מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב קיצוץ שכר משמעותי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, לאור הנסיבות שהובילו לפגיעה קשה בתפקידה ובשכרה ובשל טפולי הפוריות והריונה, ביום 11.4.2016 הודיעה התובעת לנתבעת על התפטרותה בדין מפוטרת וזאת בהתאם להוראות סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - " חוק פצויי פיטורים").
בסיכומו של דבר, טוענת הנתבעת כי התובעת היא זו שבקשה להפחית משמרות ואף היא זו שבקשה להתפטר לצורך גידול ילדה, כך שאין כל קשר בין פיטוריה של התובעת לבין טפולי הפוריות ו/או הריון ו/או לידה אותם עברה הנתבעת במהלך עבודתה בנתבעת וככל שהנתבעת טוענת לכך הרי שאין להטיל את האחריות על הנתבעת וזאת בהתאם לפסיקה שקבעה, כי נטל הראיה מונח על כתפי התובעת.
כך, טענה התובעת בתצהירה כי "לצערי הרב, למן אותו שבוע (סוף יולי 2015) החברה, שוב החלה לפגוע אנושות בתנאי העסקתי, פגיעה אשר באה לידי ביטוי בקיצוץ משמעותי בשעות עבודתי ובהקף משמרותי. למשל באותו שבוע, מוחמד שיבץ אותי למשמרת אחת בלבד (!) ולאחר מכן רק בשתי משמרות, כאשר בעבר נהגתי לבצע 4 משמרות בשבוע לכל הפחות" (סעיף 25 לתצהיר התובעת).
...
לפיכך, אנו דוחים את טענת התובעת בהקשר זה. בנסיבות אלה, ומשלא מצאנו ראיה אובייקטיבית, אנו קובעים, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שהנתבעת (או מי מטעמה) פגעה בהיקף משמרותיה, בכלל, ובוודאי שלא מחמת הריונה ו/או טיפולי פוריות, ועל כן טענה זו דינה להידחות.
יתר על כן, מנהליה הישירים והעקיפים של התובעת העידו בפנינו, כי בזמן אמת התובעת אף פעם לא טענה כלפיהם כי יחס החברה כלפיה מקפח אותה ביחס לזכויות המגיעות לה בשל טיפולים שהיא עוברת וההתרשמות שלנו היא כי החברה באה לקראתה בנסיון להיעתר לבקשותיה.
משקבענו שהתובעת לא הופלתה על רקע טיפולי הפוריות והריון בעבודתה, הרי שאין היא זכאית לפיצוי ממוני או לא ממוני, לפיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים או לפיצוי בגין הפסדי שכר במהלך ההיריון או לפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה עקב פגיעה בשכר התובעת בחודשים אוגוסט 2015 וספטמבר 2015 או להפרש פיצויי פיטורים או פיצוי בגין הפסדי השתכרות, הפרת הסכם עבודה, הפרת תום הלב, ציפייה הסתמכות, אובדן הזדמנויות, אבדן קידום מקצועי והפחת היקף משרה ושכרה ללא שמוע או לפיצוי בגין הפסד גמלת שמירת הריון או לפיצוי בגין הפסד דמי לידה או פיצוי הפסד דמי אבטלה או פיצויי סטטוטורי בגין הפרת חוק עבודת נשים או פיצויים לדוגמא ו/או פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק על פי חוק שוויון הזדמנויות בגין הפליה מחמת טיפולי פוריות ו/או הריון ו/או מין ו/או הורות או פיצוי בגין עוגמת נפש - ודין התביעה ברכיבים אלה להידחות אף הם. סוף דבר: תביעת התובעת - נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

האם התובע זכאי להפרשים בגין הזכויות הבאות: דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי מחלה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה, תוספת ותק; האם נסיבות התפטרות התובע מזכות אותו בהשלמת פצויי פיטורים מעבר לסכום ששוחרר, וכן לפצויי הלנת פצויי פיטורים בגין כך; זכאות לפצוי לדוג' לפי ס' 26 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") וכן בגין העסקה בנגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה (לרבות אי קבלת הפסקות), נזק לא ממוני ועוגמת נפש.
אשר לטענה השנייה, בדומה ליתר התובעים בהליכים האחרים, הטענה להרעה מוחשית בתנאים, נגעה לשני תחומים: הראשון, הוספה של מטלות נוספות כגון שהמדריכים החלו להדרש לקפל את כל הכביסה של החניכים במרכז; השנייה, הקף שעות עבודתו של התובע קוצצו בעקבות הנחיה חדשה של ההנהלה שלא לאשר ביצוע משמרות רצופות כפי שהיה במהלך כל תקופת עבודתו.
בס' 16 להסכם העבודה נקבע כי "העובד מתחייב שלא לעבוד יותר ממשמרת אחת ברצף, אלא באישור מנהלת המרכז שתנתן בכתב וזאת רק אם יתגלה צורך דחוף לכך...". מכאן, מדובר ביישום תנאי העבודה המשתנים, שאף אם הובילו להרעה מסוימת בשכרו של התובע (ולא הוצגו נתונים לגבי זה שיובילו למסקנה כי מדובר בפגיעה משמעותית), הרי שאין מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודה.
...
סיכום התביעה נדחית ברובה.
סך הסכומים שהנתבעת תשלם לתובע הם כדלקמן: הפרשי שכר בגין תוספת עבודה במשמרות בסך של 8,211 ₪.
בשים לב לסכומים שנתבעו לעומת הסכומים שנפסקו, החלטנו לחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם התובע 3 זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין? לטענת התובע 3 פיטוריו נבעו ממשלוח מכתב דרישה על ידי בא כוחו הנושא תאריך מיום 11.2.2019 (דרישה לקבל תלושי שכר ודו"חות נוכחות לכל תקופת ההעסקה שלו ושל התובעים 1 ו-2) ועמידתו על זכויותיו לאחר שעבד בנתבעת שנים רבות במסירות ונאמנות.
לטענת הנתבעת, פיטורי התובע 3 נבעו מסיבות כלכליות - ירידה משמעותית בהכנסות בשנת 2018 והצורך לערוך בשל כך צמצומים בכוח האדם שהנתבעת העסיקה.
בשימוע הוצע לתובע 3 לקצץ בשכרו על מנת להמנע מפיטוריו אולם הוא סרב להצעה זו ובנסיבות כאמור הוחלט לסיים את העסקתו (כאמור במכתב הפיטורים מיום 26.5.2019, נספח ד' לתצהיר).
זאת, לטענתם, בהתאם לסעיף 54 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, חובת תום הלב, דיני החיובים ודיני החוזים וכן דיני העבודה (בכלל זה, סעיפים 24(א) –(ג), 25ב ו-26 לחוק הגנת השכר; סעיף 27 לחוק שעות עבודה ומנוחה; חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001; סעיף 29 לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951).
...
סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעים את הרכיבים הבאים: גמול שעות נוספות לתובע 1 – 172,862 ₪.
התביעה נגד הנתבע – נדחית.
הנתבעת תשלם לתובעים 1-3 שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ והוצאות משפט בסך 3,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 12.1.20 שלח ב"כ התובעת מכתב לנתבעת שכותרתו: "הודעה על הרעת תנאים בעבודה ו/או נסיבות אשר אינן מאפשרות המשך העסקה.." במסגרת מכתב זה נכתב, בין היתר, כי: " בנסיבות האמור ומשבחרתם שלא לתקן את העבירות החמורות על אף פניות רבות מטעם מרשתי ולאור העובדה כי סגרתם כיתות לימוד ושעות עבודתה של מרשתי נפגעו בצורה משמעותית הרי שמרשתי מודיעה על התפטרותה מהעבודה בהתאם לסעיף 11 לחוק פצויי פיטורים בשל נסיבות אשר אינן מאפשרות המשך העסקה והרעת תנאים. נוכח היתחייבותה של מרשתי לתלמידותיה מרשתי מודיעה כי התפטרותה תיכנס לתוקף ביום 30.1.2020..." (ר' נספח א' לתצהיר התובעת).
עובד רשאי להתפטר בשל חוסר רצון להמשיך לעבוד בתנאים ירודים הנוגדים את החוק, בנסיבות אלה אין לידרוש מעובד, והמעביד המפר את החוק בודאי שאינו רשאי לידרוש זאת, כי ימשיך בעבודתו (ר' דב"ע לג/3-12 אליה ציבוטרו - אטלקה אברהם) משקבענו כי הנתבעת לא שילמו לתובעת שעות נוספות ודמי חגים וכן לא הפרישו לתובעת בזמן אמת הפרשות פנסיוניות ואף לא העבירו חלק עובד שנוכה משכר התובעת לייעדו במועד ומשלא הוכח ששלמו את מלוא המגיע לתובעת בגין רכיב זה ושעה שלא שילמו את רכיב הפנסיה בסמוך לפניות התובעת בנידון (שהיתה זמן רב לפני הוצאת המכתב מיום 12.1.20), ושעה שכל הרכיבים האלו היו חלק ממכתב ההתראה שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח את טענתה בדבר התפטרות בדין מפוטר, ומשכך על הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא פצויי הפיטורים.
עיון בתצהיר התובעת מעלה כי בכל הנוגע להרעת תנאים בשל הפחתת שעות הצהירה התובעת: "כמו כן במהלך 12.19 קוצצו ממשרתי שעות עבודה רבות בשל סגירת כיתות לימוד על ידי הנתבעות.
...
שעה שהנתבעת לא הציגה את נכונות התחשיב שלה, ושעה שלא הציגה את מלוא תלושי השכר, ולא הציגה את הדוחות או את התחשיב, ושעה שמדובר גם בגמל עובד שנוכה ולא הועבר והיות והנתבעת לא הציגה אסמכתא לכך שהסכום שהפקידה מכסה את כל המגיע לתובעת, ושעה שלא הציגה דוחות ואף לא התייחסה כלל לתחשיב שהגישה התובעת בכל הנוגע לרכיב הפנסיה ואי העברת גמל עובד שוכנענו כי התובעת עמדת בנטל הנדרש להוכיח את טענותיה בנדון.
אין אנו סבורים שהמקרה של התובעת נכנס לגדר המקרים החריגים המזכים בפיצוי בגין רכיב עגמת נפש.
סוף דבר התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש, הלנת שכר, שכר חודש ינואר 2020 - נדחית.
בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 11,069 ₪ בגין הפרשי פנסיה וסך של 3,827 ₪ בגין גמל עובד שלא הועבר וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.1.2020 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

האם התובעת התפטרה כמי שזכאית לזכויות כמפוטרת בין היתר עקב הרעת תנאים? האם היו מקרי אלימות שבגינם התפטרה התובעת, האם הנתבעים אחראים למקרי האלימות? האם התובעת ביקשה לעבור סניף? האם התובעת זכאית לפצויי פיטורים? האם התובעת קיבלה הודעה על תנאי העסקה או הסכם עבודה? האם התובעת זכאית לפצוי בגין הפרת חוק הגנה השכר? האם התובעת זכאית לתשלום בגין הפרשות לפנסיה? האם התובעת זכאית לפצוי בגין עוגמת נפש בשל העסקה פוגענית? האם התובעת זכאית לתשלום עבור הפרישי שכר ושעות נוספות? הכרעת הדין תקופת העבודה התובעת טענה כי הועסקה עד ליום 29.1.20, והגישה תלושי שכר שנמסרו לה ומעידים על העסקה גם בכל שנת 2019.
השאלה מתי תנאי העבודה הורעו בצורה מוחשית, אינה סובייקטיבית, אלא על העובד להוכיח קיומה של תשתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה משמעותית בתנאי העבודה.
גם אם במכתב לא פירטה שלא נהגו בה כדין עקב מצבה הרפואי, כתוב שינוי הסניף וקיצוץ משמעותי.
...
הנתבעים טענו כי נחתם עם התובעת הסכם העסקה, התובעת התפטרה בשל נסיבותיה שלה וללא קשר לטענות בדבר הרעת תנאים, שכרה ותנאי עבודתה שולמו כדין, התובעת זכתה ליחס הוגן ומכבד, קיבלה ביגוד, ודין התביעה להידחות.
התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: פיצוי בגין עוגמת נפש בשל העסקה פוגענית, דמי ביגוד, והפרשי שכר חודשיים.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים כדלקמן: משכורת 13 בסך 14,589 ₪.
הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 8,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו