פיצויי קיום לעומת פיצויי הסתמכות

פצויי הסתמכות, לעומת זאת, נועדו להעמיד את הנפגע במקום שהיה בו אילמלא החוזה היה נכרת.

לסיכום התביעה העיקרית והתביעה שכנגד העולה מן המקובץ הוא שדין התביעה העיקרית להדחות, ודין התביעה שכנגד להיתקבל בחלקה באופן שהנתבעים זכאים לפצויי הסתמכות מכיתריה בסך של 197,000 ש"ח. מאחר שפיצויי הקיום שנתבעו (לרבות סעד של מתן חשבונות), לפי כל אחת מהחלופות, נמוכים מסכום זה, ראשי נזק אלה מתייתרים ונדחים.

...

תוכן עניינים פתח דבר 2 כתבי הטענות 6 כתב התביעה בתביעה העיקרית (ת"א 28251-08-20) 6 כתב ההגנה בתביעה העיקרית וכתב התביעה שכנגד 7 כתב התשובה בתביעה העיקרית וכתב הגנה לתביעה שכנגד 9 כתב התביעה בתביעת לשון הרע (ת"א 21567-02-20) 9 כתב ההגנה בתביעת לשון הרע 11 דיון והכרעה 11 הראיות 11 מתווה ההכרעה: הפלוגתות שבמחלוקת 12 המסכת העובדתית 13 ערב חתימת ההסכם 13 המשא ומתן, ההסכם ועיקריו 13 שיתוף הפעולה לאחר חתימת ההסכם 14 תכניות הריאליטי וההצלחה שבעקבותיהן 14 ניהול הבוקינג עבור כיתריה וגביית תשלום עבורו 15 אופן ניהול ההתחשבנות בין הצדדים 15 הקליפ 17 השיחה בין כיתריה לאדי וחילופי הדברים בעקבותיה 18 כיתריה מבקשת פירוט של ההתחשבנות 19 ההצעה לככב במחזמר "מאמה מיה" בתיאטרון הלאומי "הבימה" 19 פרוץ הסכסוך והסלמתו: התניית ההשתתפות במחזמר בתנאים 20 כיתריה מבטלת את ההסכם בהתנהגות 23 חלופת המכתבים בין עורכי הדין 23 תביעת לשון הרע מצד בן ארוש ותביעת כיתריה לתשלום הרווחים 25 המסגרת הנורמטיבית 25 פרשנות חוזה: כללי 25 פרשנות חוזה ליחסים ארוכי טווח ("חוזה יחס") 27 כלל הפרשנות נגד המנסח 28 החובה לקיים הסכם בתום לב 29 הערה על חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז-2017 30 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא קיימו את התחייבויותיהם כלפי כיתריה במישור המקצועי? 31 האם הנתבעים הפרו את ההסכם כשגבו תשלום עבור שירותי "בוקינג"? 36 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו לכיתריה את חלקה ברווחים? 40 פרשנות החוזה בעניין חלוקת הרווחים: מהן "הוצאות ישירות" שינוכו לפני חלוקה? 40 האם כיתריה לא קיבלה תשלומים במועד? מהו המועד לתשלום לפי ההסכם? 44 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו לכיתריה נתונים ומסמכים שביקשה? 51 האם הסירוב של כיתריה להשתתף במחזמר גיבש הפרה יסודית של ההסכם מצדה? 55 ביטול ההסכם בהתנהגות מצד כיתריה ונפקותו 61 חלוקת אחריות: אשם תורם חוזי 61 הסעדים החוזיים 65 סעד הצהרתי 66 פיצויי הסתמכות 67 מתן חשבונות 70 פיצויי קיום 70 לסיכום התביעה העיקרית והתביעה שכנגד 71 תביעת לשון הרע 71 המסגרת הנורמטיבית 71 דיון והכרעה 72 סוף דבר 75 פתח דבר לפניי שתי תובענות שהדיון בהן אוחד: האחת (ת"א 28251-02-20) היא תביעה לפיצוי בסך של 182,296 ש"ח שעילתה תשלום בעד רווחים המגיעים לתובעת מתוך הכנסות שהועברו לנתבעים, מנהליה, לפי הסכם למתן שירותי ייצוג וניהול ("התביעה העיקרית").

גם במקרה זה אין בידי לקבוע כי מדובר בלשון הרע ברף הגבוה במכלול הנסיבות ובהן מסגרת הפרסום, העובדה שדובר בפרסום חד פעמי (במרשתת אומנם), אך אין ראיה שרבים נחשפו אליו, ימואל לא הדהד אותו או חזר עליו, ואין ראיה שהוא גרם לנזק כלשהו.

אף שמדובר במקרה גבולי, הרי שלנוכח אופי ההתבטאות הפוגעני יותר בהשוואה לזה של כיתריה, אין מקום לעבור עליו לסדר היום ויש לקבל את התביעה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התוצאה היא כדלקמן: התביעה של כיתריה נגד הנתבעים נדחית.

"מטרתם של פצויי ההסתמכות שונה ולמעשה מנוגדת לזו של אכיפה ושל פצויי הקיום. מסיבה זו לא ניתן לצרף תביעה לאכיפה או לפצוי קיום לתביעה לפצוי הסתמכות, שכן מדובר בתביעות סותרות. זאת ועוד: צרופן של שתי ההגנות יחד יביא בדרך כלל, בשל החפיפה שתוארה לעיל, למצב של כפל תרופה מבחינתו של הנפגע, מצב שאף אותו אין להתיר על פי עקרונות צירוף התרופות". בעמ' 78: "סייג הסתירה המהותית מונע אפשרות לתבוע אכיפה או פצויי קיום ובצידם לתבוע פצויי הסתמכות (מלאים ואפילו חלקיים). הטעם לכך הוא פשוט: תרופות האכיפה ופצוי הקיום מבקשות להעמיד את הנפגע במקום שבו היה נתון אילו קוים החוזה. מטרתן לתת תוקף לעובדה שהחוזה נכרת כדין ושהנפגע זכאי להפיק רווח מקיומו. פצויי הסתמכות, לעומת זאת, מבקשים להעמיד את הנפגע במצב הפוך, שבו הוא היה אילמלא נכרת החוזה מלכתחילה (ולכן ממילא גם לא היה מקוים). מכיוון שכל אחד משני המסלולים הנזכרים פועל בכיוון הפוך וסותר (אכיפה ופיצויי קיום- מתן תוקף לחוזה; פצויי הסתמכות- ביטול השפעת החוזה), לא ניתן לצרף את התרופות זו לזו" (ההדגשות שלי ר.א).

...

לפיכך גם בהפניה לסעיף 14.1 להסכם על פיו נדרש מסמך בכתב כדי להצביע על ויתור על זכות, אין כדי למנוע מסקנה שבין הצדדים היתה הסכמה מאוחרת, בדרך של התנהגות, כי הסכמה זו זה לא תחול וכי גם בהעדר כתב, יוכל צד לוותר על זכויות בו. שוכנעתי כי בהתנהגותם ויתרו הנתבעים על קיום סעיף 5.1,5.2 להסכם, אשר כאמור ברי כי נועד למנוע מצב שהשקעותיהם תרדנה לטימיון והעסק לא יפעל.

למעשה, הנתבע עצמו הוא זה ששיקף את חוסר תום הלב של הנתבעים באומרו: "תגיד לי אתה שזה נראה לך הגיוני שמישהוא חייב לך כסף ואתה תמשיך לשלם לו? לא נראה לי הגיוני" (עמ' 43 שורות 5-6).

לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 8,333 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד אשר יחדיו יעמדו ע"ס כולל בנסיבות של 5,000 ₪.

פצויי ההסתמכות, לעומת זאת, מבקשים להעמיד את הנפגע במצב הפוך, בו היה נתון אלולא נכרת החוזה מלכתחילה (ולכן ממילא גם לא היה מקוים).

...

למרות שהתובעת אינה זכאית לפיצויים ולמרות שאין המדובר בפגמים שנפלו בעת כריתת ההסכם, אלא בסיומו של ההסכם- פקיעתו, בהתאם לתנאי החוזה (8.5) וכתוצאה מהמצב שנוצר עם החלטת הוועדה המחוזית, עדיין יש להיעתר לדרישת ההשבה של דמי השכירות לתקופה שלאחר ביטול ההסכם והבטחונות שניתנו.

בענין זה אציין כי אין להיעתר לדרישת התובעים להשבת דמי השכירות ביחס לתקופה בה הופעל האולם והסכם השכירות עמד בתקפו, הן כאמור, מאחר שהתובעים אינם זכאים לפיצויים בגין הפסדים או הוצאות, שכן לא מצאתי פגם או הפרה מצד הנתבעת, והן מאחר שהתובעת הרי הפעילה את האולם באותה תקופה, בה קוים ההסכם על ידי הצדדים.

לסיכום: א. לא מצאתי כי הוכחה עילת תביעה אישית כנגד נתבעים 3-4.

עם זאת, משלא חלק המשיב על עצם הטענה כי בוצע שפוץ על-ידי המערערים, ועל מנת שלא יימצא המשיב מתעשר שלא כדין על חשבונם, ראיתי לפסוק למערערים פיצוי בהקשר זה על דרך האומדנה, ולעניין זה אני מצטרפת לאמור בחוות דעתה של חברתי הנשיאה, שלפיה יש להעמיד את סכום ההשבה על סך של 35,000 ש"ח. פיצוי בגין עליית ערך הבית: אין בידי לקבל את טענת המערערים בהקשר זה. ככלל, הפיצויים שבהם עוסק סעיף 14(ב) הם פצויי הסתמכות (**** פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב 83 (מהדורה שנייה, 2020); שלו וצמח, בעמ' 359), שנועדו להעמיד את הנפגע במצב שבו היה אלולא נכרת החוזה.

זאת, לעומת פצויי קיום, שנועדו להעמיד את הנפגע במקום שבו היה אילו קוים החוזה (ראו גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני החוזים – התרופות 48-47 (2009) (להלן: שלו ואדר).

...

הטעם לכך הוא שבנספח להסכם המכר קבעו הצדדים באופן ברור, בפרוטרוט, מה יהיו תוצאותיו של ביטול הסכם המכר: "במקרה של ביטול הסכם המכר יבוטל הסכם השכירות, יושבו לאליסיאן מלוא הכספים ששילם לשבו (570,000 ₪) בצירוף הפיצוי המוסכם כאמור בהסכם המכר, וללא כל זכות קיזוז של שבו בגין שכר הדירה". ומכלל הן אתה שומע לאו; משקבעו הצדדים במועד החתימה על הנספח להסכם המכר, כיצד ינהגו במקרה שיבוטל ההסכם – השבת 570,000 ₪ למערערים; מתן פיצוי מוסכם בסך 160,000 ₪; ואי-קיזוז שכר הדירה שממנו נהנו המערערים עד לביטול ההסכם – סבורני כי בכך נוצר הסדר שלילי ביחס להשבת סכומי-הכסף שהוציאו המערערים (או יוציאו בעתיד) לטובת שיפוץ הדירה.

אשר על כן, כחברותַי גם אני סבור שיש לדחות את הערעור העיקרי, ולקבל באופן חלקי את הערעור שכנגד.

פסקה אופרטיבית לפסק הדין: אשר על כן, הערעור נדחה והערעור שכנגד מתקבל חלקית, במובן זה שהסכם המכר בין הצדדים יבוטל והצדדים יישאו בתשלומים שפורטו בפסקה 33 לחוות דעתה של השופטת י' וילנר.

פסק הדין בעיניין קולומבו התבסס על הכלל הקבוע בסעיף 2(ב) לחוק המישכון וצמצם את האפשרות לעצב עסקת המכר בהתאם לסעיף 33 לחוק המכר לעיסקאות קונסיגנציה בלבד, תוך דרישה לסממנים של עסקת קונסיגנציה מובהקת - "אמיתית". לעומת זאת, בפסק הדין שניתן ברע"א 1690/00 מ.ש קדוחי הצפון בע"מ ואח' נגד בון מארט מילניום בע"מ (בפרוק) ואח', פ"ד נז(3) 385 נקבע, כי עסקת מכר הכוללת תניית שימור בעלות, אף אם אינה עסקת קונסיגנציה מובהקת, היא לגיטימית (ראה בעיניין זה גם פסק הדין בע"א 46/11 ויטה פרי הגליל (החדשה) בע"מ נגד עו"ד חנית נוב - כונסת נכסים (3.11.2013), שיישב בין שתי ההלכות).

כאמור, התובעת עתרה לחייב את הנתבעת לשלם לה פצויי הסתמכות ופיצויי קיום - אובדן הכנסה בגין גירעון יבול (מניעת גידול) בסך של 113,431 ₪, אובדן הכנסה בגין עיכוב ואיחור בנעיצת הפקעות, בסך של 71,370 ₪, הוצאות עודפות בגין אספקת הפקעות הפגומות ועלויות מומחים, בסך של 23,985 ₪ והוצאות שכ"ט שמאי חקלאי מומחה בסך 16,380 ₪ ובסה"כ - 225,166 ₪.

...

סיכומם של דברים, מאחר ולא הוכח שהנתבעת אחראית לפגמים בפקעות וכפועל יוצא מכך, לנזקים שנגרמו לתובעת, דין התביעה להידחות.

אני דוחה, אפוא, את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת, באמצעות ב"כ, את הוצאותיה בגין שכר טרחת המומחה מטעמה (כנגד הצגת קבלות), חלקה בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.