פיצויי הלנת פיצויי פיטורים

סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר, קובע בין היתר כך: "מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפצוי הלנת פצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על-פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15ימים מהמועד לתשלום פצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם...

...

נוכח החוסר בכל הנוגע לרכיב "הפרסום" לא נדרש לדון בשאלה האם המכתב המדובר כולל אמירות שהן בגדר "לשון הרע". כללו של דבר, התביעה לעניין זה נדחית במלואה.

בהתאם גם נדחית התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, ולו בשל העובדה, כי לא הובא ביסוס עובדתי לעתירה זו בתצהיר התובעת.

מכל מקום, נוכח כל המפורט לעיל אין מדובר בנסיבות חריגות, המצדיקות פסיקת פיצוי מסוג זה. סוף דבר מצאנו, כי התובעת זכאית לפיצוי הלנת שכר בסך 2,000 ₪.

איננו סבורים שבנסיבות העניין יש מקום לפסוק בנוסף הלנת פצויי פיטורים משנסיבות סיום העסקתה של התובעת היו שנויים במחלוקת כנה ואמתית ולא הובררו דין הנסיבות בגינן התעכב תשלום פצויי הפיטורים שאושר על ידי הנתבעות מלכתחילה.

...

סופו של דבר, כך נקבע שם, יש לבחון כל מקרה ומקרה "על פי מכלול שיקולים לרבות התנהלות המעסיק בהתייחס להתנכלות (כגון, ומבלי למצות, אילו אמצעים נקט המעסיק למניעתה או למניעת הישנותה מעת שנודע לו עליה ומידת הנמרצות בה טיפל בתלונה) ויש להכריע בכל מקרה על פי נסיבותיו". ומן הכלל אל הפרט התובעת העידה בחקירתה הנגדית שהיא לא מצאה פערים בין שינויים שד"ר פרידמן ביצע לטענתה בדוחות הנוכחות לבין השכר שהיה צריך לשלם לה על פי רישומיה, במידה כזו שהיא מצאה לנכון לפרטם ולבסס עילת תביעה עליהם (ר' חקירת התובעת בעמ' 8, ש' 28-33 לפרוטוקול).

לפיכך, התביעה לתשלום בונוס נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

לאור התוצאה אליה הגענו, הנתבעים ישלמו לתובעת השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום.

(1)תביעה בעילה אשר לבית דין איזורי לעבודה הסמכות הייחודית לידון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובילבד שלא נידרש במסגרתה סעד של פצויי הלנת קצבה, פצויי הלנת שכר או פצויי הלנת פצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

...

מסקנה זו נלמדת מכתבי הטענות ואייננה טעונה בירור עובדתי.

לנוכח האמור לעיל, הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחית.

המבקש ישלם למשיבות הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ וכן יודיע בתוך 30 יום באם הוא מבקש להמשיך בבירור התביעה כהליך יחיד.

בכתב התביעה המתוקן, התובע העמיד תביעותיו על פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקה (8,000 ₪), השלמת פצויי פיטורים (2,255 ₪) בצרוף פצויי הלנת פצויי פיטורים, הפרישי הפרשות פנסיוניות (7,488.72 ₪), החזר הפרשות עובד (1,965.17 ₪), אובדן זכאות לפנסיה מהמעסיק החדש (5,529.5 ₪), עוגמת נפש (5,000 ₪).

...

הוראות סעיף 5(ב)(1) לחוק קובעות: "מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו ביודעין, הודעה לעובד על תנאי העבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1... רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה)" משאין חולק שהנתבעת לא מסרה בידי התובע הודעה על תנאי עבודתו (עמ' 31 ש' 18-22 לתמליל) זכאי התובע לפיצוי בסך של 2,000 ₪.

בכתב ההגנה ביקשה הנתבעת לקזז חלף הודעה מוקדמת ואולם במסגרת סיכומיה לא חזרה הנתבעת על טענתה זו. יתר על כן, מתכתובת הווטסאפ עולה, כי מר אלדר קראדי ויתר על עבודת התובע בתקופת ההודעה המוקדמת ועל כן אין יסוד לטענת הקיזוז והיא נדחית.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: פיצוי בגין הודעה לעובד בסך של 2,000 ₪.

תביעות התובע לתשלום השלמת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין עוגמת נפש – נדחות.

בפי התובעת טענות לאי תשלום מלוא זכויותיה הנובעות מתקופת עבודתה אצל הנתבעת (הפרישי שכר ופצוי בגין הלנתם, דמי נסיעות, הבראה, פנסיה, חופשה ,דמי חגים, ש"נ) וסיומה (הודעה מוקדמת פ"פ והלנתם, פיצוי בגין פיטורין שלא כדין).

...

בנסיבות אלה אין מקום לפסוק לה דבר ברכיבים אלה והתביעה לגביהם נדחית.

התובעת אף לא טרחה להוכיח את נזקיה (ככל שהם הסכומים שלא שולמו, הרי שהם נפסקו לעיל) אשר על כן התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעת: שכר חודש 1/21 בסך של 4352 ₪ בצירוף הלנת שכר בסך של 300ש"ח. דמי הבראה סך של 9072 ₪.