פיצויי פיטורים בגין הפרת הסכם עבודה על ידי המעסיק

בנסיבות אלה עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום השלמת פצויי פיטורים, פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה ופצוי בגין עוגמת נפש.

בתשובתה להודעה בדבר התפטרות[footnoteRef:5] צוין כי בהתאם להסכם הקבוצי שחל על היחסים בין הצדדים נידרש התובע למתן הודעה מוקדמת בת – 3 חודשים, וכן כי על התובע להתייצב באופן מידי בסניף עכו לשם ביצוע עבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת.

יתר על כן, כפי שנקבע לעיל, איוש חלק מהמשרות באמצעות רופאים זמניים בשל אילוצים כאלה או אחרים הוא חלק מהפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת, ואין בשינויים שנערכו במצבת כח האדם כדי להוות משום שינוי בחוזה העבודה של מי מהעובדים המצדיק כשלעצמו התפטרות בדין פיטורים, ולפיכך אף אינו מהוה הפרה של חוזה העבודה.

...

דין התביעה ברכיב זה להתקבל באופן חלקי על יסוד הטענה השניה.

בנסיבות אלה מתבקשת המסקנה כי אין בהתנהלות זו כדי להקים לתבוע זכאות לפיצוי בשל עגמת נפש אך ורק בשל התחושות הסובייקטיביות שנבעו מהתנהלות לגיטימית של המעסיק, גם אם אין מדובר בהתנהלות המיטבית שניתן לייחל לה. שונה הדבר באשר להתנהלות הנתבעת כלפי התובע בתקופת ההודעה המוקדמת.

סוף דבר התביעה להשלמת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הפרת חוזה העבודה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 61733-11-21 12 יולי 2022 בפני: כב' השופטת דניה דרורי נציג ציבור (מעסיקים) מר: זאב לבנברג המבקשת: מ.ד. מכניקל דיוויסז בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד שחר לוינזון ועו"ד יוני שליו ריבה המשיב: יוסי ניר ע"י ב"כ: עו"ד עדן ענבר ועו"ד לרה קוניצר ורבה כונס הנכסים: עו"ד סער גרשוני החלטה

במסגרת כתב התביעה, עתרה החברה למתן צוים האוסרים על העובד לעשות שימוש במידע של החברה והמורים לעובד שלא להתחרות בחברה ולא לפנות לגורמים מתחרים בה או גורמים הפועלים בתחום עיסוקה למשך 3 שנים; מתן סעד הצהרתי לפיו לאור היתנהלותו העובד אינו זכאי לקבלת בונוסים, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין בשל הפרת הסכם העבודה והסכם הסודות; מתן סעד כספי של חיוב העובד בפצוי ללא הוכחת נזק בגין גזל סוד מסחרי .

המידע שנלקח שלא כדין על-ידי העובד עלול לשמש לשם פגיעה חמורה בחברה ולחשוף אותה לטענות מצד לקוחות עימם היתקשרה בהסכמים המחייבים אותה לשמור בסודיות את עצם ההיתקשרות כמו גם את המידע הטכני בנוגע למוצרים ולשירותים שסופקו ובנוגע להתאמתם לצרכי אותם לקוחות.

...

אשר להיקף ההגבלה – לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעים שיש לאסור על העובד לעסוק בתחום הפעילות הספציפי של החברה – פיתוח מערכות ליצירת סביבת טמפרטורה לשם בחינת שבבים – וזאת למשך 10 חודשים ממועד סיום העסקתו בחברה, היינו עד ליום 17.9.22, בעוד כחודשיים.

הגבלה בת 10 חודשים בנסיבות העניין היא, לטעמנו, הגבלה מידתית המתחשבת בזכותו של העובד להמשיך להשתכר לפרנסתו ולעבוד בתחומים המתאימים להשכלתו ולניסיונו המקצועי.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעים כי העובד ישא בשלב זה בהוצאות החברה בסך 35,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לצדדים.

הגניבות של הנתבע הן הפרה יסודית של חוזה העבודה ולמעסיק זכות לפטר את העובד ללא פיצויים והודעה מוקדמת.

 שלילת פצויי פיטורים ושיעורה מסורה "בראש ובראשונה למעסיק אשר ראוי לו לשקול את מידתיות הפעלת הסנקציה וכמובן מסור הדבר לבית הדין המעביר ביקורת על החלטות המעסיק". כאשר מועלית על ידי המעסיק טענה בדבר שלילת פצויי פיטורים מן העובד, או הפחתתם, יקח בית הדין בחשבון שיקוליו את מכלול נסיבות יחסי העבודה בין הצדדים, ולא רק את מעשיו של העובד, אשר לטענת מעסיקו מהוים עילה לשלילת פצויי הפיטורים.

על השיקולים לחומרה ולקולא בהפעלת הסנקציה של שלילת פצויי פיטורים, ועל האיזון הנידרש להעשות ביניהם, לאור תכלית החוק ונסיבות המקרה הנידון, עמדתי בעיניין צ'רניאקוב תוך שציינתי כך: 'השיקולים לחומרה - חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה; השיקולים לקולא – אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההישתכרות העתידית שלו'".

...

התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד נדחית.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה העיקרית מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין רכישות במזומן בשבוע העבודה האחרון של הנתבע בסך 4,263 ₪, בתוספת מע"מ כדין.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

למען הסר ספק ובלי לגרוע מהאמור, במקרה שבו בהסכמי העבודה החלים על המעביד ישנה חובת הפקדה לתגמולים ואין חובת הפקדה לרכיב פצויי פיטורים, תחול על המעסיק, מהמועד הקובע או לאחריו, החובה להעביר את רכיב "פצויי הפיטורים", בהתאם לשיעורים, למועדים ולשכר המפורטים בסעיף 6 להלן.

בע"ע (ארצי) 20780-03-19 סוסנה – מודיעין אזרחי בע"מ (4.4.21) (להלן – ענין סוסנה), פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי אין מקום לשנות את ההלכה, לפיה [פס' 23 לפסק הדין]: "... בכל הנוגע לתביעת פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה, המוגשת נגד מעסיק שהיה עליו לבטח את זכויותיו הפנסיוניות של העובד בקרן פנסיה (להבדיל מתביעה נגד קרן הפנסיה עצמה ולהבדיל ממעסיק המשלם בעצמו פנסיה תקציבית), המועד שבו נולדה עילת התובענה הוא המועד שבו הפר המעסיק את חובת ההפקדה לפנסיה, שהוא למעשה המועד הראשון שבו נגרם הנזק לעובד (אובדן הצבירה בגין הפקדה או הכסוי הבטוחי), ולא מועד קרות הארוע המזכה בפנסיה." כן חידד בית הדין הארצי לעבודה באותו עניין [פס' 32 לפסק הדין]: "גם בתביעה של עובד נגד מעסיקו בגין אובדן הזכות לפנסיית נכות בשל הפרת חובת ההפקדה לקרן פנסיה, בין אם בשל העידר תקופת אכשרה ובין אם לאו, מועד הולדת עילת התובענה הוא המועד שבו הפר המעסיק את חובת ההפקדה לפנסיה, שהוא למעשה המועד הראשון שבו נגרם הנזק לעובד (אובדן הצבירה בגין הפקדה או הכסוי הבטוחי), ולא מועד קרות הארוע המזכה בפנסיה." בית הדין הארצי לעבודה אף דן, באותו עניין, באפשרות להכיר בפגיעה ביטוחית כעילה נפרדת מנזקים אחרים העשויים להתגבש כתוצאה מבצוע הפקדות בחסר – ודחה אפשרות זו, בקובעו, ברחל בתך הקטנה כי "... לא מתקיימים לטעמינו התנאים המצדיקים לראות בשני הנזקים כעילות תביעה נפרדות..." [להרחבה ולהנמקות לכך, ר' ס' 30 לפס' הדין בעיניין סוסנה].

הטענה היחידה שעשויה הייתה להיות רלוואנטית להליך הנוכחי ושהועלתה על-ידי החברה בהקשר זה היא שבהליך הנוכחי, המשיכה ועמדה המבקשת על הטענה להפרת חוזה עבודתה על-ידי החברה בכל הקשור לבצוע הפקדות לביטוח מנהלים בשיעור 5% תגמולי מעסיק ו-5% תגמולי עובד, אף שזו "נדחתה באופן חד וחלק על ידי בית הדין הנכבד בפסק דינו של כב' השופט יפת". אלא שטענות אלו של החברה אינן משקפות את טענות המבקשת בהליך הנוכחי לאחר מתן פסק הדין.

...

בייצוגם המשותף של חברי הקבוצה מצאנו אף מזור לניסיונו המצומצם יחסית, לכאורה, של ב"כ המבקשת בכל הנוגע לייצוג בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות במשפט העבודה ו/או בירורן (טענות החברה בהקשר זה לא הוכחשו או נסתרו).

אלא שפסק הדין בהליך המקביל ניתן ביום 30.8.20 ולא מצאנו כי המבקשת טענה מאז, בהליך הנוכחי, כי בוצעו בעניינה הפקדות בשיעור הנמוך מ-5% על ידי החברה.

סוף דבר הבקשות לאישור תובענה ייצוגית מתקבלות בחלקן, בתנאים המפורטים להלן: חברי הקבוצה: כמפורט לעיל; התובעים המייצגים: גב' שני ויסלבט מזרחי ומר מאיר ספיר; באי כוח המייצגים: עוה"ד משה וקרט ועוה"ד אריק שלו; עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה הייצוגית: אי ביצוע הפקדות לתגמולים מכוח ההסכם הענפי באיזה מששת חודשי העבודה הראשונים (מר ספיר); אי ביצוע הפקדות לתגמולים בגין מלוא השכר, לרבות העמלות במלואן, ולגבי התקופה שבין 2011-2013 – אי ביצוען גם בשיעורים המתחייבים מן ההסכם הענפי (גב' ויסבלט מזרחי); אי הכללת עמלות בחישוב דמי החופשה ודמי המחלה עד לחודש דצמבר 2016 (כולל) (גב' ויסבלט מזרחי); אי הכללת עמלות בחישוב ההפקדות לפיצויי פיטורים מכוח הצו המשקי עד לחודש יולי 2017 (כולל) (גב' ויסבלט מזרחי).

נעיר, כי בהתאם לסעיף 2(א)(5) לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002, על המעסיק לפרט לעובד עם תחילת עבודתו מהו "סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה" ולכאורה, משלא עשה כן עליו חובת ההוכחה בעיניין השנוי במחלוקת כגון דא. התובעים לא העלו טענה זו ולכן לא נדון בה. גם כאשר הנטל להוכחת מהותו של התשלום מוטל על הטוען לזכאות מכוחו, לעיתים לעובד אין מידע ביחס לאופן בו חושב הבונוס על ידי המעסיק.

תביעת התובע – סע"ש 66144-12-19 נסיבות סיום העסקה וזכאותו לפצויי פיטורים/פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה לטענת התובע, בחודש יולי 2019 נאלץ להיעדר מעבודתו מפאת מחלה, הודיע על כך לממונים עליו והציג אישורי מחלה.

...

הנתבעת תשלם לתובעת בסע"ש 30144-12-19 את הסכומים הבאים שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 47,805 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הודעה מוקדמת בסך 15,500 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הפקדות לתגמולים (חלק מעסיק) בסך 3,562 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע תקופת הזכאות; הפרשי חופשה ופדיון חופשה בסך 9,514 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה.

הנתבעת תשלם לתובע בסע"ש 66144-11-19 את הסכומים הבאים שישולמו אף הם תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין: הפרשי שכר ודמי מחלה (חודשים יולי-אוגוסט 2019) בסך 12,206 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.8.2019; פיצויי פיטורים בסך 25,057 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הפקדות לתגמולים (חלק מעסיק) – יש להגיש תחשיב בתוך 14 ימים.

הפרשי חופשה ופדיון חופשה בסך 1,030 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; דמי נסיעות בסך 3,322 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע תקופת הזכאות; פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 8,000 ש"ח. התביעות שכנגד – נדחות במלואן.