פיצוי פיטורים ביטוח מנהלים סעיף 14 לחוק

עוד מסכימים בעלי הדין כי משלא חל על תקופת ההעסקה שקדמה לתקופה השניה (להלן – התקופה הראשונה) הסדר לפי סעיף 14 לחוק, זכאי העובד לפצויי פיטורים בגין תקופה זו המחושבים לפי מכפלת שנות העבודה בתקופה הראשונה בשכר העובד במועד סיום עבודתו (וסך הכל: 183,256 ₪) וכי תשלומים שנצברו מתשלומי החברה בשתי פוליסות ביטוח מנהלים ששוחררו לזכות העובד עם סיום עבודתו יזקפו על חשבון פצויי הפיטורים המגיעים לעובד.

...

מכל האמור לעיל עולה אפוא כי דין הערעור שכנגד להתקבל.

סוף דבר ערעור העובד נדחה והערעור שכנגד שהגישה החברה מתקבל.

לא מצאנו לנכון, מהטעמים המוסברים בפסק דין מוסדות חנוך, לעשות צו להוצאות בערעורים.

הנתבעת טוענת כי במהלך תקופת עבודתה היא הפרישה 8.33% משכרה של התובעת לפצויי פיטורים לפי פוליסת ביטוח מנהלים שחל עליו סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, וכי על פי צו ההרחבה להסכם פנסיה חובה במשק, מעסיק שמפריש באופן שוטף סך 8.33% מהשכר – פטור מתשלום פצויי פיטורים.

...

סוף דבר בית הדין דוחה את תביעת התובעת לפיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ובהיעדר שימוע.

תביעת התובעת ברכיבים הבאים מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.13 עד לתשלום בפועל: דמי נסיעות בסך 2,600 ₪.

סעיף 11(ה) לחוק פצויי פיטורים, אליו התייחסו הצדדים, קובע כדלקמן: "התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיפים 14 או 20." סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים אליו מפנה סעיף 11(ה) לחוק, קובע: "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר." בעיניין אופנר, אליו הפנה התובע בסיכומיו, ואשר ניתן לאחר פסק הדין בעיניין ירחמיאל, נקבע ביחס לסעיף 11(ה) לחוק פצויי פיטורים כך (ההדגשות במקור – ח"ט): "מכאן (מסעיף 11(ה) לחוק פצויי פיטורים – ח"ט), כי יציאתו של המערער לגימלאות נחשבת כפיטורים ומזכה אותו בפיצויי פיטורים, כאשר מהסכום המגיע לו יש לנכות את הסכום שעמד לרשותו בתור פצויי פיטורים בביטוח מנהלים. לעומת זאת, אין ספק כי פוליסת ביטוח המנהלים של המערער כוללת הפרשות על חשבון פצויי פיטורים וניתן לאתר הפרשות אלה.

...

התובע טען בראש ובראשונה כי דין הטענה לדחייה היות שמדובר בטענה עובדתית שהייתה אמורה להיות מועלית מלכתחילה, וכי בשום שלב לאורך ניהול ההליך עד להגשת תצהיר הנתבעת, וקודם לו לא הייתה כל מחלוקת כי הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

טרם סיום ראינו לנכון להעיר בבחינת שלא יצא הנייר חסר, כי נדחית אף טענת הנתבעת כי בנסיבות בהן לא נמשכו הכספים מן הפוליסה, אלא משולמים כקצבה, אין משמעות להוראות שעניינם בתשלום פיצויים משום שאין עסקינן בתשלומם כלל.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 81,468 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים בתוספת הצמדה וריבית מיום 1.9.16 ועד לתשלום בפועל.

סעיף 10 לצוו האמור, קובע כדלקמן: "10. א. הפרשות המעסיק בגין רכיב פצויי פיטורים (כולל השלמת פצויי פיטורים) לקרן פנסיה, כאמור בסעיף 6 לצוו זה, יבואו במקום חובת תשלום 100% מפיצויי פיטורים לעובד מאת המעסיק, במועד סיום עבודתו, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים התשכ"ג -1963 (להלן- החוק), וזאת בגין התקופה והרכיבים שבגינם הופרשו בלבד ובכפוף לכך שהמעסיק מוותר על כל הסכומים שהופקדו על ידו כאמור, אלא אם כן, היתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 2(ב) לאישור הכללי...

האמור בסעיף 10(א) לצוו זה יחול גם לגבי הפרשות המעסיק בגין רכיב פצויי הפיטורים לביטוח מנהלים.

...

כמו כן, אין מקום להיעתר לטענת הקיזוז אותה העלתה הנתבעת ביחס לפיצוי בגין הפרת חוזה, משהנתבעת לא הפנתה לסעיף בהסכם אותו הפר התובע ולא הוכיחה טענתה זו. סוף דבר סופו של דבר, דין התביעה להתקבל בחלקה.

כאמור לעיל, התביעה שכנגד – נדחית.

למרות התוצאה אליה הגעתי, החלטתי שכל צד יישא בהוצאותיו ובשכ"ט בא כוחו, זאת בין היתר לאור סכום התביעה המקורי שעמד על למעלה מ450,000 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 15.12.2019, הסכימו הצדדים כדלקמן: "מוסכם כי בהתאם להסכם העסקה שנערך בין הצדדים ובעטיו בוצעו הפרשות לקרן פנסיה, לא חל סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים.

" בהתאם להסכמות המפורטות לעיל, אלו הן הסוגיות שנותרו במחלוקת: מהו השכר הקובע לצורך חישוב פצויי הפיטורים; האם הרווחים שנצברו על רכיב פצויי הפיטורים בפוליסת ביטוח המנהלים במגדל (שניפתחה בשנת 1997) שייכים לעובד או למעסיק; סוגיית פצויי הלנת פצויי פיטורין.

" באשר לביטוח פנסיוני, קבע בית הדין הארצי בעיניין לוי כך: "תשלומי מעסיק הצבורים במרכיב הפיצויים בהסדר ביטוח פנסיוני ייזקפו, בנסיבות בהן לא הוחל הסדר שונה מכוח סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, על חשבון פצויי הפיטורים המגיעים לעובד על פי החוק (מנחם גולדברג "פצויי פיטורים לזכאים לפנסיה   מכח חוק או למבוטחים במערכת פנסיונית או בקופת גמל" עיוני משפט ט' 569, 576 (1983); ע"ע (ארצי) 39921-01-16 קאטר – קרן קורת ישראל עמותה לפיתוח כלכלי.

...

למעלה מן הצורך, סבורים אנו שיש מקום לדון בנושא בקצרה.

סוף דבר שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, הינו 10,000 ₪.

באשר להוצאות, בשים לב לכך כי תביעת התובע התקבלה במלואה, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.