פיצויים בגין אי יציקת תקרה מבטון

המערערת הדגישה כי בשונה מדיירים אחרים אשר רכשו דירות בפרויקט ותבעו בעיניין הגג, המשיבים חתמו על הסכם המכר במועד בו נוצקה התיקרה האחרונה וענין זה הוכנס כתוספת במיפרט הטכני, ובו צוין כי "הבית בשלב של גמר יציקת התיקרה האחרונה וכוללות את הכנות התשתיות של החשמל והאינסטלציה". ובמילים אחרות נטען על ידי המערערת כי המשיבים ראו אפוא מהי יציקת התיקרה האחרונה בעת שרכשו את הדירה וראו שאין מעליה תיקרת בטון נוספת, והם אינם יכולים להשמע כיום בטענה כי ציפו שתבנה תיקרת בטון נוספת מעבר לתקרת הבטון האחרונה שנבנתה בקומה א'.

על רקע האמור, ועל רקע קביעתו של מומחה בית המשפט כי גג הקומה העליונה הנו ראוי ותקין הגם שאינו עומד כאמור בהוראות המפרט, ולאור משך הזמן הניכר שבו לא העלו המשיבים טענה כל שהיא ביחס לאמור, קיים ספק רב אם אכן יפעלו המשיבים כאמור בתצהיר המשיב ויבצעו את הריסת תיקרת קומת הגג ובנייתה מחדש מבטון צלעות, ואכן השהוי בהעלאת השגות המשיבים והגשת התביעה מצדם מאז מסירת הדירה לחזקתם מגבירה ספק זה. בשים לב לכך שהתקרה הקיימת אינה יוצרת סיכון או מפגע הנדסי מכל סוג שהוא, כעולה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, למעט סוגיה בטיחותית שלא לובנה עד תומה, וקיים ספק רב כי המשיבים אכן יפעלו להריסת תיקרת קומת הגג ולבניית תיקרה מבטון צלעות, ומכל הנימוקים הנוספים שפורטו בסעיפים דלעיל, המצביעים על אשם תורם חוזי ו/או נזיקי מצד המשיבים, סבורים אנו כי יש להפחית מן הפצוי שנפסק למשיבים ברכיב זה על דרך האומדנא סך של 35,000 ₪ הכולל גם הפחתה יחסית בסכום ההוצאות ושכר הטירחה שנפסק, שכן היה מקום לחשב את הפצוי בגין אי ההתאמה כנגזרת חלקית של הערכת עלות התיקון בפועל, ויתכן ועל בסיס של ירידת ערך בלבד.

...

באותה מידה סבורים אנו כי המערערת אף אינה יכולה להיבנות מן העובדה כי מעיון בתוכנית שצורפה להיתר הבניה ניתן לראות בבירור כי הגג והתקרה האופקית בקומה השלישית אינם עשויים בטון (הואיל ויציקת בטון מסומנת בצבע כחול ותקרת הקומה השלישית אינה מסומנת בצבע כלשהו).

על רקע האמור, ועל רקע קביעתו של מומחה בית המשפט כי גג הקומה העליונה הינו ראוי ותקין הגם שאינו עומד כאמור בהוראות המפרט, ולאור משך הזמן הניכר שבו לא העלו המשיבים טענה כל שהיא ביחס לאמור, קיים ספק רב אם אכן יפעלו המשיבים כאמור בתצהיר המשיב ויבצעו את הריסת תקרת קומת הגג ובנייתה מחדש מבטון צלעות, ואכן השיהוי בהעלאת השגות המשיבים והגשת התביעה מצידם מאז מסירת הדירה לחזקתם מגבירה ספק זה. בשים לב לכך שהתקרה הקיימת אינה יוצרת סיכון או מפגע הנדסי מכל סוג שהוא, כעולה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, למעט סוגיה בטיחותית שלא לובנה עד תומה, וקיים ספק רב כי המשיבים אכן יפעלו להריסת תקרת קומת הגג ולבניית תקרה מבטון צלעות, ומכל הנימוקים הנוספים שפורטו בסעיפים דלעיל, המצביעים על אשם תורם חוזי ו/או נזיקי מצד המשיבים, סבורים אנו כי יש להפחית מן הפיצוי שנפסק למשיבים ברכיב זה על דרך האומדנא סך של 35,000 ₪ הכולל גם הפחתה יחסית בסכום ההוצאות ושכר הטרחה שנפסק, שכן היה מקום לחשב את הפיצוי בגין אי ההתאמה כנגזרת חלקית של הערכת עלות התיקון בפועל, ויתכן ועל בסיס של ירידת ערך בלבד.

בהקשר זה אין לנו אלא להפנות לדברי בית המשפט בפסק דין גולדנברג היפים גם לעניינינו, שם נאמר כדלקמן: "משכך, יש קושי אמיתי לומר שהורם נטל ההוכחה לגבי הערכתו של ליברמן. במצב דברים זה מצאתי לפסוק לטובת התובעים פיצוי חלקי בלבד לגבי רכיב זה, בסך 30,000 ₪ (ואעיר כי לשיטתי זהו אינו פריט שתיקונו הגיוני או ישים. למרות שהוא בר-תיקון באופן תיאורטי, דומה כי התובעים לא באמת יפרקו את הגג של הבית ויצקו גג חדש, ואולי מן הראוי היה לפסוק פיצוי בראש נזק זה בזיקה לירידת ערך ולא לעלויות התיאורטיות של החלפת הגג)". סוף דבר לאור כל האמור אנו מקבלים את ערעור המערערת באופן חלקי ומורים כי מן הסכום שנפסק בבית משפט קמא יופחת סך כולל של 35,000 ₪.

התובעים ביקשו מבית המשפט במסגרת כתב התביעה שיורה לנתבעים לשלם להם את הסכומים הנקובים בחוות הדעת, וכן פיצוי בגין עגמת נפש ובגין הוצאותיהם על דיור חלופי, וכן החזר הוצאות שכר טירחת המומחים, ובסך הכל סך של 366,500 ש"ח. עם זאת, לאחר חקירת המומחה מטעם בית המשפט הועמד סכום התביעה העדכני בסיכומי התובעים על סך של 139,865 ₪ בלבד, מתוכם סך של 20,000 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש ואי נוחות, סך של 8,700 ₪ בגין הוצאות המומחים, וסך של 75,000 ₪ בגין אי התאמה.

עוד ציין המומחה כי על פי תכנית המהנדס שהוכנה בהתאם לתכנית האדריכל, פורט אופן יציקת התיקרה מבטון במרכז המבנה, המהוה את ריצפת עליית הגג, וכי אין כל פירוט של יציקה של תיקרה משופעת בגג במפלס הרעפים (ראו עמ' 20 לחוות הדעת).

...

כבר בפתח הדברים אציין כי לא מצאתי דבר בטענות התובעים בהקשר זה, ודין התביעה נגד הנתבעים 2-4 להידחות בהעדר עילה כנגדם: כמוסבר בתצהירו של הנתבע 2, שהוגש בתמיכה לבקשה לסילוק על הסף, שמם של הנתבעים 2-4 הופיע תחילה בהסכם המכר בשל דרישת הבנק המעורב בעסקה, וזאת נוכח העובדה שהנתבעים 2-4 היו בעלי הקרקע עליה נבנה המבנה במשותף עם הנתבעת.

שנית, התובעים לא הכחישו בסופו של דבר בעדותם כי הוצע להם קודם המסירה לבטל את ההסכם כנגד השבת מלוא התמורה ששילמו בגין הדירה, אך הם סירבו לכך.

התובעים נהגו בחוסר תום לב דיוני וגם בכך יש כדי להוביל למסקנה בדבר שלילת הפיצוי.

אני דוחה אפוא את התביעה בחלקה המתייחס לתקרת הגבס.

אף שהנתבעים התבססו בעיקר על הטענה כי מדובר בקרקע מסוג מושאע ולא קיימת חלוקה מוסכמת ולפיכך אין לאפשר לתובע להקים מבנה על חלק מסוים כל עוד אין חלוקה בת תוקף, לצד טענתם כי בפועל הם מחזיקים בשטח קטן בהרבה ממה שמגיע להם – לא נימסר על ידי הנתבעים כל הסבר מדוע לא הגישו עד היום תובענה לפירוק השתוף בחלקה, והרי לשיטתם זו הדרך היחידה להבטיח את זכויותיהם.

עדותו של התובע התאפיינה בהסתרת עובדות רלוואנטיות, הוא נימנע מלהגיש מסמכים רלוואנטיים, כגון כרטסת הנהלת חשבונות של מיפעל הבטון מחודש 7/07 עד חודש 9/07, ולא טרח להביא עדים רלוואנטיים, כדלקמן: השוכרים הפוטנציאליים אשר לטענתו סירבו לשכור את המבנה; האחיינים של התובע אשר לטענתו שמרו על הבניין; הקבלן השני להוכחת תביעתו לתשלום פיצוי בגין ימי השבתה בסך 39,000 ₪.

ת. אם נתייחס לצוי המניעה המפורטים בו לא כצעקתה, לאחר שגומרים יציקת תיקרת בטון מחכים 14 ימים ממילא, כדי שהבטון יתחזק ואחרי זה צריך לפרק את הטפסנות, ובימים אלה שממתינים אי אפשר לעבוד.

...

על כן, אני דוחה את טענות התובע ביחס לעוולת הרשלנות.

סיכום לאור כל האמור, התביעה נדחית ברובה.

הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 75,000 ₪ בגין הנזק הבלתי ממוני.

על כן, הפצוי המגיע לתובעת בגין ירידת ערך הנובעת מכך שלא בוצעה יציקה של תיקרת בטון או צלעות מעל הקומה השלישית בדירתה הוא בסך של 36,000 ש"ח. החנייה 7.1 לטענת התובעת היא זכאית לשתי חניות, כאשר בפועל קיבלה חנייה טורית, רכב אחד חונה אחרי מישנהו, באופן שאם הרכב הראשון צריך לצאת מהחנייה, יש להוציא גם את הרכב השני.

12.4 בהיעדר היתייחסות עניינית של התובעת לנטען, ונוכח קביעת מומחה בית המשפט, אני דוחה את דרישת התובעת לפצוי בגין רכיב זה. מעקה מרפסת גג 13.1 לטענת התובעת, המעקה במפרסת הגג הותקן על גבי סף שיש באופן המונע שימוש בשטח הסף, במקום מחוץ לסף השיש עם חיבור לקיר החצוני, כמופיע בבקשה להיתר בנייה שהגישה הנתבעת (עמ' 26-27 לחוות דעת מומחה התובעת).

...

13.4 על כן, אני דוחה את דרישת התובעת גם בעניין זה. אי התאמה להיתר בניה – חלון מדרגות חזית מערב 14.1 מומחה בית המשפט כותב בסע' 27 לחוות דעתו – "בתכנית המכר – מופיע חלון המשתרע על גובה 2 קומות. במקום זאת – הותקנו 2 חלונות נפרדים. לדעתי נגרמה כאן ירידת ערך הנאמדת על ידי בסכום של 7,500 ₪". 14.2 הנתבעת טוענת, כי התובעת הציגה למומחה בית המשפט את היתר הבנייה הראשוני אשר לא היה רלוונטי בעת שרכשה את דירתה ושבכל מקרה אין ההיתר מחייב ביחסים שבינה לבין התובעת, אלא תכניות המכר (סע' 11 לתצהיר נציג הנתבעת, מר יואב זיו, עמ' 10 פיסקה שלישית).

משכך, סבורה הנתבעת, שאין מקום לפסוק לטובת התובעת את הסך הנ"ל, ואני מקבלת טענתה.

16.3 נוכח הסכמת הנתבעת וצדדי ג', אני מורה כי בתוך 30 יום לאחר שהנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הנקוב לעיל – ישלמו צדדי ג', ביחד ולחוד, לנתבעת את הסכום שישולם בפועל.

ביום 8.4.19 הגיש התובע כתב תביעה במסגרתו תבע הפרישי שכר וכן פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן ההשתלמות ולביטוח מנהלים של התובע, פצויי פיטורים והלנת פצויי פיטורים, פיצוי בגין אי תשלום גמול עבודה בשעות נוספות, הפרישי שכר, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ובגין הנפקת תלושי שכר כוזבים וכן פיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת העבודה.

כך, ווקס שהעיד מטעם התובע, העיד כי כאשר יצקו ממ"דים ותקרות, הביאו בטון והדבר דרש עבודה בשעות נוספות בשעות אחר הצהריים.

ולבסוף, התובע לא הביא כל הוכחה לתכתובת המיילים שהוחלפה לטענתו במהלך סוף השבוע וזאת על אף האמירה לפיה הוא יכול לחפש אותה (ע' 22, ש' 19); שלישית, התובע בתצהירו טען כי היציקות באתר שדרשו ממנו להשאר עד שעה מאותרת בוצעו שלוש ארבע פעמים בחודש לפחות (ס' 9.4 לתצהירו).

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי ביצוע מלוא ההפרשות לפנסיה בסך של 5,263.24 ₪ ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.2017 (המועד בו היו צריכים להיות מועברים ההפרשים).

בהתאם, אנו קובעים שהתובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.