בהקשר לכך, היפנה בית הדין לשורה של פסקי דין שדנו בסוגיית הזכאות לפצויי פיטורים בנסיבות בהן מוחלפים ספקי השרות והעובד ממשיך לעבוד באותו מיפעל; בית הדין עמד על כך שההוראה בהסכם הקבוצי בענף השמירה והאבטחה (סעיף כ(11) להסכם) אשר קובעת כי הפסקת עבודה עקב הפסד המעסיק במיכרז מזכה את העובדים בתשלום פצויי פיטורים, לא הורחבה על כלל המועסקים בענף השמירה ועל כן אינה חלה על המערערת; יחד עם זאת, קבע בית הדין כי על פי ההלכה הפסוקה של בית דין זה, כפי שסוכמה בין היתר, בע"ע (ארצי) 184/09 קרבצ'נקו - חברת השמירה בע"מ, (מיום 18/12/11), עצם חילופי קבלן השמירה/ האבטחה במקום העבודה מקימה זכאות לפצויי פיטורים, גם אם העובד המשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן השמירה החדש וגם אם המעסיק הראשון הציע לו מקומות עבודה חלופיים; בית הדין קבע כי משלא היה חולק שעבודת המשיבים הופסקה על רקע חילופי חברת האבטחה בפרויקט אבטחת השרים, משהמערערת לא זכתה במיכרז בשנת 2007, הרי שעל פי ההלכה הפסוקה, המשיבים זכאים לפצויי פיטורים מעצם ההפסד במיכרז, גם אם המשיכו לעבוד באותו תפקיד אצל הזוכה במיכרז וגם אם המערערת הציעה להם תפקידים חלופיים.
...
אשר לערעור בעניין דחיית עתירתה של המערערת לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת, נציין כי מקובלת עלינו התוצאה אליה הגיע בית הדין, גם אם לא בהכרח מטעמיו.
לאור אשר בואר על ידינו לעיל, איננו מקבלים את מסקנת בית הדין האזורי בסעיף 13 לפסק הדין, ולפיה הצעדים בהם נקטו המשיבים על מנת להשתלב בחברת מיקוד עובר לסיום עבודתם במערערת, מצביעים "על כך שהתפטרו מעבודתם". כאמור, בנסיבות המקרה שלפנינו, אירוע חילופי ספקי השירות בפרויקט אבטחת השרים, שעה שהמשיבים נותרו לעבוד בפרויקט תחת ספק השירות הבא שזכה במכרז, הוכרו בהלכה הפסוקה כפיטורים, ועל כן, לא מדובר בענייננו בנסיבות של התפטרות שיש בהן כדי לחייב את המשיבים במתן הודעה מוקדמת למערערת.
סוף דבר –
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שערעור המערערת, על שני חלקיו – נדחה.
