לאחר התאונה ניסתה המשיבה לחזור לעבודתה הרגילה כדיילת מכירות, אך מלבד פגיעתה הפיזית התאונה הותירה בה משקעים נפשיים שהלכו והחמירו, ולאחר שנבדקה על ידי מספר מומחים רפואיים, בסופו של יום החליטה הרופאה התעסוקתית ביום 29.10.12 כי המשיבה אינה כשירה לעבודתה בשל מצב בריאותה.
תביעת המשיבה להלנת פצויי פיטורים נדחתה כמו גם התביעה לפצוי בגין נזק ממוני.
בקשר לכך נטען, בין היתר, כי לא היה מקום להתייחס לתעודות רפואיות שצורפו לתצהיר המשיבה כאל חוות דעת, ומכל מקום אף אחת מהתעודות אלו לא קבעו כי למשיבה יש בעיה בריאותית נפשית; הקביעה לפיה אדם סובל מבעיה בריאותית נפשית, צריכה להיות מגובה בחוות דעת פסיכולוגית או פסיכיאטרית, כאמור בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971; המשיבה לא טענה בכתב התביעה, וגם לא בתצהירה, דבר לגבי מצבה הנפשי או לעניין ירידה כלשהיא בתיפקוד שלה; בית הדין קבע ממצאים עובדתיים לגבי מצבה הנפשי של המשיבה אך ורק על סמך תיאוריה הסובייקטיביים של המשיבה, שהועלו לראשונה בעת עדותה; אישור הרופאה התעסוקתית, אשר קבע כי המשיבה אינה כשירה לעבודה, לא היה מנומק עובדתית ורפואית; האישורים הרפואיים היו תולדה של סרוב המבקשת להענות לדרישת המשיבה לשמש כסוכנת מכירות, ללא קשר למצב בריאותה; לא היתה כל מניעה רפואית לעבודת המשיבה במרכז הלוגיסטי, כפי שהוצע לה, ומכל מקום הצעת העבודה החלופית לא זכתה לכל תגובה של המשיבה ובא כוחה.
...
כן קבע בית הדין כי גם אם ניתן לאמץ את טענת המבקשת לפיה מהחלטת הרופאה התעסוקתית עולה שהמשיבה הייתה יכולה לעבוד בתפקיד חלופי, בנסיבות המקרה, אין בסירובה של המשיבה להיעתר להצעת העבודה שניתנה לה, כדי לשלול את הזכאות לפיצויי פיטורים.
על פני הדברים, בית הדין הגיע למסקנה בדבר זכאותה של המשיבה לפיצויי פיטורים על יסוד התשתית העובדתית שנפרשה בפניו, ובכלל זה האישורים הרפואיים המעידים על כך שמצב בריאותה היה המניע הממשי להתפטרותה, ותוך שקבע ממצאי מהימנות.
סוף דבר : הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה תוך 30 יום שכר טרחת עו"ד בסך 2000 ש"ח. ככל שלא ישולם הסכום האמור תוך 30 יום, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן החלטה זו ועד התשלום המלא בפועל.