פיצוי קבלן בגין נזילה מארון חשמל

בית דין איזורי לעבודה בחיפה סע"ש 9348-09-16 20 נובמבר 2019 לפני: כב' השופט אסף הראל נציג ציבור (עובדים) מר **** אמזלג נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ענבל רוור התובעת רחל לוי ע"י ב"כ: עו"ד מ' מארון ועו"ד ל' סאיג' הנתבעת חברת דואר ישראל בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד ע' פפר ועו"ד ע' שילה פסק דין

מאפייני ההיתקשרות בין המנוח לבין הנתבעת כללו, בין היתר, את המאפיינים הבאים: המנוח דיווח על עצמו כעצמאי לרשויות השונות; המנוח הוא ששכר מצד ג' את המבנה שבו פעלה סוכנות הדואר ושילם לא רק דמי שכירות עבור המבנה, אלא גם חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, ניקיון, וכן רכש פוליסת ביטוח; המנוח ביצע את העבודה באופן אישי אולם נעזר גם בבתו ובתובעת לבצוע העבודה; הציוד, הריהוט והמיכון התפעולי בסוכנות סופקו על ידי הנתבעת; המנוח היה כפוף לפיקוח נציג הנתבעת; המנוח נידרש להיות נוכח בסוכנות בשעות ובימים קבועים, בהתאם לקבוע בחוזה בין הצדדים; המנוח לא החתים כרטיס נוכחות; המנוח כן נידרש להודיע מראש במקרה של העדרות בגין חופשה או מחלה ולמצוא מחליף במקרה כזה; ובעת שהמנוח נעדר מהפעלת הסוכנות בשל נסיעה לחו"ל, מצא מחליף במקומו.

מדובר בשיפוי בשיעור של כ- 87% (נספח ב' לתצהיר טרוסט – חשבונית מס מספר 2223 של משכירת הנכס; נספח ו' לתצהיר טרוסט – פירוט תשלום לקבלן לחודש 3/11– בפרק "פעולות: אחזקה והתחשבנות סוכן" שם שילמה הנתבעת למנוח, כפי שעשתה מדי חודש, סכום כספי בגין שכירת מבנה הסוכנות).

ממילא אין מדובר במצב שבו המנוח נידרש להעמיד נזילות כספית לטובת הסוכנות על מנת שתוכל להמשיך לפעול.

כאשר מוסיפים לשכר זה - לאחר הפחתת סך של 5,074.52 ש"ח ששולמו בגין החזר הוצאות נסיעה, כלכלה, טלפון וגמול עבודה בשעות נוספות - את עלות המעסיק (8.33% פצויי פיטורים; 4% דמי חופשה; 6% הפרשות לגמל; ו- 2.5% דמי הבראה) (ראו ענין עמיר בפס' 28), מתקבלת עלות מעסיק של 8,103.97 ש"ח (שהם שכר של 6,706.92 ש"ח כפול 1.2083).

...

טענת הנתבעת כי המנוח נשא בסיכון של העסק, איננה מקובלת עלינו.

שוכנענו כי המנוח התפטר בשל נסיון השוד מיום 29.5.12 אשר היווה מבחינתו הקש ששבר את גב הגמל.

שוכנענו כי המנוח התפטר רק לאחר שהגיע למסקנה כי אינו יכול עוד לעמוד, מבחינה נפשית, בהפעלת הסוכנות, וזאת לאור מצב הבטחון בשכונה.

אלא שלא מדובר בפתרון קבע, אלא רק לזמן קצוב, והדבר רק מחזק את המסקנה כי המנוח רשאי היה להתפטר מבלי לתת קודם לכן התראה לנתבעת ולדרוש ממנה להגביר את בטחונו האישי.

בת.א 152287/02 סהר חברה לבטוח בע"מ נ' גזולי (28.10.2002), נדונה תביעה בגין חדירת מים ונטען, כי מקור הכשל בצנורות שעברו מתחת לרצפת הדירה מעל זו שניזוקה ונבחנה אחריות בעל המקרקעין בטרם נודע על קיומם של נזילות: "שאלתי עצמי מהי חובת הזהירות המוטלת על מחזיק מקרקעין סביר בהם משולבים צנורות מים מתחת לפני המרצפות, מה עליו לעשות על מנת למנוע נזילת מים כאמור, ולאחר שהנזק כבר היתהווה, מהן הפעולות אותן עליו לבצע על-מנת להקטין הנזק ומצאתי בהתייחס לפרטי הרשלנות עליהם הפניתה התובעת בסעיף 10 לכתב תביעתה, כי אלה לא מתקיימים בנסיבות.

ואולם, במקרה הנידון, סעיף 3 (ב) לתקנון (בדומה לסעיפים 3 ו-4 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 ) קובע קודם כל פנייה למזיק על מנת שייאות לתקן.

התובעים נימצאו ללא חשמל בשעות הלילה המאוחרות, טרם שינה, כשבו בזמן זרמו מארון החשמל מים ועל כן התובע סגר את שיבר המים הראשי.

זאת, גם בשים לב לנכונותו של הנתבע שהכיר באי נוחות התובעים, כן ליתן פיצוי מסוים – מעבר לאביזרי חשמל תוצרת גרמניה שרכש עבורם, מבלי שעוד נתגלה המקור לנזק, וזאת רק בשל העובדה שהמים חלחלו מדירה בבעלותו, ורצון לסיים את הפרשה ברוח טובה, ככל האפשר.

...

משכך, אני קובעת כי לפי החומר שהונח בפניי לא הוכח שחדירת המים נבעה מפיצוץ בצינור דירתו של הנתבע.

על כן, אינני נדרשת למסקנה האם הנתבע הוכיח שלא התרשל בהתאם לעובדות, אלא קובעת כי חלה עליו החובה לתקן את הדרוש תיקון באופן שמאפשר לתובע מגורים ראויים בדירה.

העולה מהמקובץ, כי שוכנעתי ששניים חברו יחד וגרמו לחלחול המים ללוח החשמל של דירת התובעים.

בבקשה לצוו מניעה שהוגשה ביום 20.9.15 טענו התובעים כי השוכרים בדירתם התלוננו על בעיות רטיבות ובביקור שערכו הופתעו לגלות כי רטיבות, שהייתה בעבר ותוקנה לסירוגין, נמשכת וחדרה למוקדים נוספים בדירה ואף לארון החשמל בכניסה.

בטרם הדיון הנוסף בו מונה המומחה הגישו הנתבעים ביום 21.12.15 תגובה נוספת ובה תיארו את הבדיקות שנערכו בדירתם על ידי שרברב מטעם הנתבעים ביום 18.12.15 שטען כי יש להם נזילה ובקש לפרק חלק מארון תחתון במטבח ולפתוח מרצפות מתחת לארון, בנגוד לעמדת חברת הביטוח.

בנוסף צורף מכתב מדוד וחיה תשובה מיום 16.8.16 בו רשמו כי נאלצים לבטל את הסכם השכירות מול התובעים בגין נזילות, וכי קיבלו חזרה את דמי השכירות בסך 9,000 ₪ וכן 2,500 ₪ ששלמו עבור תיווך.

הנתבעים טוענים כי מאחר והתובעים לא דרשו פיצוי בגין עלות ביצוע התיקונים בדירת הנתבעים, אלא צו עשה בלבד, אין מקום לשפות אותם על הוצאות אלו במיוחד שעה שרוב העבודות בוצעו על ידי הקבלן ועל חשבונו.

יתרה מכך, כבר בשנת 2012 כאשר מתועדת תלונה ראשונה על נזילות, התובעים אשר נמצאים בקשרים אמיצים עם הקבלן, לא חושבים לידע את הנתבעים כי ראוי שיפנו במשותף לקבלן שיבצע חובותיו וידאג לתיקון הליקויים בדירות אשר נימסרו רק שלוש שנים לפני כן. במקום לפנות לקבלן מיתנהל ויכוח סביב הפעלת חברת השרות מטעם ביטוח הדירה של הנתבעים, שאכן מבצעת תיקון שטיבו המדויק לא הובהר בהליכים אלו.

...

סוף דבר עקב כשלים בחיבורי ניקוז דירת הנתבעים וליקויים באיטום הדירה, חדרה רטיבות לדירת התובעים.

טענות אלו אינן רלוונטיות להליך זה. על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים 40,462 ₪.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

לעניין הטענה לניזקי איטום ו/או רטיבות בדירה שמקורם בקירות החיצוניים של הבניין, טוענת הנתבעת עוד שעבודות אלה הן באחריות נציגות הבית המשותף, עימה הגיעה הנתבעת להסכמה לפיה הנציגות תבצע עבודות ליטוש ואיטום הקירות החיצוניים באמצעות קבלן חצוני מולו תתנהל הנציגות וכי הנתבעת תממן עבודות אלה מבלי שתחול עליה אחריות לעבודות ולדיירים לא תהיה טענה נוספת כלפי הנתבעת.

הנזילה פסקה לאחר שהנתבעת שלחה שרברב, אולם בשל סרוב הנתבעת לטפל בתופעה - חזרה נזילת המים לדירה מארון החשמל, התיקרה, הקירות ולובי הקומה ומהקירות החיצוניים.

אף שהתובעים טוענים לנזילה לדירה מתחת למרפסת דירתם, בכתב התביעה לא נתבע פיצוי בגין תיקון הדירה מתחת.

עגמת נפש התובעת מתארת בתצהירה ובעדותה בבית המשפט את עוגמת הנפש, ההטרדה והטרחה שנגרמה לתובעים בגין הרטיבות החוזרת בדירה, חרף תיקונים שביצעה הנתבעת ואת חוסר האונים שהתובעים חשו בעקבות הנזילות החוזרות לדירה וללובי הקומה שחדרו לדירה ולארון החשמל וניתוק התובעים מחשמל ליממה.

...

טענת התובעים כיום כנגד סמכות והרשאת הנציגות במסמך ההסכמות, לאחר שהנתבעת שילמה על יסוד ההסכמה עם הנציגות כמייצגת הדיירים כספים נכבדים למימון העבודות, עולה כדי חוסר תום לב ואין לתת לה יד. אין בידי לקבל את טענת התובעים כי נציגות הבית המשותף אינה יכולה לתבוע בגין ליקויים ברכוש המשותף בהיעדר ייפוי כוח של כלל הדיירים.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין ואת מכלול הנסיבות, הכף נוטה לחיוב הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת נפש אותו אני קובעת בסך של 6,000 ₪.

סוף דבר מכל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 40,250 (כולל מע"מ) בגין עלויות תיקון דירת התובעים, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום חוות דעת המומחה בית המשפט (16.7.2017) וכן סך של 10,220 ₪ בגין עוגמת נפש וסך של 6,000 ₪ בגין הוצאות המומחים.

מבוא מונחת בפני תביעה במסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים בסך 300,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו, לטענת התובע, לדירתו הנמצאת בקומת הגג בבניין ברח' פאיירברג 7 פינת ברנדה 55 בפתח תקווה (להלן – הדירה ו-הבית המשותף בהתאמה), במהלך ביצוע פרויקט שיפוצים ובנייה בהתאם לתמ"א 38 על ידי הנתבעת, ובגין אובדן דמי שכירות בעקבות אותם נזקים.

בתגובה ניתק התובע את חיבור החשמל מארון החשמל, ובקש מהנתבעת לחדול ממעשיה לאלתר.

לפנים משורת הדין, נציגי הקבלן מטעם הנתבעת לקחו אחריות על הווצרות נזקים כגון שימוש בחשמל ומים, שנעשו על ידי פריצה לדירה, והעניין טופל על חשבונם.

באשר להתנהלותו של התובע לאחר ארוע הנזילה השני, משהוכחו ניזקי הרטיבות על ידי התובע באמצעות חוות דעת מומחה ביהמ"ש, שעל ממצאיו הנתבעת איננה חולקת, הנטל להוכיח, שהליקויים אינם ליקויים שבאחריות הנתבעת, עובר אל כתפיה של הנתבעת, ועליה להוכיח כי מעשה או מחדל של התובע גרם לליקויים שנמצאו.

...

סבורני, כי במקרה דנן, כאשר לא הוכח, אף לא במידת מה, עצם קיומו של נזק, מעבר לאותם נזקים בגינם נפסק פיצוי, כמפורט לעיל, אין מקום לפסיקת פיצוי כלשהו בגין עגמת נפש, ועל כן התביעה בעניין זה נדחית.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל זכאי התובע לפיצוי מהנתבעת לפי הפירוט הבא: · נזקים לדירה - 17,784 ₪; · דמי שכירות - 8,000 ₪; · דמי שכירות עבור משך ביצוע תיקון הליקויים - 800 ₪.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 26,584 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 8.6.16, ועד התשלום המלא בפועל.