פיצויי פיטורים בהתפטרות לטובת גידול ילד

טענות התובעת בתמצית – במשך כל חודשי ההריון שהתה התובעת בשמירת הריון ובחופשת מחלה מאושרת ולאחריה הודיעה על התפטרותה לטובת גידול הילדה.

לטענת הנתבעת אין התובעת זכאית לפצויי פיטורין הואיל ולא הוכיחה כי עמדה בתנאי סעיף 7 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים) הדן בהתפטרות הורה על מנת לטפל בילד.

לסיכום חלק זה – הננו קובעות כי התובעת עבדה אצל הנתבעת מיום 16.11.11 ועד ליום 30.1.13 (14.5 חודשי עבודה), עת התפטרה לטובת טפול בבתה ועל כן זכאית לתשלום פצויי פיטורים עבור תקופה זו. לאור הקף משרתה ותקופת עבודתה, זכאית התובעת לפצויי פיטורים בסך כולל של 3,908 ₪.

...

לא מצאנו מקום לפסוק לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים זאת הואיל ושוכנענו כי ניטשה בין הצדדים מחלוקת של ממש באשר לזכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים.

אשר על כן, תביעתה של התובעת ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר – לאור כל האמור הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, את הסכומים כלהלן – סך 3,908 ₪ בגין פיצויי פיטורים.

התביעות לפדיון חופשה ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה – נדחות.

משהתובעת זכאית להוצאות רק בגין הרכיבים בהן זכתה, הרי שלאור סכום התביעה ההתחלתי (24,813 ש"ח) וסך הסכומים אשר נפסקו לתובעת בפועל (5,763 ₪) ומשהתובעת זכתה בחלק מתביעותיה בלבד והחלק הארי נדחה – לא מצאנו מקום לחייב את מי מהצדדים בהוצאות ועל כן – כל צד יישא בהוצאותיו.

הפירוש הנכון, לדעתנו, הוא, כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר, משמעותית, עם הילד, תוך טפול בו. העולה מהאמור הוא שדי בשינוי משמעותי של שעות העבודה בין מקום עבודה אחד למישנהו, על-מנת לזכות עובדת יולדת מתפטרת בפיצויי פיטורים (כפוף לאמור להלן), אם תתפטר ממקום עבודה בו היא מועסקת ותתחיל לעבוד במקום עבודה אחר בו שעות עבודתה פחותות, משמעותית, מאלה שבמקום העבודה ממנו התפטרה" (ההדגשה במקור).

הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, "הפרישה כספים לתובעת גם לטובת קופת פיצוים וביטוח מנהלים, אולם התובעת לא עשתה את הנידרש ממה, לגשת לסוכן הביטוח ולחתום על הטפסים. יוזכר כי התובעת הגיעה לקבל את כספה ובאותו מעמד התבקשה ע"י הנתבעת לפנות לסוכן הביטוח ולחתום על מנת שהנתבעת תוכל להפריש את כספי הפנסיה" (ר' סעיפים 32-31 לכתב ההגנה) (הדגשה שלי – י.ז.ג).

...

ואולם, אני סבורה, כי קיימת היתה מחלוקת כנה ואמיתית בענין זה היות והנתבעת סברה, כי התפטרותה של התובעת אינה עונה למבחני הפסיקה ואינה מקימה לה זכות לקבלת פיצויי פיטורים.

בנסיבות אלה, ומאחר ועדותה של התובעת לא נסתרה אני קובעת, כי ניתנה על ידה הודעה מוקדמת בת חודש ימים ותביעת הנתבעת לקיזוז ההודעה המוקדמת, נדחית.

מאחר והנתבעת לא הציגה כל תחשיב נגדי לחישובי התובעת בענין זה, והיות ומתלושי השכר שצורפו על ידי התובעת לחודשים אוקטובר ונובמבר 2014 עולה כי נוכו משכרה תשלומים בסך של 1,133 ש"ח ל"ביטוח מנהלים" אני מקבלת את חישובי התובעת ומחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת סך זה של 1,133 ש"ח שנוכו משכרה שלא כדין והנתבעת החזיקה בידיה ולא העבירה אותם ליעדם.

על כן, אנו דוחים את טענת התובע בגין רכיב זה. אולם בכך לא תם הדיון, שכן הנתבעת טענה כי היא שילמה את יתרת פצויי הפיטורים רק בתנאי שיוכח כי התובע התפטר לטובת טפול בילדו, ולשיטתה משלא הוכח כאמור יש להורות על השבת הסכום ששולם או לחלופין על קזוזו מהסכומים שיפסקו לתובע.

בתי הדין לעבודה מעניקים פרשנות רחבה לסעיף זה, וגם כשהעובד או העובדת התפטרו לאחר הלידה ובסמוך לאחר ההתפטרות החלו לעבוד במקום עבודה אחר שתנאי העבודה בו נוחים יותר לגידול ילד (שעות עבודה פחותות, קרבה לבית וכיוב'), תישמר זכאותם לפצויי פיטורים מאחר ש"ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר משמעותית עם הילד תוך טפול בו") (דב"ע נה/3-51  חבה נ' סופר דרינק (31.5.2005);  עד"מ 300098/98 גרוס נ' טל נסיעות (26.3.2000)).

...

משכך, מקבלים אנו את תביעת התובע ברכיב זה, ופוסקים כי על הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין כך בסך 3,000 ₪ (החלטנו לפסוק כאן פיצוי על הצד הנמוך בנסיבות העניין, ובמיוחד בשים לב לכך שמדובר במעסיק קטן).

הערה בטרם סיום טרם נעילה נציין כי לא נעלמו מענייננו טענות הנתבעת בתצהירה ביחס לחוסר תפקודו של התובע, לרבות פגיעה במוניטין ואף לקיחת סחורה בלא לשלם עליה ועוד, אלא שלטעמנו מדובר בטענות חסרות ביסוס כאשר אף לא נתבע כל סעד בגינם ועל כן לא מצאנו לנכון לדון בהם.

לסיכום תביעתו של התובע מתקבלת ברובה.

ביום 25.12.18 הודיעה התובעת על התפטרותה לטובת גידול הילד (סעיף 54 לתצהיר התובעת).

דיון והכרעה פיצויים מכח חוק עבודת נשים אין חולק כי הנתבעת צימצמה את משרת התובעת בעודה בהריון, מבלי לקבל היתר מהממונה על עבודת נשים, וזאת בנגוד להוראות סעיף 9א לחוק עבודת נשים, בו נקבע כך: "(א) לא יפגע מעסיק בהקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.

...

דין התביעה ברכיב זה להידחות, וזאת לאור עדות התובעת, שאישרה שהצדדים הגיעו להסכמות לפיהן שכרה יעלה בחודש אוקטובר (עמוד 4, שורות 5 -7).

על כן דין התביעה ברכיב זה להידחות.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים בלתי ממוניים בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2019 ועד התשלום בפועל; פיצויי הלנת שכר בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2019 ועד התשלום בפועל` החזר הוצאות נסיעה בסך 9,017 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2019 ועד התשלום בפועל; מהסכומים המפורטים לעיל יקוזז סך 5,170 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2019, בגין תשלומים עודפים לתובעת על חשבון קופת גמל ופיצויים.

בשלב הליכי גילוי המסמכים, התובעת הודיעה כי יש בידה מוצג, הקלטה של שיחה בה הודיעה לנתבע על התפטרותה לטובת גידול הילד, אך חרף החלטות בית הדין ובפרט ההחלטה מיום 14.2.2018 בה נקבע כי על התובעת להעביר לנתבע את ההקלטה ותמלולה, התובעת לא הציגה את ההקלטה כאשר בהמשך ביקשה לוותר על מוצג זה, בתואנה כי ההקלטה אינה ברורה.

סעיף 7(א) לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 קובע כך: "התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים ..." עפ"י הוראות החוק, על מנת שתקום זכאות העבודות לפצויי פיטורים צריכים להתקיים שני תנאים, כדלקמן: הוכחת הלידה, התפטרות לצורך גידול הילד.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת ברובה המכריע.

הנתבע ישלם לתובעת הסכומים הבאים, בתוך 30מ יום ממועד קבלת פסק הדין: פיצויי פיטורים בסך 21,925 ₪.

כמו כן, הנתבע ישלם לתובע בגין הוצאות משפט סך של 8,500 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.