פיצויי פיטורים בהסכמה הדדית

הנתבעים טוענים כי התובע לא פוטר מעבודתו אלא "שוחרר" בהסכמה הדדית ולכן אינו זכאי לפצויי פיטורים או הודעה מוקדמת (נספח ה' לתצהיר התובע).

...

אנו דוחים את טענת הקיזוז.

לאור כל אלה – נדחית הטענה.

סיכום לאור כל האמור ולאור תוצאות ההליך – אין צו להוצאות.

טענות הנתבעות הנתבעות טוענות כי הסכם 2008 אשר אין חולק כי אושר על ידי משרד התמ"ת כולל בחובו הוראה המתירה לצדדים לבטל או לשנות את הוראות ההסכם לפני תום תקופת תוקפו ובילבד שהדבר ייעשה בהסכמה הדדית ובאשור הבקרה התקציבית.

עוד נטען, כי התובע מושתק מלטעון לזכאות לפצויי פיטורים לאחר שהביע הסכמה לכך ששכרו יהיה כולל פצויי פיטורים, והסמיך את הנתבעת לפנות בעיניין על מנת לקבל אישורים נדרשים וכן מפנה להסכמה המפורשת של התובע, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 10 להסכם.

...

יתר על כן, לאחר שעיינו בנוסח סעיף 9 להסכם 2008 (ובפרט תת סעיף ה.) מקובלת עלינו טענת הנתבעות לפיה בנסיבות העניין הגשת ההליך דנן איננה מתיישבת עם חובת תום הלב של הצדדים ליחסי העבודה, והיא אף מקימה לנתבעת זכות קיזוז/השבה.

לנוכח כל האמור לעיל הגענו לכלל דעה כי דין התביעה להדחות.

התובע ישלם לנתבעות השתתפות בהוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

במצב דברים זה אנו סבורים כי המשך המשא ומתן בין הצדדים יתנהל בדרך של מאבקי כוח בין הצדדים ולא יביא להסכמות הדדיות.

המשיב הוסיף וטען כי גם בהסכם הקבוצי משנת 2017 סוכם בין הצדדים כי העיקרון המנחה בקביעת תנאי העסקתם של כל חברי הסגל האקדמי הוא עיקרון ההצמדה (ס' 58 לתשובת צד) אלא שבהתאם לסעיף 3(ב) להסכם קבוצי זה, חברי הסגל האקדמי הנמנים עם בתי הספר למשפטים, לכלכלה, למדעי המחשב ולעיצוב וחדשנות הוחרגו מהשכר, זכויות נילוות ופיצויי פיטורים שנקבע בהסכם זה ונקבע כי תנאי העסקתם ושכרם יקבע בחוזה אישי.

...

לטענה זו אין עיגון בנספח ב' ועל כן היא נדחית.

בנסיבות אלה, טענת המשיב בענין זהות הבורר – נדחית.

סוף דבר: בקשת צד מתקבלת.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם הארכת החל"ת היתה צעד חד צדדי של הנתבעת (כטענת התובעת) או בהסכמה הדדית עד שהתובעת הודיעה שאינה מעוניינת בהארכת החל"ת (כטענת הנתבעת).

בכתב התביעה נתבע פיצוי בגין אפליה מחמת הורות בסך 50,000 ש"ח, פיצוי מכוח חוק עבודת נשים בסך 50,000 ש"ח, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ש"ח ופצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרת חובת תום הלב בסך 70,000 ש"ח. בנוסף עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום הפסדי שכר ופיצויי הלנת פצויי פיטורים.

...

על אף שהתובעת נדרשה להגיש תגובה ולנמק מדוע הגישה את הבקשה לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית, בתגובתה לא נתנה התובעת כל הסבר למחדל זה. אומנם ייתכנו מקרים בהם ניתן למחול על מחדל דיוני, ולהתיר השלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים גם בשלב דיוני מתקדם של ההליך המשפטי, אולם בנסיבות המקרה דנן כלל לא שוכנעתי מטיעוני התובעת שהמצאת פלט שיחות נכנסות ויוצאות ממנוי הסלולר שלה עשוי לתרום להליך, לשפוך אור על הסוגיות העובדתיות שבמחלוקת ולסייע לבית הדין לברר ולהכריע בשאלה מי מהצדדים יזם את הארכת חל"ת הקורונה.

לפיכך, נדחית גם בקשת התובעת לתת צו המופנה אל חברת פרטנר.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בכותרת ההסכם השני נקבע כך: "הואיל: והמעבידה חדלה לעסוק בפעילות תעשייתית ופיטרה את מרבית עובדיה וכתוצאה מכך חלו שינויים מהותיים באופי עבודתו של העובד ובהקף נחיצות עבודתו בשירות המעבידה" בסעיף 6ה' להסכם השני נקבע, בכל הנוגע להפרשות לפיצויים, כך: "6.ה. "אשר לתקופת העבודה המסתיימת ביום 31.10.18 מוסכם בזאת כי בחשבון הפיצויים של העובד בקרן הפנסיה הנ"ל חסר סך 25,548 ש"ח להשלמת זכאותו של העובד לפצויי פיטורים בגין אותה תקופה. היה והעובד יסיים עבודתו בנסיבות בהן יהיה זכאי לפצויי פיטורים תשלם לו המעבידה את הסך האמור, בתוספת כל תוספת יוקר שתחול מיום חתימת הסכם זה ועד ליום סיום העבודה, ולעובד ולכל הטוען מכוחו לא תהיה כל טענה או דרישה או תביעה נוספת בגין תקופת העבודה האמורה" ובסעיף 11 הוסכם, בכל הנוגע לזכויות מתקופה קודמת, כי: "א. מוסכם בזאת כי יחד עם משכורת חודש אוקטובר ישולמו לעובד דמי ההבראה ודמי החופשה המגיעים לו עד ליום 31.10.18.

העסקתו של התובע הסתיימה לאחר מכתבו של התובע לנתבעת מיום 5.8.2020 (נספח ח לתצהיר הנתבעת) בו כתב: "הריני מאשר בזאת כי בשימוע שנערך לי הגענו להסכמה הדדית כי אסיים את עבודתו בחברה ביום...", ובהתאם למכתב הנתבעת מיום 7.8.2020 (נספח 5 לתצהיר התובע), שכותרתו "הודעת פיטורין". במכתב נכתב כי לנוכח הצמצום המשמעותי בהקף העבודה מודיעה הנתבעת לתובע על הפסקת עבודתו, מודה לו על שנות העבודה ומאחלת לו הצלחה.

...

סיכום לאור כל האמור מתקבלת התביעה באופן חלקי בלבד, כך שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי חלף הפרשות לתגמולים בסך 9,455 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו של התובע, 8.9.20, ועד למועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת תוך 30 יום פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 5,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.