פיצויי פיטורים לעובד זר מרומניה

ואלה העובדות העומדות ביסוד העירעור, כפי שעולות מפסק דינו של בית הדין האיזורי ומכלל חומר הראיות שבתיק בית הדין: [2] המערער, עובד זר מרומניה, ניכנס את גבולות הארץ ביום 16.2.1997 ושהה בה על פי אשרת עבודה שהונפקה לו בנמל התעופה בן גוריון ביום 20.2.1997, על גבה נרשם: "רשאי לעבוד: 'מליבו ישראל' - בלבד". החל מיום 22.2.1997 הועסק המערער, טפסן במקצועו, בעבודות בניה באתרים שונים של המשיבה 2 - חברת מליבו ישראל בע"מ (להלן: חברת מליבו).

טענתו הנה כי הפסיק לעבוד בפועל עקב תאונה בעבודה והוא תובע, לפיכך, פצויי פיטורים מכוח סעיף 6 לחוק, שזה לשונו: סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". בעיניינו של המערער השבר בידו, שניגרם עקב תאונת העבודה, מנע ממנו לעסוק בעבודות בניה מספר חודשים לאחר מכן.

...

סוף דבר – [1]] הערעור מתקבל חלקית כדלקמן: [א] המשיבות ישלמו למערער פיצויי פיטורים בעד שנת עבודה אחת שמיום 22.2.1997 ועד 22.2.1998, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.2.1998 ועד לתשלום המלא בפועל.

[ג] המשיבות ישלמו למערער, ביחד ולחוד, תשלום בעד 9 ימי חג כאמור לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מה -1 לחודש שלאחר החודש בו חל יום החג ועד לתשלום המלא בפועל .

המשיבות ישלמו למערער שכ"ט בסך 7,500 ₪.

העובדות הדרושות לענייננו, הינן כדלקמן: התובע הינו עובד זר מרומניה שעבד בנתבעת בתקופה שבין 13.8.01 ועד 27.8.03.

בדב"ע נג/210-3 אהרון רביוב נ-נאקו שיווק בע"מ, עבודה ארצי, כרך כז (1), 334 נקבע:-"פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום המשכורת או בסמוך להתפטרות מהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו, אך אין לראות איחור חד פעמי בתשלום-המשכורת כסיבה המצדיקה התפטרות עם זכאות לפצויי פיטורים...

...

סוף דבר: בשים לב לאמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: (א) הפרשי שכר בגין חודש אוגוסט 2003 בסך 992, לסכום זה יווספו פיצויי הלנת שכר מלאים החל מיום 22/9/2003 ועד ליום התשלום בפועל.

תביעת התובע לפיצויי פיטורים נדחית בזאת.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט וכן שכר טירחת עו"ד בסך 2,000 ש”ח בתוספת מע"מ כדין.

בפנינו תביעתו של עובד זר אשר עתר לתשלום שכר עבודה, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, פיצויי פיטורים, תשלום עבור ימי חג, שכר עבודה, הוצאות נסיעה והחזר בגין קיזוז מהשכר.

בתקופה הרלוונטית לתביעה העסיקה הנתבעת כ-100 עובדים מתוכם 60 עובדים זרים מרומניה ויתרתם עובדים ישראלים (ר' עמ' 10 לפרוטוקול עדותו של מנכ"ל החברה ובעליה מר איתן חלה, שו' 28 ועמ' 11 שו' 3-4).

...

זאת מהטעם ששאלת זהות המעביד אכן הייתה נתונה במחלוקת שיש בה ממש המצדיקה את הפחתת שיעורם של פיצויי הלנת השכר שיש להשית על הנתבע ואת העמדתם על הפרשי הצמדה וריבית בתוספת הסכום של 3,500 ש”ח. סוף דבר 38.

לאור כל האמור הרינו קובעים כי על הנתבעים לשלם לתובע תוך 30 יום מהמועד בו יומצא להם פסק דין זה את הסכומים כדלהלן: סך של 3,672 ש”ח בגין דמי הבראה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 8.10.04 ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ש”ח. המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר.

התובע הינו עובד זר מרומניה, אשר הגיע ארצה באוקטובר 1996 וקיבל אשרת עבודה בארץ שהוענקה לנתבעת.

שוכנענו, כי התובע סיים את עבודתו אצל הנתבעת בשל פגיעה בכבודו כאדם, בכך שהנתבעת אילצה אותו ללון בתנאים מחפירים, במקום שאינו ראוי למגוריי אדם, ובכך התפטר התובע מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, כשבהתאם לסעיף 11 לחוק פצויי הפיטורים יש לראות בהתפטרות זו, כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.

אין ספק, כי התובע הגיע ארצה מרומניה לעבוד אצל הנתבעת, כאשר אשרת העבודה ניתנה לה. לו ביקשה הנתבעת להוכיח, כי לפני 1/10/97, לא התקיימו בינה לבין התובע יחסי עובד מעביד וכי באותה תקופה היתה חברת כח אדם, כצד שלישי, מעבידו של התובע, אזי היה עליה לעמוד באותו נטל הוכחה שנקבע בפרשת "כפר רות" (ראה דב"ע נב/142-3 חסן עליאה אלהרינת נ' כפר רות, פד"ע כד 535) ולהראות את כל אותם תנאים שנדרשו שם כגון: בידי מי היה הכח לפטר את התובע, ובפני מי היה עליו להתפטר? מי שיבץ באותה תקופה את התובע במקום העבודה, ומי העבירו מתפקיד לתפקיד במערך ארגונו של המשתמש בעבודתו? מי קבע את תנאי עבודתו של התובע באותה תקופה? ומי נתן לתובע חופשות, וממי היה עליו לבקשן? 25.

...

לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: אנו דוחים על הסף את טענות הנתבעת כאילו עובר ליום 1/10/97, היה התובע עובד של חברת כח אדם ועל כן, יש כביכול לחשב את תקופת עבודתו לצורך תשלום פיצויי פיטורים רק ממועד זה ואילך.

אשר על כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,492.6 ש"ח בצירוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 8/12/99 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 5,000 ש"ח + מע"מ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לפנינו תביעתה של הגב' נגרו מריה, עובדת זרה מרומניה (להלן: "התובעת"), אשר הועסקה אצל הנתבעת כמטפלת סיעודית במשך תקופה של 30 חודשים שהסתיימה ביום 16.3.04.

משכך, אנו קובעים כי בעצם אי הסדרת אשרת העבודה של התובעת על ידי הנתבעת יש משום פיטוריה בנסיבות המצדיקות פצויי פיטורים.

...

רק כעת, לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים והגשת התביעה כנגדה על ידי התובעת, מבקשת הנתבעת לממש את זכותה לנכות את ההוצאות הנ"ל. לטעמנו, מעביד איננו יכול מחד למחול על זכותו לאורך זמן, ו"לכבוש" את טענותיו לנכויים שונים משכר עבודתו של עובד, משך תקופה ממושכת, ומאידך לשמור על זכותו לקזז הוצאות אלה לאחר סיום היחסים בין הצדדים.

סוף דבר: תביעתה של התובעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א.גמול שעות נוספות בסך 22,950 ₪.

לא מצאנו לנכון לפסוק פיצויי הלנה לאור קיומה של מחלוקת כנה באשר לזכאותה של התובעת לפיצויים בנסיבות סיום העסקתה.