בסך של 1,500 ₪.

התובע מציין כי עקב היתנהלות זו של האוטובוסים מטעמה של אגד נגרמו לו נזקים, כאשר נאלץ לרדוף אחרי אוטובוסים שלא עצרו בתחנה וכמעט נדרס, כאשר איחר ליעדים שלו וכן בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו. התובע ציין בתביעתו, כי הוא מגיש תביעה זו בתקווה לפצוי ולשיפור בשירות של אגד.

טענות הנתבעת הנתבעת ציינה בכתב ההגנה מטעמה, כי זמני ההגעה לתחנות הביניים הם זמנים משוערים, שכן אגד אינה יכולה להתחייב להגעת האוטובוס בשעה מדויקת עקב עומסי תנועה, מחסומים, תאונות ועוד אירועים בלתי צפויים, המתרחשים מעת לעת.

השאלה מתעוררת משום שלא בכל פעם שנהג אינו עוצר בתחנה או מאחר איחור ניכר הדבר גורם לנזק ממשי המקים זכאות לפצוי.

...

לאור כל האמור לעיל - שיקולי ההרתעה בפסיקת הפיצוי ועידוד תובעים פוטנציאלים להגיש תביעות דומות במסגרת אכיפה אזרחית, אי הוכחת הנזקים ע"י התובע וכן האיחורים היחסית מינוריים של הנתבעת במקרים המתוארים בכתב התביעה - אני קובע כי בגין כל מקרה לגביו התביעה התקבלה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 1,500 ₪ ובסך הכל 7,500 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,500 ₪.