פיצויי פיטורים על חודשי הסתגלות ותנאי פרישה

נבהיר, כי נספח יג/1 לכתב התביעה הוא מיסמך של הסתדרות המורים, המשקף על פי הנטען תנאי פרישה שהוסכמו בהסכם קבוצי מיום 4.5.2003 (להלן – ההסכם הקבוצי), שלפיו מורים שפוטרו ואינם זכאים לקיצבה זכאים לפצויי פיטורים מוגדלים לפי ותקם וכן לחודשי היסתגלות.

פצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 180%: הרשת טענה כי ההסכם הקבוצי עליו הסתמך בית הדין האיזורי אינו יכול לחול על מעסיק פרטי; על פי ההסכם הקבוצי (צורף כנספח ג' לתיק המוצגים של הרשת בעירעור) הוסכם על פיטורי 250 עובדי הוראה שישולמו להם התנאים הקבועים בהסכם הקבוצי, ותנאים אלה אינם חלים על עובדי הוראה אחרים; מעבר לכך, לא מתקיימים בגננות שפוטרו התנאים שנקבעו בהסכם הקבוצי, שפורטו בנספח יג/1 לכתב התביעה, שכן תנאי הפרישה של פצויי פיטורים מוגדלים ודמי היסתגלות שולמו רק למי שלא הגיעה לגיל 40 ול- 10 שנות ותק; תוצאת פסק הדין היא שבית הדין החיל הסכם קבוצי ספציפי החל על 250 עובדי הוראה במשרד החינוך וקבע שיש להחילו אף על עובדות הרשת, וזאת בנגוד לקבוע בהסכם הקבוצי.

...

מתקבל הערעור שכנגד שהגישו הגננות שפוטרו בעניין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, ואנו מחייבים את הרשת בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 50% מפיצויי הלנת פיצויי פיטורים מלאים בגין סכום פיצויי הפיטורים שהיו זכאיות לו הגננות שפוטרו שלא היה שנוי במחלוקת ושולם להן בחודש פברואר 2004, לתקופה מיום 1.9.2003 עד יום 1.2.2004.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אנו קובעים כי הרשת תשלם לכל אחת מהמשיבות שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בגין הערעור.

בכל הנוגע לכספים ששולמו למשיבות ברכיב הפרשי שכר עבודה, ככל ששולמו, אנו קובעים כי בשלב זה לא תיעשה השבה, והתחשבנות כוללת בין הצדדים תיערך לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין הפרשי השכר.

החלטת הממונה מיום 14.11.2013 במכתב הממונה הנוכחי - מר אמסלם - שכותרתו: "החלטה בעיניינו של מר שמואל מועלם, לשעבר מנכ"ל קופת חולים 'מאוחדת' – פצויי פיטורים מוגדלים וחודשי היסתגלות (מענק פרישה)" (מ/13 לתצהיר הממונה) הובהר כי יש לראות בהחלטה מיום 5.6.2011 כהחלטת הממונה על השכר באשר לתנאי הפרישה המאושרים לתובע.

ביום 5.6.2011, לאחר חילופי דברים בענין תנאי הפרישה שיאושרו למר מועלם, יצאה החלטה מלפני קודמי, שעיקריה באלו: 6.1 אין מקום לשנות את עמדתו אשר הובאה לידיעת הקופה מספר רב של פעמים לפיה הקופה רשאית לשלם למר מועלם פצויי פיטורים על פי חוק בשיעור 100% אשר לפי חישובי הקופה עומדים על סך של 2,705,834 ₪.

...

אין אני מקבלת את טענת התובע לפיה הממונה "עושה שימוש ציני" בדוח מבקר המדינה, בעוד התובע עצמו היה הראשון להפנות לאותו דוח בטענה שממצאיו נגעו בעיקר לקודמו בתפקיד.

לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית על כל רכיביה.

התובע ישלם לממונה 10,000 ₪ שכ"ט והוצאות משפט.

בעקבות השיחה פנתה התובעת למר בר-לב במכתב נושא תאריך 04.11.10, שכותרתו: "פרישה בהסכמה", ובגדרו ביקשה כי בתנאי פרישתה יכללו התנאים הבאים: מכתב הפסקת עבודה ומתן הודעה מוקדמת כחוק; תשלום בגין היותה ממלאת מקום מנהל מתנ"ס במשך 4 חודשים; 6 חודשי היסתגלות; עדכונים רטרואקטיביים של: הפרישי דמי הבראה, מענק יובל וביגוד, בהתאם ל-27.5 שנות וותק מקצועי; תשלום בגין פדיון חופשה; ופצוי נוסף בגובה שתי משכורות.

ביום 06.12.10, שלח מר בר-לב לתובעת הודעת דואר אלקטרוני, ושם נכתב: "שלום יעל, אבקשך לחתום על המכתבים הרצ"ב כדי שנוכל לשלם לך את מה שסוכם". התובעת התבקשה לחתום על "הסכם פשרה", בגדריו התחייבה הנתבעת לשלם לה סך של 35,532.80 ₪, בעד חודשי היסתגלות, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה וזכויות הנובעות מהתאמת הוותק ל-10 שנים; ופיצויי פיטורים בסך של 14,671 ₪.

על מנת שהתובעת תהא זכאית ל-29.76 ימי חופשה כטענתה, נידרש שבגין התקופה 01.2011-14.2.2011 התובעת תהא זכאית ל-3.66 ימי חופשה [=29.76-26.10], כמות הימים שהיתה נצברת לזכות התובעת אילו דובר על חודשיים מלאים.

...

לאחר שעיינו ברשימת הרכיבים שבסעיף 116 לתצהיר התובעת, אנו קובעים כי התובעת זכאית להפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות רק בעד הפרשי ביגוד בסך 185 ₪, קרי: התובעת זכאית לסך של 24.05 ₪.

אחרית דבר לאור האמור לעיל ולאחר שדחינו את מרביתן המכרעת של תביעות התובעת, מצאנו שמתוך הסך של 134,198.23 ₪ שנתבע על ידיה (בצירוף פיצויי הלנה), על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,121.33 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום 01.03.2011 ועד לתשלום בפועל.

בהתחשב באמור לעיל, ביחס בין הסכום שנקבעה זכאות התובעת לו, בהתרשמותנו מהתנהלותה חסרת תום הלב של התובעת במהלך יחסי העבודה, בפגמים שמצאנו בדרור שנטלה לעצמה לשנות ולהגדיל את רכיבי התביעה מבלי שקיבלה רשותו של בית הדין, ולבסוף תוך שלקחנו בחשבון גם את אי התייצבות התובעת לישיבת הגישור שאמורה הייתה להתקיים ביום 19.07.11 ואת ההוצאות שנגרמו לנתבעת בשל התייצבותה לישיבה זו לשווא, אשר על פי החלטתו מיום 20.07.11 של כב' הרשם קאסם (כתוארו אז) נקבע כי יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין, אנו מוצאים לנכון לחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪.

תנאי העבודה של העובדים הוסדרו בחוברת מ- 1994 "חוברת הדרכה לעובד חדש". מועד פרישתו של התובע נקבע מלכתחילה באמצע חודש מאי (לאחר ניצול של ימי חופשה שעמדו לזכותו), והוצעו לו שני חודשי היסתגלות באופן שהעסקתו תסתיים בחודש יולי.

הוכח בדיון כי מר לזובסקי, שהיה חבר קבוץ, קיבל "מענק פרישה" של 9 משכורות, וכן כי היו עובדים שקבלו מענקי פרישה של מספר חודשים, מעבר לזכות לפצויי פיטורים על פי חוק (בין 2 ל-5 משכורות).

כאמור ב-ע"ע 629/97 אליאב – קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע לו, 721, חוזה העבודה הוא דינאמי ומשתנה, וייתכנו שינויים רבים מאז קליטת העובד לעבודה ועד לפרישתו: "חוזה עבודה הוא הדוגמה הטיפוסית לחוזה יחס. כפי שהראיתי, זהו חוזה דינאמי ומשתנה במשך תקופת קיומו. עובד בתחילת דרכו אין תנאי עבודתו דומים לאלו ערב פרישתו". נוכח כל אלה, אנו סבורים כי לא הוכיחו התובעים כי הם זכאים לפצויי פיטורים או פיצוי פרישה בסכומים הנקובים בחוברת מ- 2004.

...

לסיכום בנוגע לתובע מר יגאל בר-און: (1) תביעת התובע נדחית על כל רכיביה.

(2) התביעה כנגד התובעת נדחית על כל רכיביה.

על כן אנו קובעים כי בנוגע לתביעת התובעת והתביעה שכנגדה, כל צד יישא בהוצאותיו.

תנאי הפרישה שנקבעו למי שפרש על פי הסכם 2012 נקבעו בפרק ז', סעיף 26 להסכם הקבוצי ולהן ההוראות הרלוואנטיות לסכסוך נשוא ההליך (ההדגשה והטעויות במקור – ד.ו.): "א. שיחרור כספים שנצברו לזכותם בקופות הגמל השונות בתקופת עבודתם (חלק העובד וחלק המעביד בתגמולים ובפיצויים) על פירותיהם ללא כל השלמה נוספת. מובהר כי כספים אלה באים במקום פצויי פיטורים בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ד – 1964.

הסכם 1988 כלל בנוסף הוראות לפיהן "כל ההפקדות בגין העבר וההפרשות החודשיות עפ"י הסכם זה, בחשבונות א' בגין פצויי פיטורים על ה"שכר המשולב", של הפקידים ועובדי אחזקה, מתחילת עבודתם בקרגל, יהוו תשלומים על חשבון פצויי הפיטורים" (סעיף 19).

בנסיבות המקרה הגיעו הצדדים לאמיתו של דבר לעסקת פרישה כוללת, בה סוכם שישולמו למערערים פיצויים מוגדלים על בסיס המשכורת ורכיביה לפיה נהג הבנק לשלם פצויי פיטורים לעובדיו, בתוספת תשלום בגין חודשי היסתגלות ומענק, ושיחרור כל כספי הצבירה בקופת הגמל.

...

" בנסיבות בהן מדובר בפרישה במסגרת הסכם קיבוצי שקבע "עסקת חבילה" שמותנית בחתימה על כתב ויתור וכאשר לא מתקיימות נסיבות המוכרות בדיני החוזים לביטול ההסכמות ההדדיות, הרי שדין התביעה להידחות.

מסקנה זו מייתרת את הדיון בשאלה מה היחס בין הוראת סעיף 10 להסכם 2012 ובין הוראות הסכם 1988.

סוף דבר – התביעות נדחות.