סעיף 17 מתייחס לענפי עבודה בהם לא קיים הסכם קבוצי, בהם שלילת פצויי הפיטורים תתבצע על ידי בית הדין, שינחה את עצמו על ידי ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
בעניינינו בהתאם לקביעת בית הדין האיזורי, עליה לא חלקו הצדדים, לא הוכח קיומו של הסכם קבוצי החל עליהם, ולכן בהתאם לסעיף 17 לחוק פצויי פיטורים הנחה עצמו בית הדין על ידי תקנון העבודה בתעשיה, שהוא ההסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
בפסיקה נקבע כי במסגרת ההכרעה על שלילת פצויי פיטורים יש לשקול, לצד חומרת המעשים שהובילו לפיטורים, גם את מכלול נסיבות יחסי העבודה וכן את נסיבותיו האישיות של העובד, ובהם:
"השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה;
בהקשר לתכלית ההפקדה ברכיב הפיצויים ציין בית המשפט בעליון בענין מקפת כך:
"מכל מקום, גם אם אחת מהתכליות של כספי הפיצויים היא לשמש כמעין תחליף פנסיוני (וראו הסתייגותו של השופט אדלר מהאופן בו מגשים חוק פצויי פיטורים תכלית זו בפיסקה 3 בעיניין קוקא), לכספי הפיצויים מטרות נוספות ועניינם שונה מכספי התגמולים שנועדו לספק לעובד הסדר פנסיוני. כפי שפסק בית הדין הארצי לעבודה בעיניין מלמוד, "אכן, קיימת זיקת גומלין, ולעיתים הדוקה [..] בין הזכות הפנסיונית לבין הקף הזכות לפצויי פיטורים, אך ענייננו בהסדרים שונים הן במהותם והן בתכליתם" (ויצוין כי באותו מקרה נקבע כי למרות החרגת חוק פצויי פיטורים מהעסקתם של מתמחים בעריכת דין, צו הרחבה 2008 חל על המיתמחה כך שחובה על המעסיקה להפקיד עבורה הן את כספי התגמולים הן את כספי הפיצויים)".
בפני בית הדין האיזורי הובאה תשתית ראייתית מגוונת לרבות אי קיום צו גילוי מסמכים על ידי העובד והערכת מהימנות של עדים שעל בסיסם נקבע כי העובד גנב ובהקף לא מבוטל מוצרים בשווי 117,374 ש"ח, וכן חויב בהחזר הוצאות חוקר פרטי בסך 50,000 ש"ח. פצויי הפיטורים בסך 22,385 ש"ח נשללו והעובד חויב בפצוי בגין נזק לא ממוני בסך 40,000 ש"ח. פיצוי זה בוטל בעירעור לאחר שנקבע כי לא נתבע כלל.
...
על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.
נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש
מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.
סוף דבר
על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.
