מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פיצויי עוגמת נפש בדיני עבודה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לעניין דרך פיטוריו טוען המערער כי הפצוי שנפסק לו, בסך שווה ערך לשתי משכורות בלבד, אינו תואם את ההלכה הפסוקה ואת מכלול הנסיבות לרבות גילו; תפקידו הבכיר; תקופת עבודתו הממושכת במשיבה; ביצוע הפיטורים "באמצעות הודעת דוא"ל קרה, המתעדת שימוע שלא היה"; העובדה כי פוטר תוך כדי תקופת עבודה בחו"ל באופן שהקשה עליו לאתר מקום עבודה חדש; עוגמת הנפש המרובה שנגרמה לו; וכן אי אמירת האמת מצד המשיבה ועדיה לגבי נסיבות הפיטורים (כאשר שלושה עדים מטעם המשיבה טענו כי היתקיים שימוע, בעוד שבית הדין האיזורי שוכנע אחרת).
...
במקרה שלפנינו, שוכנענו כמפורט לעיל כי הפגם בהליך פיטוריו של המערער היה משמעותי, וכי חובת השימוע הופרה באופן מלא.
לא שוכנענו כי צריך היה ליתן משקל משמעותי לעובדת שהותו של המערער בחופשה מוסכמת למשך שלושה חודשים טרם יציאתו לדרום אפריקה.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל בחלקו.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

דיון כידוע, "ההכרה המשפטית בחברה בע"מ כיצור נפרד ועצמאי ועיקרון האחריות המוגבלת הם עמודי התווך הבסיסיים להתנהלות העסקית" (ה' בר-מור "הרמת מסך בבתי הדין לעבודה" ספר גרוס – מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי לכבודו של פרופ' יוסי גרוס 343, 345 (א' ברק ואח' עורכים, 2015); סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות)) ואף בדיני עבודה "נקודת המוצא היא שיש ליתן תוקף לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד" (ע"ע (ארצי) 15288-12-10 בוימל אלון – חיים פלזן (8.5.2012)).
אכן, פיצוי בגין עגמת נפש לא ינתן כדבר שבשיגרה אלא במקרים קצוניים בלבד (ע"ע (ארצי) 360/99 כהן – מדינת ישראל, פד"ע לח 1, 14 (2002); ע"ע (ארצי) 419/07 מדינת ישראל - חן. פסקה 36 (3.11.2008)), אך מצאנו כי נסיבות העניין בגדרן הפך העובד, כפועל ישיר מפציעתו בשירות החברה, מעובד חרוץ ומסור שהקדיש לעבודתו באולם מחצית משנות חייו ואת כל שנותיו הבוגרות, למיטרד שיש לסלקו תוך חסכון בעלויות, הן נסיבות קיצוניות המצדיקות פיצוי.
...
במקביל, מצאנו לנכון לדחות את טענותיו הנוספות של העובד בערעורו בעניין מתכונת חישוב יתרת ימי החופשה, משענייננו בקביעות עובדתיות מובהקות שאין מקום להתערב בהן.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא, כי פסק דינו של בית הדין האזורי יתוקן באופן הבא (ההפניה היא לסעיף 70 בפסק הדין המסכם את חיובי החברה): [ב] הפרש פיצויי הפיטורים יעמוד על 3,839 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.2.2010.
לנוכח קבלתם החלקית של שני הערעורים לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

] אשר לגובה הפצוי - 1) ההלכה היא כי: "בעת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש אין לקבוע את סכום הפצוי לפי שכרו של העובד. עגמת הנפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לנזק הממוני, אם בכלל. לא מן הנמנע כי לא ייגרם נזק ממוני אך תיגרם עגמת נפש. זאת ועוד, צערו של עובד המשתכר שכר גבוה, אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך.".[footnoteRef:94] עוד נפסק בהקשר זה: "שאין להרבות בשיעור הפצוי בגין עוגמת נפש. אמת המידה העליונה לקביעת פיצוי בגין נזק לא ממוני, של עוגמת נפש, צריכה להיות אותה אמת מידה שנקבעה על ידי המחוקק במקרה של הטרדה מינית בנגוד לחוק הטרדה מינית, וחוק שויון הזדמנויות בעבודה.[footnoteRef:95] [94: ע"ע 43380-06-11 פלוני – אלמונית (09.12.14), ] [95: בש"א (ארצי) 205/07, עניין רבקה אלישע הנ"ל, בסעיף 6 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) פליטמן; ע"ע 549/08 סלאנגו קליסטליין בע"מ – אינה חי (07.07.10), בסעיף 19 לפסק הדין]
התפטרות בדין פיטורים – המסגרת הנורמאטיבית: בסעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, נקבע כך: "11. (א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים." הינה כי כן, עובד שהתפטר וטוען לזכאות לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11 הנ"ל, עליו הנטל להוכיח תנאים מצטברים אלו[footnoteRef:97]: [97: ראו למשל: דב"ע לה/3-15 בן-צור דרויאנוב - זיגמונס רוסקיס, דינים ארצי לעבודה 1975 (1) 44] 1) נסיבות ההתפטרות - נידרש כי עובר להתפטרות העובד התרחשה אחת החלופות שלהלן: תנאי עבודתו הורעו באופן מוחשי; או היתקיימו נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד, וכי לאור נסיבות אלו אין לידרוש מן העובד כי ימשיך בעבודתו.
...
לפיכך, אנו קובעים כי עם התפטרותו היה על הנתבעת לשלם לתובע פדיון 96 ימי חופשה.
אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.
בשים לב למכלול נסיבות העניין, לרבות התרשמותנו אשר לתרומתה המכרעת של הנתבעת בכל הנוגע לגרירת הסכסוך לכותלי בית הדין – בין עקב התנהלותה במהלך תקופת העבודה ובין עקב התנהלותה לאחריה - ובשים לב להתנהלותם הדיונית של הצדדים, ולהליכי הביניים שהתנהלו בפנינו; אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪, ושכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 20,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לתביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין עגמת נפש, טענה הנתבעת כי משהתובע התפטר מיוזמתו הוא אינו זכאי לכל פיצוי וכי הצבתו לתפקיד פקיד מיון לילה, התואמת את הוראות ההסכמים הקבוציים החלים בנתבעת, הייתה זמנית ונעשתה בסבירות, לאחר שהתובע לא הציג כל מיגבלה לבצוע התפקיד.
משאי תשלום השכר בתקופה זו היה תוצאת היתנהלותה הבלתי סבירה של הנתבעת, יש לחייבה בתשלום שכרו בגין תקופה זו. הפצוי הראוי הוא בגובה משכורתו הקובעת, ללא תוספות וזכויות נילוות, כפי ששולם לו במהלך תקופת ההשעיה, וזאת נוכח העובדה שבפועל התובע לא עבד בתקופה זו. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע שכר בגין החודשים פברואר – יולי 2013 בסך של 27,726 ש"ח (5,041 ש"ח X 5.5 חודשים).
...
משכך, התביעה ברכיב זה – נדחית.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
בהתאם לכך, תשלם הנתבעת לתובע, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין אליה, את הסכומים הבאים: סך של 27,726 ש"ח בגין אי תשלום שכר בחודשים פברואר – יולי 2013 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.7.13 ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בעקבות כך נקבע בפסיקה עקבית של בתי הדין האיזוריים כי במקום בו נפסק פיצוי ללא הוכחת נזק, שהוא כאמור בעל אופי עונשי, נדחה הרכיב של פיצוי בגין עגמת נפש משום שמדובר בכפל פיצוי (שלי אביב ייני, פיצויים עונשיים סמויים בגין פיטורים שלא כדין המהוים הפרת חוזה עבודה, מחקרי משפט לא, התשע"ח – 2018, 449, 472 הערת שוליים 127 והפסיקה המאוזכרת בה (להלן – אביב ייני)) דומה שהבסיס לאופי העונשי של פיצוי בגין נזק לא ממוני נובע מבחינת היתנהגות הצד המפר שנהג בחוסר תום לב, תוך הפרת חובת אמון ובמידה מסוימת.
כתנאי לקבלת פיצוי בגין הפרת חוזה, נידרש איפוא תובע הפצוי להוכיח ארבעת אלו: קיומו של נזק; קשר סיבתי בין הפרת החוזה לבין הנזק; אפשרות צפיה של הנזק על ידי המפר וכן, כפי שפורש בפסיקה, גם דרישה להוכחת שיעורו של הנזק (וראו: גבריאלה שלו, יהודה אדר, דיני חוזים – התרופות (תשס"ט) (נבו הוצאה לאור) (להלן – שלו-אדר), עמ' 295).
...
על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.
נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו