מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי על שטחים חקלאיים שהוקצו לחברי האגודה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תיקון מס' 4 לחוק יישום תוכנית ההיתנתקות, התשס"ה-2005, תיקן את התוספת השלישית לחוק זה שעניינה "פיצוי בשל עסק". התיקון קובע זכאות לפצוי נוסף, בסך של 400,000 ₪, בשל רכיב קרקע, ובילבד שמרכז חייו של בעל העסק ביום הקובע היה בשטח המפונה ולא הוקצתה לזכאי האמור קרקע חקלאית חלופית.
העולה מן המקובץ הוא איפוא שבדין (וגם בשיקולי לפנים משורת הדין) קבעה הועדה המיוחדת בנסיבות המקרה שלפנינו שיש לראות באותם 11 חברי האגודה העותרת שעניינם הוסדר (בין היתר) בהסכם ההעתקה למושב אמציה, כמי שהוקצתה להם קרקע חקלאית חלופית והכל לצרכי בקשת העותרת ל"תשלום מיוחד".
...
לבסוף יצוין, שלא מצאנו ממש בטענת העותרת לאפליה או לפגיעה בשוויון.
ובענין זה לא מצאנו מקום לקבל את עמדת העותרת וטענותיה, מהטעמים שפורטו לעיל.
התוצאה בשל מכלול טעמים אלה, מסקנתנו היא שדין העתירה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

האגודה הקהילתית הוקמה לאחר שבמסגרת הרחבת המושב, נקלטו במקום תושבים חדשים אשר אינם חברים באגודה החקלאית.
לבקשתו של ארביב, בתאריך 26/3/1995 הקצתה לו האגודה החקלאית שטח בגודל של 150 מ"ר באיזור התעשייה לצורך הקמת מסגריה ונפחיה אומנותית אותה הרחיב בתוספת מאוחר יותר, בהתאם לאישור המושב אשר ניתן לו בדצמבר 1999 ( המבנה והשטח ייקרא להלן: "המסגרייה").
התובע טוען כי בפסק הדין בפשרה מותנה סילוק ידו מן המסגרייה בתשלום פיצויים על השקעותיו במבנה העסק, בשווי אותו העריך המומחה בחוות הדעת, בסך 125,000 ₪ (להלן: "דמי הפינוי").
ר.פ.): "אין חולק, כי הנתבע לא שילם לתובע דמי השכירות הנתבעים עבור שטח העסק...וכן, לא שולמו דמי השכירות עבור התקופה שלאחר הגשת התביעה ועד לפינוי הנתבע מן המקרקעין במועד שסוכם בין הצדדים. מכל מקום, דמי השכירות האמורים נבלעים בסכום הפיצויים המגיעים לנתבע בגין השקעותיו במקרקעין... " לאור זאת, לעניות דעתי ומלשון פסק הדין, בעת שבית המשפט נתן פסק הדין בפשרה - האמין בית המשפט כי ארביב פינה המסגרייה זה מכבר ובמועד אשר הוסכם ע"י הצדדים.
...
סבורני כי פינוי המסגרייה מחד ותשלום סכום פסק הדין כאן - יביא לסיום ההליכים בין הצדדים.
סוף דבר: אשר על כן ומכל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבע מתקבלת בחלקה והודעת הקיזוז של הנתבע כנגד התובע מתקבלת בחלקה.
בנוסף ישלם הנתבע לתובע בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ, סך כולל של 18,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפסק הבוררות נקבע כי על המינהל לפצות בגין השטחים החקלאיים שהוקצו לחברי האגודה בשטח של 105 דונם ובשטח נוסף של 59 דונם שלא הוקצו לחברים יש לפצות את האגודה.
עוד טוען הנתבע 1 כי ניתן להעביר חלק מהמחוברים בכרם למקום אחר לרבות לחלקה חקלאית אחרת שהועמדה לרשות התובע מתוך החלקות החקלאיות של האגודה, לכן לא מגיע פיצוי על מה שניתן להעביר.
...
התובע לא הצליח להוכיח את סכום הפיצוי המגיע לו על המחוברים, גם אילו המסקנה היתה שמגיע לו פיצוי כזה.
התוצאה היא איפוא שיש לדחות את התביעה וכך אני עושה.
אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעים וכן בשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ לנתבע 1 ו- 5,000 ₪ לנתבעים 2 ו- 3 .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 18.09.2019 החליטה האספה הכללית של האגודה לאשר "נוהל הקצאת קרקעות" שעניינו חלוקה מחדש של שטחי חקלאות לחברי האגודה.
נטען גם כי חלוקת הקרקעות מחדש לטובת חברי אגודה שלא השקיעו דבר, ללא פיצוי החקלאים על השקעותיהם, סותרת את עקרונות הצדק הטבעי ומהוה עושק המיעוט.
...
לאחר בחינת טיעוני הצדדים ויישום ההלכה הפסוקה על עניינם, באתי לכלל מסקנה כי הסכסוך סביב הקצאת הקרקע החקלאית בין חברי האגודה אינו סכסוך "חוקתי" לא לעניין סעיף 3 לחוק הבוררות, ולא לעניין סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות.
לבסוף, אין בידי לקבל את טענת התובעים כי האגודה לא הייתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הליך בוררות.
סוף דבר – אני מורה על עיכוב ההליכים והעברת הסכסוך להליך בוררות בהתאם לסעיף 155 לתקנון האגודה.
התובעים ישלמו לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכ"ט בגין בקשה זו בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

  עוד נטען כי בהחלטה  970 צויין במפורש כי עסקינן בנחלה קיימת וב"מי שהפסיק להיות חבר באגודה" ולא כפי שהתובעים מנסים לפרשה, כאילו מדובר גם על "זכויות נחלה נוספות שניתנו לחברי האגודה" או "זכותו של מי שאינו חבר באגודה להיות בעל זכות בנחלה". נטען כי על פי הפסיקה  ישנו  קשר הדוק בין חברות באגודת המושב לבין הבעלות בנחלה חקלאית, בהתאם להחלטת רמ"י לפיה כתנאי להקצאת נחלה חקלאית על המבקש להיות חבר אגודה, וזאת  בשונה מן החריג המתייחס למצב שבו חבר אגודה שקבל נחלה ובוחר להפסיק חברותו, עדיין תעמודנה לו זכויותיו בנחלה.
   לא הוגשו אסמכתות ואף לא רישומים מפורטים מספרי האגודה או החל"ה, של הקצאת הקרקעות לנחלת התובעים, ועל כן, לאור הודאת האגודה כי התובעים זכאים לשטח חקלאי זהה ליתר הנחלות הותיקות, ניתן בזה פסק דין הצהרתי הקובע כי על האגודה והחל"ה להקצות לנחלת התובעים שטחים חקלאיים בשטח כולל של 57.5 דונם כמו שהוקצו ליתר הנחלות הותיקות, וכי התקן לנחלתם הוא 80 דונם בהתאם לתקן של יתר הנחלות בגיתית.
  לעניין פיצוי על עגמת נפש, מצאתי כי לעניין הקצאת הקרקעות, מדובר במחלוקת משפטית כנה בה פעל כל צד לפי תפיסתו, ועל כן אין מקום לפסיקת פיצויים על עגמת נפש.
...
  לסיכום: ניתן בזה פסק דין הצהרתי הקובע כי התובעים זכאים לכל הזכויות וההטבות הכלכליות-קנייניות מהן נהנים בעלי הנחלות הוותיקים במושב, דהיינו: הקצאת נחלה (מתוך 40 הנחלות המקוריות ובשטח חקלאי זהה) לבן חוזר; הקצאת מגרש לבן ממשיך (כפי שנעשה ב-8.10.13) ורישומו על שמו של הבן חצב כנען כבר רשות; זכות זו כפופה לתשלומים הנדרשים מכל בן ממשיך אחר, אך לא תישלל עקב אי עמידה בתנאים אחרים, ככל שלא נשללה בשל אותם תנאים מבנים ממשיכים אחרים.
  איני רואה מקום להתערב בבחירת המגרש/ים או הנחלה שיוקצו לבני התובעים (מעבר למגרש המוניציפלי שכבר הוקצה להם), או למיקום הקרקעות החקלאיות שיוקצו לנחלתם, ועל כן התביעה בכל הנוגע לייחוד מגרשים/נחלות מסויימים לתובעים, או אדמות בחלקה מסויימת, לרבות הבקשה למתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט, נדחית.
לפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו