מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי תלויים בתאונת דרכים קטלנית

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2000 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט ת' אור]: ביום 13.14.94 אירעה תאונת דרכים קטלנית, בה מצאו את מותם ארבעה אנשים (להלן: המנוחים).
במסגרת הליכים אשר היתקיימו בבית המשפט המחוזי בירושלים, תבעו עיזבונות המנוחים והתלויים בהם פיצויים על הנזקים שנגרמו להם עקב מותם של המנוחים.
העיזבונות והתלויים של כל אחד מהמנוחים תבעו בבית המשפט המחוזי, בארבע תביעות נפרדות, את עיזבון נהג הרכב בו נסעו המנוחים בעת התאונה ואת המבטחת של השמוש ברכב.
...
על פי כל האמור לעיל, לא הוכח על ידי המשיבים שהתנאים הסוציאלים של המנוחים הצדיקו הגדלת השכר בשיעור של 37.33% ולא בכל שיעור העולה על 12%.
נוכח כל האמור לעיל, המשיבים לא הוכיחו שהם זכאים מעבר לכך.
אשר על כן, מתקבל הערעור במובן זה שלשכר כל אחד מהמנוחים, כבסיס לחישוב אובדן התמיכה של התלויים, יתווסף בגין זכויות סוציאליות ונילוות שיעור של 12.5%, במקום 37.33% כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כללי/רקע הדברים ת.א. 3013-12-17, פסק הדין הראשון ביום 3.3.17 אירעה תאונת דרכים קטלנית, בה מצאה את מותה המנוחה מ.ש. ז"ל (להלן "המנוחה"), ברכב נהג התובע 4, ט.ס. (להלן:- "התובע").
מקום בו מדובר בבני זוג אשר ניהלו, הלכה למעשה, חיי זוגיות משותפים, לכל דבר ועניין, ואף בחרו למסד את נישואיהם בחתונה אשר עתידה הייתה להתקיים אך כ"פסע" לאחר התאונה, יש לראות במבקש כ"בן זוג" של המנוחה, כמשמעותו בס' 78 לפק' הנזיקין, שעניינו זכותם של תלויים לפיצויים" הטיעון, של הנתבעת ולפיו בסעיף 19 לסיכומים טען התובע כי הוא והמנוחה לא היו ידועים בציבור אלא "רק" מאורסים, מבוסס על קריאה שגויה של הטיעון שנטען על ידי התובע ומתעלם מההקשר שבו הוא נטען.
הטיעון של התובע הנו טיעון שהנו תולדה של קביעה שנעשתה על ידי כב' השופט ברק בע"א 2000/97 ניקול לינדורן נ' קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', פד"י נה(1)12 (1999) (להלן:- "עניין לינדורן"), בעמ' 28, פסקה 12 ולפיו כאשר מדובר בתלות של "ידועה בציבור", יש לקחת בחשבון כי קשר זה, קל יותר להתרה, מאשר קשר נישואין.
...
הואיל ולאחר פסק הדין שולמו הכספים, עוכב הביצוע ולאחר מכן הוחזרו כספים, וכן שולמו כספים נוספים להורים הנני קובע כדלקמן:- על הנתבעת לשלם לתובע, בחזרה, את מלוא הכספים שהוחזרו על ידו בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בהתאם לפסיקתא מיום 12.7.21; הואיל וההורים השאירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, הנני קובע כי יתרת התשלום ששולמה על ידי הנתבעת להורים (כולל שכ"ט עו"ד), בהתאם לפסיקתא שנחתמה בבית המשפט המחוזי, תקוזז מהתשלום אותו נדרשת הנתבעת להחזיר לתובע, וכי היא תשולם ישירות על ידי ההורים לתובע (וככל שלא תשולם, יוכל התובע לנקוט בהליכי גביה בלשכת ההוצאה לפועל למול ההורים).
יתרת הסכום שאותו תשלם הנתבעת לתובע (הסכום שהוחזר על ידי התובע בקיזוז הסכומים ששולמו להורים בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי) תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום בו החזרו הכספים.
בשים לב לתוצאה הסופית, למשך ניהול ההליכים, ולאור טענות הצדדים כפי שהובאו לפני, הנני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות התובע בגין פסק דין משלים זה בשיעור 25,000 ₪ בצירוף מע"מ (וזאת מעבר לשכר הטרחה והוצאות שנפסקו בפסק הדין הראשון).

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"א 5243/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המבקשת: קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ ג ד 1. ברנאסי עאדל 2. ברנאסי עאידה 3. סלסביל גבאלי 4. עזאם סנד גבאלי 5. אימאן גבאלי בקשה לאיחוד דיון בשם המבקשת: עו"ד אורי ירון בשם המשיבים 2-1: עו"ד זמירו עזמי בשם המשיבים 5-3: עו"ד מחמד נאסר ][]החלטה
לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשני הליכים שהוגשו בעקבות תאונת דרכים קטלנית שארעה בחודש ינואר 2011.
אשר לתביעה של תלויים בנפגע שנהג ברכב בלא ביטוח, קובע סעיף 7ב לחוק הפיצויים, כי "תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע לא היה זכאי לכך לפי סעיף 7, ואם היו תלויים במי שניפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה, יהיו זכאים לתבוע כאמור מן הקרן" [ההדגשות הוספו – א' ג'].
...
המסקנה המתבקשת היא, כי בהיעדר חשש להכרעות סותרות, אין צידוק לאחד את הדיון בשני ההליכים.
לפיכך, הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבים 5-3 שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, י' באב התשע"ב (29.7.2012).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לפיצוי בגין תביעת עזבון ותלויים לאחר תאונת דרכים קטלנית מיום 15.08.01, בה קיפח המנוח עמאשה דאוד ז"ל את חייו.
...
הגם שהחלטתי לדחות את הטענה הזו של הנתבעת, אני סבור שלאור העובדה שחלק משכרו של המנוח בוזבז בין השאר על רכישת משקאות אלכוהוליים ולאור עצם השמוש במשקאות חריפים, יש לתת לכך ביטוי בשאלת הפצוי המגיעה לתלויים בגין אובדן שירותי אב וכך גם אנהג כאשר אגיע למרכיב פיצוי זה תוך איזון מתאים בפסיקת הפיצוי המגיע.
התוצאה היא שלאחר הפחתת הסכום האמור, הסכום המגיע כפצוי לתלויים ולאלמנה עפ"י תביעת התלויים בהסתמך על שיטת הידות הינו 277,520 ₪.
את הסכום האמור עפ"י פס"ד זה תשלמנה הנתבעות לתובעים תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרישי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נזק לא ממוני לעזבון בהתאם לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976, תקנה 4, עומד הפצוי בגין 25% מהסכום המאקסימאלי לפי משערכת, על 52,431 ₪.
לפיכך, ראה בתאונת הדרכים הקטלנית של אביה, תוספת למצבה הנפשי של התובעת בשיעור של 5% נכות נפשית-למשך שנה.
כלשונו של השופט טל: "גם איני רואה בכך סתירה לסעיף 80 לפקודה האומר שיש לחשב את הנזק למעשה שניגרם לתלויים, שכן הנזק למעשה לתלויים הוא הפסד תלות הפרנסה במנוח. ואילו הפצוי בעד כאב וסבל שייך למנוח ולעזבונו, והריהו בכלל הירושה שנפלה לתלויים". אכן, כפי שבתביעת הניזוק-החי אין הפצוי עבור כאב וסבל מקטין את ניזקו של הניזוק-עצמו בגין הפסד הישתכרות למשל, כך בתביעת עזבון אין הפצוי בגין כאב וסבל מקטין את ניזקם של התלויים בגין הפסד תמיכה.
...
עקרון השבת המצב לקדמותו צריך לחול בשתי החזיתות: חזית התלויים וחזית העיזבון (למקרה שבו הוחלט לפצות גבר בגין אובדן שירותי אישתו שנפטרה, ובעקבות מסקנה זו נמצא – על-יסוד הלכת הניכוי – כי יש לבטל את הפיצוי לעיזבון בגין כאב וסבל, ראו רע"א 5999/93 עזבון אגבארייה ז"ל נ' ד"ר דרור להב, תק-על 96(2) 560).
על אף זאת,ועל בסיס ההלכה ולפיה הניכוי הינו חד צדדי-היינו ככל שתביעת התלויים גבוהה יותר מתביעת העזבון,מנכים את אותם חלקים בתביעת העזבון הניתנים לניכוי מתביעת התלויים,אך אין כך מקום בו תביעת העזבון גבוהה מתביעת התלויים כשאז,אין מנכים את תביעת התלויים מתביעת העזבון,ומטעם זה,הכיר בית המשפט באפשרות הוספת הפיצוי בגין ראש הנזק של אבדן שירותים,מתביעת התלויים אל עבר תביעת העזבון והוספתו עליה.כאן המקום לציין כי ביהמ"ש העליון חזר למעשה על ביקורתו כאמור בפס"ד צרור גם בפרשת כרכבי בדיוק באותו אופן אך גם שם לא שינה ההלכה באותה עילה כי הצדדים לא הניחו התשתית לבירור הקף תחולת הילכת הניכוי והותיר הסוגיה לעת מצוא.נדמה כי שעה זו הגיעה.כפי לשונו של המשנה לנשיאה כב' הש' ריבלין בפרשת כרכבי: "אנו סבורים כי במצב זה 'תוצאת החלתה של הלכת הניכוי איננה מניעת כפל פיצוי או פיצוי ביתר, אלא מניעת פיצוי כפשוטו', ועל כך עמדנו בעניין צרור." כך גם לעניננו.מאחר ואף לטעמי הפחתת הנזק הלא ממוני מהתלויים מהוה מניעת פיצוי ולא יצירת כפל פיצוי,בדיוק כפי שהפחתת ידת החסכון מהתלויים בפסה"ד עמאש נ' בורבינדר,לא הוכרה,כי אז סברתי,בכל הענווה,כי יש מקום כאמור לפצות התלויים גם בגין נזקי העזבון כאמור.
מעבר לכך, תשלם הנתבעת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 13% + מע"מ מהסכום דלעיל, וכן תישא באגרת המשפט בה נשאו התובעות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום ההוצאה ועד התשלום המלא בפועל, ולרבות שכר העדים בהם נשאו התובעות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום קביעתם ועד ליום התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו