פיצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים

נפסק שם בסע' 45 כי "...תשלום פצויי הפיטורים בעת חילופי המעסיקים הפקיע את זכותה לתשלום פצויי פיטורים עבור התקופה הקודמת לחילופי הבעלים..." (כך גם נפסק בדב"ע מא/ 3 - 127, ווהל - אנצלביץ; פד"ע כרך י"ג עמ' 248, בעמ' 252).

...

על כן אנו דוחים את התביעה להפרשי פיצויי פיטורים בעיקרה, ופוסקים לתובע הפרש בסך 85 אג' בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 11.2.2019 ועד לתשלום בפועל.

אנו קובעים כי התובע לא הוכיח את הערך הזה.

על כן אנו דוחים רכיב תביעה זה. חלק משפטי - פרק (16): סיכום אנו מקבלים את התביעה באופן חלקי, ופוסקים לתובע את הסעדים הבאים: פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד בסך 15,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה החל מיום 1.1.2014 וריבית החל מיום 1.1.2019.

משאין חולק כאמור בעיניינו שהתובע התפטר רק ביום 31.5.13 (ולא בחודש 8/10 עת אירע ארוע של חילופי מעסיקים) כשנה לאחר המועד הקובע שהוארך בהסכם המעבר להתפטרות עקב חילופי מעבידים - הרי שאין לדבר בעיניינו על התפטרות עקב חילופי מעסיקים המזכה בפיצויי פיטורים מכוח הסכם המעבר – ומשכך יש לדחות טענות התובע באשר להתפטרות בדין פיטורים עקב חילופי מעסיקים המזכה אותו בפיצויי פיטורים מלאים.

...

באשר לטענת התובע לפיה יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד חתימת הסכם המעבר במסגרתו התחייבה הנתבעת לבצע הפרשות רטרואקטיבית – הרי שדין טענות אלה להידחות.

סוף דבר תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים - נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 845.6 ₪ בגין חסרים בהפרשות לתגמולים ופיצויי פיטורים.

אולם, הפסיקה הבהירה כי דבר תשלום פצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים בענף השמירה הורחבה בשנים האחרונות גם ללא תלות ישירה בסעיף ספציפי בהסכם הקבוצי (ראו - ע"ע 184/09 קרבצ'נקו נ' חברת השמירה בע"מ, מיום 18.12.11), ומכאן שחלה חובת תשלום פצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים גם בענף השמירה.

...

מרביתם המוחץ של רכיבי התביעה נדחו ולא מצאנו כי הנתבעת פעלה בדרך שאינה מקובלת או בחוסר תום לב המצדיק פסיקת פיצוי לא ממוני.

יחד עם זאת, משזה הסכום שביקשה הנתבעת לקזז, לא מצאנו מקום להגדילו, מה גם שסכום זה ממילא מכסה את הסכום שנפקס לטובת גרברסקי במסגרת פסק הדין.

סוף דבר – תביעת ולגן: הגם שתביעת ולגן לפיצויי פיטורים התקבלה, מאחר ומסכומה קוזז הסך 65,000 ₪, הרי שלא נפסק לולגן כל סכום.

עוד נקבע כי חברת שיא נימנעה מלפרט אילו הצעות עבודה הוצעו לכאורה למשיבה; לא הוגשה כל ראיה המעידה על כך שהוצעה למשיבה משרה חלופית, ואף לא הוצגו מכתבי הפיטורים שלגירסת המבקשות נימסרו לעובדים אחרים שהוחלט שלא להמשיך ולהעסיקם; אף אם המשיבה המשיכה לעבוד באותו מקום עבודה, מכוח צו ההרחבה בענף הניקיון חלה על חברת שיא החובה לשלם לה פצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים.

...

אשר לסיכויי הערעור - מבלי לקבוע מסמרות, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים באופן המצדיק בפני עצמו עיכוב ביצוע.

בהתחשב בכך, ובהתחשב בסיכויי הערעור כמפורט לעיל, שוכנעתי כי לא די בעובדה שהמשיבה הינה נתינה זרה כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין תוך עיכוב משמעותי נוסף בתשלום זכויותיה הקוגנטיות (ע"ע (ארצי) 6204-07-11 אודר הנדסה ובניין בע"מ - סטנילה צ'יפריאן אאורל (26.12.11)).

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, ומשלא הובאה הצדקה מספקת לעיכוב ביצוע - הבקשה נדחית.

מסקנה זו מקבלת חזוק מפסיקת בית הדין הארצי שעסקה בזכויותיהם של עובדי ניקיון ושמירה במצב של חילופי מעסיקים, שם נקבע כי ככלל עובד הממשיך לעבוד במקום עבודה מסוים ומעסיקיו התחלפו – אינו זכאי לפצויי פיטורים בעת חילופי המעסיקים, זאת אומרת שותקו נשאר עימו.

...

מסקנה זו מקבלת חיזוק מפסיקת בית הדין הארצי שעסקה בזכויותיהם של עובדי ניקיון ושמירה במצב של חילופי מעסיקים, שם נקבע כי ככלל עובד הממשיך לעבוד במקום עבודה מסוים ומעסיקיו התחלפו – אינו זכאי לפיצויי פיטורים בעת חילופי המעסיקים, זאת אומרת שותקו נשאר עימו.

בעניינם של עובדי ניקיון ושמירה נקבעה הלכה לפיה הזכאות לפיצויי פיטורים קמה בסיום תקופת עבודה אצל כל מעסיק, לאור אופיים הייחודי של ענפים אלו, המתאפיינים בתחלופה תדירה של מעסיקים באופן שעלול להותיר את העובדים בפני 'שוקת שבורה' (ר' עד"מ (ארצי) 1011/04‏ א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נ' טטיאנה וורונין ו-5 אח' (2005)) בפסיקה זו לא נקבע כי עצם תשלום הפיצויים "מאפס" את וותק העובד, כאשר כל מסקנה אחרת תפגע בעובד, תעמוד בניגוד לתכלית חקיקת המגן ותהווה תמריץ למעסיקים להתחלף באופן תדיר על מנת לפגוע בצבירת זכויות 'תלויות וותק' כגון הבראה וחופשה.

אמנם, בענייננו אין מדובר בענפי השמירה או הניקיון, אולם המסקנה זהה ולפיה עצם תשלום הפיצויים ע"י המעסיק הקודם בגין תקופת ההעסקה אצלו אינו 'מאפס' את הוותק של העובד וזכויותיו ימשיכו להיצבר בהתאם לוותק הקיים.