חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצויי פיטורים צו הרחבה בענף ההובלה שנקבע על ידי בית הדין לעבודה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

העובד הוסיף וטען כי במשך שנות עבודתו לא תוגמל בגין עבודה בשעות נוספות ולא הופקדו בגינו כספים לקרן פנסיה ולקרן הישתלמות בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף ההובלה (להלן – צו ההרחבה) שחל על יחסי העבודה בין הצדדים.
בית הדין האיזורי הוסיף וקבע כי המעסיק הוכיח כי נגרם לו נזק ממוני ממעשי הגניבה של העובד, וקיבל את טענותיו לפיהן "התובע הפסיד את ההובלה שהיה מבצע הלקוח הפוטנציאלי אילו היה רוכש באמצעותו" וכי "התובע מימן לנתבע הובלה שהוא עצמו ביצע באמצעות רכבו". בקביעת גובה הנזק שניגרם למעסיק התבסס בית הדין על תחשיב שערך רואה החשבון טארק סלאמה שהעיד מטעם המעסיק (להלן - רו"ח סלאמה), על פיו "מחיר ממוצע להובלה" במשאית הוא 395.5 ש"ח, ועל ממצאים בעיניין תדירות מעשי הגניבה של המערער ורווחיו מהם כפי שנטענו על ידי המעסיק.
עוד טוען העובד כי בית הדין האיזורי שלל ממנו בחוסר סמכות את זכותו לפצויי פיטורים, שעה שמדובר בסעד שלא נידרש על ידי המעסיק בכתב התביעה או בכתב ההגנה שהגיש בתביעה שכנגד, אלא הועלה על ידו בשלב מאוחר יותר.
העובד מוסיף וטוען כי בית הדין טעה בחישוב הסכומים שנפסקו לחובת המעסיק בגין הפקדות לקרן פנסיה ולקרן הישתלמות, בין היתר עקב פרשנות שגויה של הוראות צו ההרחבה; בדחיית תביעתו לדמי חופשה אף שלא הוצג פנקס שעות עבודה ופנקס חופשה או כל ראייה אחרת שהיה בה להפריך את טענותיו; וכן בדחיית התביעה לקבלת תוספת מקצועית ודמי אש"ל מכוח צו ההרחבה בנימוקים שגויים ובנגוד להוראות הצוו.
פסיקת פיצוי בגין נזק ממוני של אובדן רווחים כתוצאה מ"גניבת הובלות" אימוץ הקביעות העובדתיות בית הדין האיזורי דן באריכות ובפירוט רב בטענת הגניבה תוך היתייחסות לראיות הרבות שהונחו לפניו, וקבע כי המעסיק הוכיח את טענתו כי העובד גנב במהלך השנים טיח שהוביל במשאית עליה עבד, ומכר אותו לגורמים פרטיים במהלך יום העבודה.
...
סכום התביעה שכנגד עמד על 1,133,404 ש"ח. פסק דינו של בית הדין האזורי בית הדין האזורי, בפסק דין מפורט ומנומק בהרחבה, הגיע למסקנה כי המעסיק הוכיח את טענתו המרכזית לפיה העובד ביצע מעשי גניבה של טיח, באופן שיטתי ובמשך שנים רבות, ומכר אותו לגורמים פרטיים במהלך יום העבודה.
אכן, שכר היסוד המהווה חלק מ"השכר הכולל" אינו אמור להיות נמוך משכר המינימום, אך דין טענת העובד שהועלתה לראשונה בסיכומיו בערעור, לאחר לא פחות משלוש טענות שאינן מתיישבות עמה שהועלו בהליך, להידחות לנוכח שינוי החזית ועיתוי העלאתה.
אף דינן של טענות אלה המתמקדות בקביעות עובדתיות ובקביעות שבשיקול דעת הערכאה הדיונית להידחות.
סוף דבר – ערעור העובד על החיובים שהושתו עליו בתביעה העיקרית מתקבל בחלקו, כך שחיוביו לשלם למעסיק פיצוי בגין נזק ממוני של "גניבת הובלות" בסך 194,586 ₪ ופיצוי נוסף בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסכומים של 27,000 ש"ח ושל 6,516 ש"ח – בטלים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 19930-03-19 לפני: כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ נציג ציבור (עובדים) מר גבריאל נבו נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן התובע עמאר עבדאלקאדר ע"י ב"כ עו"ד אורטל עמר הנתבע ציון בן ציון ע"י ב"כ עו"ד אביחי ברטנובסקי פסק דין
לפנינו תביעתו של מר עמאר עבדאלקאדר (להלן – התובע) נגד מעסיקו, מר ציון בן ציון (להלן – הנתבע), לתשלום פצויי פיטורים ופיצויי הלנת פצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ללא עריכת שימוע כדין, הודעה מוקדמת, שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר עבודה, הפרשות לקרן פנסיה ולקרן הישתלמות, דמי הבראה, פדיון חופשה, החזר קזוז משכר עבודה, גמול שעות נוספות, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו ופצוי בגין אי מסירת תלוש שכר כדין.
בהקשר לכך נקבע בעיניין אפרימי (ע"ע 18/99 יפה אפרימי - לילה עבד (9.7.00)) כי: "שאלת תחולתו של צו הרחבה, "היא שאלה שבעובדה המשולבת בקביעה משפטית לגבי סיווג עסקו של המעביד" (דב"ע נג/3-125 אלכס שרר - רהיטי דימור בע"מ, פד"ע כז 158, 160 מול האות ג'), ולעניין זה ניתן גם להיזדקק לסיווג האחיד של משלחי יד, שנקבע על ידי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה (ר' דב"ע לו/5- 6 הנ"ל; דב"ע נו/3-272 עוף טנא תעשיות (1991) בע"מ - מואסי מוחמד עבד אלעזיז (לא פורסם)).
בסעיף הגדרת המונחים של צו ההרחבה בענף הבנייה נקבע כדלקמן: "ב. ״מעסיק״ - כל מעסיק בתחומי הבינוי ו/או תשתיות ו/או עבודות ציבוריות ו/או הנדסה אזרחית ו/או שיפוצים ו/או צמ״ה לרבות כמנוי בענפים ראשיים 41-43, על ענפי המשנה שלהם, לספר הסווג האחיד לשנת 2011, אשר פירסמה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התובע נשלח לבצע הובלות על ידי המעסיק לפי סידור עבודה, ובמשאית שעליה נהג התובע הותקן טכוגרף (שמתעד את תנועת המשאית).
...
כך גם דין הטענה בעניין קיזוז תשלום הודעה מוקדמת להידחות (סעיף 45 לכתב ההגנה), שכן נקבע כי התובע פוטר מעבודתו.
לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים שלהלן: סך של בסך 12,000 ₪ בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ללא עריכת שימוע כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.18 ועד ליום התשלום בפועל.
הנתבע ישלם לתובע סכום של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת הגישה כתבי הגנה בהם כפרה בזכאות התובעים לסעדים שתבעו, הכחישה את טענות התובעים לעניין תחולת צוי ההרחבה בענפי התובלה והבנייה, טענה כי התובעים הועסקו על פי הסדר העסקה בשעות נוספות גלובאליות, כדין, וכי התובעים התפטרו מעבודתם ללא הודעה מוקדמת, ועל כן כדין קוזז משכרם האחרון פיצוי בגין התפטרות ללא מתן הודעה מוקדמת.
תחולת צו ההרחבה בענף התובלה במחלוקת בין הצדדים לגבי תחולת צו ההרחבה בענף התובלה, בית הדין קובע כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח את תחולת הצוו על העסקתם.
אין חולק על כך שהנתבעת היא "מעסיק" לעניין צו ההרחבה בענף הבניה, שכן היא "מעסיק בתחומי ... תשתיות ו/או עבודות ציבוריות". אלא שלצורך תחולת צו ההרחבה, נידרש לא רק שהנתבעת תהיה "מעסיק", אלא שהתובעים יהיו "עובדים". הגדרת "עובד" כוללת דרישה שהעבודה תהיה "באתר בנייה". התובעים העידו בתצהירים שהם הועסקו כנהגי "פול טריילר" להובלת חומרי ביניין – אבן, חצץ וכדומה".
פיראס העיד בחקירתו הנגדית ש"לפעמים היינו הולכים תשע, שמונה וחצי", ומדוחות הנוכחות עולה כי התובעים הועסקו מפעם לפעם לאחר השעה 18:00, ועל כן בית הדין מתרשם שהקנאות שגילו התובעים לעמידה בהוראה האוסרת עבודה מעל 12 שעות, גויסה להצדקת סיום עבודתם תוך ניסיון להציגו כפיטורים.
כלל הנסיבות, אפוא, והאופן שבו בית דין מבין את העדויות והראיות, מביא למסקנה שהתובעים היו הצד שחפצו בסיום העסקתם בנתבעת, ומכל מקום, לא הוכח על ידי התובעים כי הנתבעת הביעה בדרך כלשהיא את כוונתה החד משמעית לסיים את עבודתם.
...
בהתאם לכך, תביעות התובעים לפיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר – נדחות.
סוף דבר תביעות התובעים נדחות ברובן.
הנתבעת תשלם לכל אחד מן התובעים פיצוי בשל אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה בסך 3,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סעיף 17 מתייחס לענפי עבודה בהם לא קיים הסכם קבוצי, בהם שלילת פצויי הפיטורים תתבצע על ידי בית הדין, שינחה את עצמו על ידי ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
בעניינינו בהתאם לקביעת בית הדין האיזורי, עליה לא חלקו הצדדים, לא הוכח קיומו של הסכם קבוצי החל עליהם, ולכן בהתאם לסעיף 17 לחוק פצויי פיטורים הנחה עצמו בית הדין על ידי תקנון העבודה בתעשיה, שהוא ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
בפסיקה נקבע כי במסגרת ההכרעה על שלילת פצויי פיטורים יש לשקול, לצד חומרת המעשים שהובילו לפיטורים, גם את מכלול נסיבות יחסי העבודה וכן את נסיבותיו האישיות של העובד, ובהם: "השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה;
בהקשר לתכלית ההפקדה ברכיב הפיצויים ציין בית המשפט בעליון בענין מקפת כך: "מכל מקום, גם אם אחת מהתכליות של כספי הפיצויים היא לשמש כמעין תחליף פנסיוני (וראו הסתייגותו של השופט אדלר מהאופן בו מגשים חוק פצויי פיטורים תכלית זו בפיסקה 3 בעיניין קוקא), לכספי הפיצויים מטרות נוספות ועניינם שונה מכספי התגמולים שנועדו לספק לעובד הסדר פנסיוני. כפי שפסק בית הדין הארצי לעבודה בעיניין מלמוד, "אכן, קיימת זיקת גומלין, ולעיתים הדוקה [..] בין הזכות הפנסיונית לבין הקף הזכות לפצויי פיטורים, אך ענייננו בהסדרים שונים הן במהותם והן בתכליתם" (ויצוין כי באותו מקרה נקבע כי למרות החרגת חוק פצויי פיטורים מהעסקתם של מתמחים בעריכת דין, צו הרחבה 2008 חל על המיתמחה כך שחובה על המעסיקה להפקיד עבורה הן את כספי התגמולים הן את כספי הפיצויים)".
בפני בית הדין האיזורי הובאה תשתית ראייתית מגוונת לרבות אי קיום צו גילוי מסמכים על ידי העובד והערכת מהימנות של עדים שעל בסיסם נקבע כי העובד גנב ובהקף לא מבוטל מוצרים בשווי 117,374 ש"ח, וכן חויב בהחזר הוצאות חוקר פרטי בסך 50,000 ש"ח. פצויי הפיטורים בסך 22,385 ש"ח נשללו והעובד חויב בפצוי בגין נזק לא ממוני בסך 40,000 ש"ח. פיצוי זה בוטל בעירעור לאחר שנקבע כי לא נתבע כלל.
...
על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.
נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סעיף 17 מתייחס לענפי עבודה בהם לא קיים הסכם קבוצי, בהם שלילת פצויי הפיטורים תתבצע על ידי בית הדין, שינחה את עצמו על ידי ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
בעניינינו בהתאם לקביעת בית הדין האיזורי, עליה לא חלקו הצדדים, לא הוכח קיומו של הסכם קבוצי החל עליהם, ולכן בהתאם לסעיף 17 לחוק פצויי פיטורים הנחה עצמו בית הדין על ידי תקנון העבודה בתעשיה, שהוא ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
בפסיקה נקבע כי במסגרת ההכרעה על שלילת פצויי פיטורים יש לשקול, לצד חומרת המעשים שהובילו לפיטורים, גם את מכלול נסיבות יחסי העבודה וכן את נסיבותיו האישיות של העובד, ובהם: "השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה;
בהקשר לתכלית ההפקדה ברכיב הפיצויים ציין בית המשפט בעליון בענין מקפת כך: "מכל מקום, גם אם אחת מהתכליות של כספי הפיצויים היא לשמש כמעין תחליף פנסיוני (וראו הסתייגותו של השופט אדלר מהאופן בו מגשים חוק פצויי פיטורים תכלית זו בפיסקה 3 בעיניין קוקא), לכספי הפיצויים מטרות נוספות ועניינם שונה מכספי התגמולים שנועדו לספק לעובד הסדר פנסיוני. כפי שפסק בית הדין הארצי לעבודה בעיניין מלמוד, "אכן, קיימת זיקת גומלין, ולעיתים הדוקה [..] בין הזכות הפנסיונית לבין הקף הזכות לפצויי פיטורים, אך ענייננו בהסדרים שונים הן במהותם והן בתכליתם" (ויצוין כי באותו מקרה נקבע כי למרות החרגת חוק פצויי פיטורים מהעסקתם של מתמחים בעריכת דין, צו הרחבה 2008 חל על המיתמחה כך שחובה על המעסיקה להפקיד עבורה הן את כספי התגמולים הן את כספי הפיצויים)".
בפני בית הדין האיזורי הובאה תשתית ראייתית מגוונת לרבות אי קיום צו גילוי מסמכים על ידי העובד והערכת מהימנות של עדים שעל בסיסם נקבע כי העובד גנב ובהקף לא מבוטל מוצרים בשווי 117,374 ש"ח, וכן חויב בהחזר הוצאות חוקר פרטי בסך 50,000 ש"ח. פצויי הפיטורים בסך 22,385 ש"ח נשללו והעובד חויב בפצוי בגין נזק לא ממוני בסך 40,000 ש"ח. פיצוי זה בוטל בעירעור לאחר שנקבע כי לא נתבע כלל.
...
על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.
נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו