פיצויי פיטורים במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה

אולם, העובדה שהנתבעת הציעה לולגן עבודה חלופית אינה משנה לשאלת חבותה לתשלום פצויי פיטורים, וזאת נוכח ההלכה הפסוק בה נקבע - "כאשר עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, חרף חילופי מעסיקים, העובד יהא זכאי לתשלום פצויי פיטורים מהמעביד הראשון, אפילו אם סרב להצעת עבודה חלופית" (ע"ע 32805-11-11 אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ נ' אולג בליוזר, מיום 08.07.2013, ראו גם - ע"ע 35666-05-16 חברת השמירה בע"מ נ' אבנר סבהט, מיום 27.07.2017).

לטענת גרברסקי, בכל מקרה הוא זכאי לפצויי פיטורים היות ומדובר בנסיבות של חילופי מעסיקים.

...

מרביתם המוחץ של רכיבי התביעה נדחו ולא מצאנו כי הנתבעת פעלה בדרך שאינה מקובלת או בחוסר תום לב המצדיק פסיקת פיצוי לא ממוני.

יחד עם זאת, משזה הסכום שביקשה הנתבעת לקזז, לא מצאנו מקום להגדילו, מה גם שסכום זה ממילא מכסה את הסכום שנפקס לטובת גרברסקי במסגרת פסק הדין.

סוף דבר – תביעת ולגן: הגם שתביעת ולגן לפיצויי פיטורים התקבלה, מאחר ומסכומה קוזז הסך 65,000 ₪, הרי שלא נפסק לולגן כל סכום.

ביתר פירוט נטען בסיכומיהם, כי בנסיבות העניין, ומשרשת עתיד לא הציעה לתובעים הצעת עבודה קונקרטית למקום עבודה חלופי, יש לקבוע כי מיתקיים התנאי שהוזכר בפסק דין דינאמיקה (עד"מ 1014/04 א. דינאמיקה שירותים (1990) בע"מ נ' טטיאנה וורונין ואח' (מיום 21.8.05), להלן "עניין דינאמיקה"), ושאומץ בפסיקה מאוחרת יותר, ולפיו מקום שבו לא הוצעה לעובדים הצעת עבודה קונקרטית וממשית, הם זכאים לקבל פצויי פיטורים עם חילופי המעסיקים גם כשהמשיכו באותו מקום עבודה (סעיפים 2-19; 22-26 לסיכומי התובעים).

חילופי מעסיקים מחקירתם של התובעים עולה כי למעשה הם המשיכו לעבוד בבית הספר, עם החלפתה של רשת עתיד, באותם תפקידים ותנאים תוך שמירת רצף תעסוקתי באותו מקום ובאותה העבודה.

...

משזנחו התובעים תביעתם ברכיב זה ולא הוכיחו תביעתם, דין התביעה לדמי נסיעות להידחות.

סוף דבר תביעתם של התובעים כנגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית על כל רכיביה.

בשים לב לסכום התביעה ולדרך בה ניהלו התובעים את תביעתם, כפי שפירטנו בהרחבה לעיל, ישלמו התובעים 2-4, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, לכל אחת מהנתבעות.

לפיכך, מקום בו יש חילופי מעסיקים והעובדים נשארו לעבוד באותו מקום עבודה, ניתן לחייב את המעסיק הנעבר בחיובי המעסיק שקדם לו. הוראות ברוח זו נקבעו, בין השאר, בסעיף 30(א) לחוק הגנת השכר ובסעיף 1(א) לחוק פצויי פיטורים.

התכלית העומדת בבסיס הוראות אלה היא לבסס זיקה בין העובד לבין "מקום העבודה", זיקה מרכזית ומשמעותית ביחסי העבודה המחייבת הגנה והמשכיות גם במקרים של חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה (ע"א 415/90 מזרחי נ' הנאמן על נכסי אריה שטנדר, פ"ד מו(4) 601).

...

בתחשב בתקופת העבודה הקצרה בת כחודשיים ושבוע ובהתחשב בחוסר התוחלת של ביצוע שימוע בנסיבות בהן כלל העבודה באתר הופסקה ולא הוכח שבידי היזם היתה האפשרות להציע עבודה חלופית – לא מצאנו לפסוק פיצוי בגין אי ביצוע שימוע בטרם פיטורים.

לא מצאנו אי התאמה בין הרישום בתלושי השכר לבין השכר ששולם בפועל באמצעות המחאות מידי היזם.

אלא שהטענה לזכאות לתשלום רכיב זה לא נזכרה בכתב התביעה ולפיכך לא מצאנו לדון בזכאות לרכיב זה. סוף דבר - התביעה כנגד הנתבעת 3 מתקבלת בחלקה באופן שעל הנתבעת 3 לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לידיה, את הסכומים הבאים: א. בגין הודעה מוקדמת – 1,200 ₪; ב. בגין הפקדות לקופת ביטוח – 1,205.64 ₪; ג. בגין הפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות - 5,280 ₪; בגין פדיון חופשה שנתית – 1,000 ₪; בגין (44 ₪ * 2 שעות ליום * 48 ימים * 125%).

חילופי מעסיקים במקום העבודה מהוים כשלעצמם שינוי נסיבות המצדיק התפטרות בדין פיטורים (דב"ע שם/67-3  יעל נוסבאום - עירית גבעתיים, פד"ע יב,  194, 198-199בסע' 9 לפסה"ד).

לגבי ענפים מסוימים (ובהם ענפי ניקיון, אבטחה ושרותי כח אדם), נקבע בפסיקה, כי שינוי בזהות המעסיק באותו מקום עבודה היא מבין הנסיבות המצדיקות התפטרות בדין פיטורים (ע"ע (ארצי) 1099/02 מרחב אבטחה – דמארי (2.1.06) בסע' 14 לפסה"ד).

בנסיבות המקרה כאן, הנתבעת ראתה, בזמן אמת, את נסיבות סיום העבודה כמזכות בתשלום פצויי פיטורים, הודתה בזכאות התובע לתשלום רכיב זה במכתבה מיום 3.10.19 (נספח ג' לתצהיר המעסיקה), ופעלה בהתאם לאמור.

...

בהתאמה, נדחית טענת הקיזוז של הנתבעת בגין תשלום ביתר בגין חופשה שנתית.

בהתחשב בנתון זה הרי שהסכומים ששולמו לידי התובע כהחזר הוצאות נסיעה עולים על זכאותו בהתאם לצו ההרחבה, ודין התביעה ברכיב זה – להידחות.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: א. בגין השלמת פיצויי פיטורים סך 44,571 ₪; ב. כפיצוי בגין הפקדות המעסיק לקופת ביטוח סך 17,378.55 ₪; ג. בגין פדיון חופשה שנתית סך 1,413.55 ₪.

עוד נקבע להלכה, כי סעיף 30(א) אינו מדבר דוקא על "העברת מיפעל" אלא על מקרה שהמפעל "עבר מיד ליד", כך שאין צורך להוכיח "העברה" דוקא, ומספיק להוכיח שבפועל "עבר" המפעל ממעביד אחד למעביד אחר (דב"ע לד/6-1  מוסך צומת אכדיה בע"מ - מבטחים בע"מ (2.1.1974)).

אולם, משמצאנו כי לא היתקיימו חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה והתובע הועסק על ידי הנתבע במשך כחודשיים וחצי בלבד ולא השלים שנת עבודה אצל הנתבע – התובע אינו זכאי לפצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים.

...

סוף דבר לאור המפורט לעיל, עיקרה של התביעה ככל שהיא נוגעת לחיוב הנתבע בחובות מעסיקו הקודם של התובע – נדחית.

בכל הנוגע לתקופת העסקתו של התובע בנתבע – התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פגמים בהודעה לעובד בסך 500 ₪.

התביעה לפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בגין תלושים פגומים – נדחית.