פיצויי פיטורים חרף חילופי מעסיקים

התובע מוסיף בתצהירו וטוען, (ס' 9) " אני רציתי להמשיך לעבוד אצל הנתבעת והלכתי לנתבעת לבקש עבודה, אבל לא היה לה איפה לשבץ אותי. בינתים מצאתי עבודה כי לא היתה לי ברירה ולא רציתי לשבת בבית" ובהמשך "מיעוץ משפטי שקיבלתי הבנתי כי על הנתבעת לשלם לי פצויי פיטורין מלאים הואיל והיא פיטרה אותי..". עוד טוען התובע, טענה שהועלתה רק בסיכומיו, כי עצם השארותו אצל מזמינת השרות, הום סנטר, מזכה אותו בפיצויי פיטורים בהתאם להלכה בדבר חילופי מעסיקים במקום העבודה.

חרף זאת, הורחבה ההלכה בדבר זכאות לפצויי פיטורים במקרה של חילופי ספקי שירות כאשר העובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, והלכה זו הוחלה ללא תלות ישירה בסעיף בהסכם הקבוצי.

...

ניכויים התובע זנח בסיכומיו את טענת הניכויים ועל כן התביעה בגין רכיב זה נדחית.

סיכום בהתאם לפסיקתנו לעיל, תשלם הנתבעת לתובע כדלקמן: סך של 43,743 ₪ בגין פיצויי פיטורין (שישולמו ע"י שחרור כספי קופת הפיצויים לטובת התובע והשלמת חסר) דמי חג בסך של 1,072 ₪.

נוכח התוצאה אליה הגענו לפיה נדחו עובדתית טענות התובע ונפסקו לו פיצויים רק בשל זכאות משפטית, מחד גיסא ונוכח העובדה כי התובע , בניגוד לנתבעת (אשר פרטה תחשיבים לכל חלופה לה טענה), לא טרח לערוך חישובים מבוררים של סכומי תביעתו אף שלא היתה כל מניעה לכך, באופן שהכביד על ניהול ההליך, לא מצאנו לפסוק לטובת התובע הוצאות.

שאלת אחריות הנתבע לחובות המעסיק הקודם בחקיקה ובפסיקה בישראל ניתן מענה למצב בו עובד נשאר לעבוד באותו מקום עבודה ומעסיקיו מתחלפים: "משפט העבודה המגן שלנו כולל מערך של הוראות אשר נועדו ליצור רצף של זכויות לעובד במקום עבודתו, חרף חילופי מעבידים. בכך ביקש המחוקק ליצור לעובד תשתית של זכויות הנובעות לא רק מיחסיו עם מעביד מסוים, אלא גם ביחסיו עם מקום העבודה." (דב"ע מב/132-3 "להבים" עבודות שרברבות בע"מ ואח' – משה פרנסה פד"ע י"ד, 264( ההוראה המרכזית המטילה אחריות על המעסיק החדש בעת חילופי מעסיקים נקבעה בסעיף 30 לחוק הגנת השכר: "(א) עבר מיפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם, אלא שהמעסיק החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעיתונות בדרך הקבועה בתקנות, לידרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפירסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור.

אולם, משמצאנו כי לא היתקיימו חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה והתובע הועסק על ידי הנתבע במשך כחודשיים וחצי בלבד ולא השלים שנת עבודה אצל הנתבע – התובע אינו זכאי לפצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים.

...

סוף דבר לאור המפורט לעיל, עיקרה של התביעה ככל שהיא נוגעת לחיוב הנתבע בחובות מעסיקו הקודם של התובע – נדחית.

בכל הנוגע לתקופת העסקתו של התובע בנתבע – התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פגמים בהודעה לעובד בסך 500 ₪.

התביעה לפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בגין תלושים פגומים – נדחית.

אף שהכלל המנחה בפסיקת בתי הדין לעבודה הוא, כי המעסיק האחרון חייב בתשלום פצויי הפיטורים של העובד במצב של חילופי מעסיקים, יכול המעסיק האחרון להוכיח כי המעסיק הקודם שילם לעובד את פיצוי הפיטורים וערך עימו גמר חשבון ובכך ימצא פטור מתשלום פצויי פיטורים לעובד חרף חילופי המעסיקים (ר' פסק דין רומננקו שהוזכר לעיל).

...

הפרשי פדיון חופשה לטענת התובעת, בעת חילופי המעסיקים נותרה לזכותה יתרת חופשה בלתי מנוצלת של 15 ימים שהנתבעת התחייבה לשלם, אך לא עשתה כן. על פי חישובי התובעת, בהתאם לשכר שהשתכרה אצל המעסיקה הראשונה, שיעורו של רכיב זה עמד על 6,465 ש"ח. מאחר שבסעיפים הקודמים נדחתה טענת התובע לגבי התחייבות של הנתבעת לשאת בתשלומים בגין תקופת ההעסקה אצל המעסיקה הראשונה, ומאחר שלא החלה לעבוד אצל הנתבעת ברצף זכויות, התביעה ברכיב זה נדחית.

למרות זאת, הגענו למסקנה כי עומדת לזכות התובעת יתרה מסויימת ברכיב של פדיון חופשה, לאור חישוב צבירת ימי החופשה בגין עבודתה אצל הנתבעת.

סוף דבר התביעה נדחית בעיקרה ונקבע כי התובעת זכאית לסכומים הבאים: א. הפרשי שכר בסך 303 נטו ; ב. הפרשי פדיון חופשה בסך של 163.75 ₪ ברוטו.

אולם, על פי הלכה פסוקה, כאשר עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, חרף חילופי מעסיקים, העובד יהא זכאי לתשלום מלוא פצויי הפיטורים מהמעסיק הראשון, אפילו אם סרב להצעת עבודה חלופית (ראו: ע"ע 324/05 ריבה אצ'ילייב נ' עמישב שירותים ; עד"מ 1011/04 דינאמיקה שירותים נ' טטיאנה וורנין ; ע"ע 4893-10-12 גושן שירותי ביטחון פרטיים ומסחריים בע"מ נ' ביתן ניתן ב-4.3.2018).

...

התובע לא הביא ראיה לכך שהיה זכאי לתעריף שטוען לו. נזכיר נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על התובע, לא די בכך שיטען שנעשתה הפחתה בתשלום החזר הוצאות נסיעה כדי לחייב את הנתבעת לשלם לו מעבר הסכומים ששולמו לו. היה על התובע להציג את התעריף החודשי/היומי הזול ביותר בתחבורה הציבורית במסלול הנסיעה מביתו לעבודה, על מנת שנוכל לערוך בדיקה לטענת החסר בהחזר הוצאות נסיעה אשר שולמו לו. לפיכך, התביעה לחסר בהחזר הוצאות נסיעה- נדחית.

לסיכום: תביעת התובעים מתקבלת בחלקה - המעסיקה תשלם לידי כל אחד מהתובעים, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים פסק-דין זה, את הסכומים הבאים: לתובע מס' 1 – אסף זהר פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד על סך 6,000 ₪ פיצוי בגין אי הפרשת כספים לקופת גמל –פנסיה בסך 4,090.79 ₪.

בהתחשב בכך, שתביעותיהם של 7 מתוך 9 תובעים התקבלו בחלקן, ובכך שסך כל תביעות התובעים הגיעו לכדי סכום כולל של 1,808,839 ₪ ולאחר דיון והכרעה בכל מרכיבי התביעה, נפסק לזכות התובעים כולם, סכום כולל של כ - 100,000 ₪, אנו קובעים כי המעסיקה תישא בתשלום הוצאות ושכ"ט התובעים מס' 1,2,4,5,7,8, ו-9 בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהם.

לטענת התובעת, שלא הוכחשה על ידי הנתבעים, חרף חילופי המעסיקים לא נעשה כל שינוי בפועל במתכונת העסקתה וכפי שאף עולה מתלושי השכר, רצף ההעסקה של התובעת נשמר ונשמר הותק שלה במקום העבודה.

גם העובדה שלטענת הנתבעים נאמר להם שהדין בנושא מתן הודעה מוקדמת בתקופת חופשת לידה אינו חד משמעי לא גורעת מקיומה של מחלוקת ולעניין זה יפים הדברים שנקבעו על ידי בית הדין הארצי בע"ע (ארצי ) 43715-05-12 יהישלום (שלומי) שני - אפולו נטוורק סרוויסס בע"מ (נבו 15.08.2016) "בחירתו של מעסיק המקבל חוות דעת משפטית שלפיה יש שתי פרשנויות אפשריות לפעול על פי הפרשנות הנוחה לו היא לגיטימית. גם אם, כטענת המערער, היה על החברה לפנות לייעוץ משפטי בצורה מסודרת כדי לקבל חוות דעת משפטית ברורה יותר". בנסיבות אלה ותוך שאני לוקחת בחשבון את השבת הסכום שקוזז בגין אי מתן הודעה מוקדמת מיד לאחר שנשמעו הערות בית הדין בדיון המוקדם, אני סבורה שיש מקום להפחית את פצויי ההלנה בגין קזוז ההודעה המוקדמת מפיצויי הפיטורים לאפס.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעים 1 ו- 2 ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לידיהם פסק הדין: סך של 824 ₪ בגין הפרש פיצויי פיטורים והפרשי הפקדות לקופת גמל בהתאם להודעתם בדיון ההוכחות וככל שלא עשו זאת עדיין.

התובעת תשלם לנתבע 3 שנמחק, מר אלירן אזולאי, בתוך 30 ימים מהיום סך של 750 ₪ בגין הוצאות צירופו להליך.

על כן ככל שהצדדים לא יגיעו ביניהם להסכמות בדבר קיזוז הסכומים שנפסקו לחובת כל צד בהליך זה, ונוכח מערכת היחסים בין הנתבעים תשלם התובעת את ההוצאות שנפסקו ביום 23.3.23 בתוך 30 ימים לידי הנתבעת 1 והנתבעים יסכימו ביניהם על חלוקת הכספים ככל שיראו לנכון.