פיצוי על נזק למעקה בטיחות בדרך

עם זאת, סכום זה מתייחס לשניים: סך של 25,000 ₪ הוגדר על ידי השמאי כפצוי אשר "נגזר מעלות התיכנון, פירוק ובצוע מחדש של המעקה" ולצידו נקבע פיצוי נוסף בסך 10,000 ₪ "לאור הצורך להקטין את רוחב המדריגות בנגוד לתכנית המכר". הנתבעת הכחישה קיומה של ירידת ערך כלשהיא ועל אף שהמומחה מטעמה אישר כי אין לו הכשרה כשמאי מקרקעין ציין כי למיטב ניסיונו אין ירידת ערך עקב קיומו של ממצא זה. 10.2.

מדובר בליקוי אשר לא ניתן לתקנו באמצעים סבירים ועל כן במישור הפראקטי, כפי שהוצע על ידי שמאי התובעים ואומץ לאחר מכן על ידי יתר המומחים, ניתן ליפתור את המפגע הבטיחותי בדרך של העתקת מיקום מעקה המדריגות, כך שזה יותקן במקביל לקו הקיר העליון "הפולש". באופן זה ינוטרל הסיכון של חבלה כתוצאה משימוש במדריגות אך מנגד - רוחב המדריגות יצטמצם, תוך חוסר התאמה לתכניות.

לטענת התובעים יש לפצותם בגין נזק לא ממוני שניגרם להם כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת, החל בסירובה לבצע את התיקונים הנדרשים ואילוצם לעשות שימוש בדירות שבהן ליקויי בניה רבים תוך פגימה בהנאה מהשמוש בדירות וכלה בחוסר הנוחות הצפויה להם בבצוע התיקונים.

...

בגין נזק לא ממוני תשלם הנתבעת לתובעים 3-4 סך של 5,000 ₪.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת בתשלום לתובעים 1 ו-2 של הסך של 38,765 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 3/2/2015 ועד למועד התשלום בפועל; בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום לתובעים 3 ו-4 הסך של 66,699 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 3/2/2015 ועד למועד התשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לתובעים 1 – 4 בסך כולל של 20,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

ב"כ הנתבעת 1 טען כי התובעים "לא הוכיחו קשר סיבתי בין אי הצבת מעקה בטיחות לבין הנזקים שנגרמו למנוח שכן אף ללא מעקה היו נגרמים לו נזקים אלו. מעבר לכך, התובעים גם לא הוכיחו כנדרש הן מהפן הרפואי והן מהפן המקצועי מה היה מצבו של המנוח אילו היה מתנגש במהירות מופרזת במעקה כאשר הוא לא חגור והרכב היה מתגלגל" (סעיף 35 לסיכומי הנתבעת 1).

"נזק ראייתי מובנה מיתקיים כאשר ההתרשלות הראייתית וההתרשלות שיצרה את הנזק חד הן. בדרך זו רואים את ההיתנהגות העוולתית שיצרה את הסיכון וגרמה לנזק עצמו כמתמזגת עם הנזק הראייתי לכדי פעולה אחת (...). מכוח דוקטרינה זו, על הצד המתרשל להוכיח מה היה מצב הדברים ההיפותטי אלולא ההתרשלות. הלכה למעשה, דוקטרינה זו מעבירה אל הנתבע את הנטל הכללי לשכנע כי לא התרשל" [ע"א 3114/12 מנחם ששון נ' משרד הרווחה (13.04.2014), פסקה 27.

על כן, "מקום שקיימים שקע, בור או פגם אחר בכביש הצבורי שבתחומי העיריה, אשר מהוים סכנה למשתמשים בו, תהא העיריה חייבת כלפיהם לנקוט אמצעי זהירות סבירים, אשר בכוחם להסיר את הסכנה או לפחות להרחיקה, וזאת על־ידי ביצוע תיקון נאות תוך זמן סביר, גידור המקום, הצבת תמרור-אזהרה בו או כיוצא באמצעים אלה. אם השקפה זו היא נכונה, אזי תהיה התוצאה, מקום שהעיריה לא עשתה כדי להסיר סכנה כנ״ל או כדי להרחיקה, כי דבר הינזקו של אדם פלוני, בשל היתקל  במקום הסכנה, ייזקף לרשלנותה ולפיכך יהיה עליה לפצותו על הנזק שניגרם לו" (שם, בעמ' 305 א'-ב').

...

בנוסף, אני מחייב את הנתבעות הנ"ל, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של- 208,500 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של – 30,000 ₪ (בשים לב לחוות דעת המומחים שהוגשו בתיק מטעם התובעים).

אני מקבל את ההודעה לצד שלישי ומחייב את חברת הביטוח "כלל" לשפות את הנתבעת מס' 2 בגין הסכום בו חויבה כלפי התובעים בניכוי דמי ההשתתפות העצמית הקבועים בפוליסה (סך של- 32,500 ₪ כקבוע בעמ' 2 רישא לרשימת הפוליסה ובצירוף הפרשי הצמדה כקבוע בסעיף 11(א) שבעמוד 9 לז'קט הפוליסה).

אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 10,000 ₪.

האפשרות שהתאונה התרחשה כאשר התובע נוסע מאחורי הנתבע בנתיב הימני ויוצא לעקיפה של שני רכבים במקביל אינה סבירה ככל שאכן יש מעקה בטיחות בדרך זו מצד שמאל (יודגש, כי עצם קיומו של מעקה ההפרדה לא הוכחש, המחלוקת היתה האם יש שול בצד השמאלי בין הנתיב השמאלי והמעקה).

משלא הובאו בפניי כל ראיות לעלויות שכרוכות בכך, ולא נטען את מי משרת הרכב, ומה הנזק שיגרם מההשבתה, איני פוסקת סכומים בגין נזק נטען זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת באופן חלקי באופן שהנתבעים אחראים לפצות את התובעים בסך של 3,978 ₪ בגין הנזק שניגרם להם כתוצאה מהתאונה.

...

במקרה שלפניי, כאשר על פניו מדובר בנזק חיצוני בלבד בצידו הימני של הרכב, אני סבורה שדי בהצעות המחיר שצירפו התובעים לתביעה כדי להוכיח את שיעור הנזק.

משלא הובאו בפניי כל ראיות לעלויות שכרוכות בכך, ולא נטען את מי משרת הרכב, ומה הנזק שיגרם מההשבתה, איני פוסקת סכומים בגין נזק נטען זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת באופן חלקי באופן שהנתבעים אחראים לפצות את התובעים בסך של 3,978 ₪ בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתאונה.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעים הוצאות משפט בסך 750 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בטופס ההודעה נימסר כי התאונה התרחשה בכביש מס' 1 לכיוון ירושלים בקטע הכביש שבין מחלף מוצא למחלף מוריה, הנתבע 3 חזר על גרסת הארוע כמפורט בכתב ההגנה והדגיש כי רכב הנתבעים 1 ו-2 "הגיח במהירות משמאלי (נתיב נת"צ) וסטה לנתיב הנסיעה שלי תוך כדי שהוא בולם. על מנת למנוע היתנגשות ומתוך פעולה אינסטינקטיבית, סטיתי לנתיב הימני וכתוצאה מכך פגעתי ברכב אחר...הארוע כולו היתרחש תוך שניות ספורות. התאונה התרחשה למעשה בעקבות סטייתו הפתאומית של רכב האופל (רכב נתבעים 1 ו-2-א"מ) לתוך נתיב הנסיעה שלי. לא היה מגע בין רכב האופל לרכב שלי (בעקבות התאונה, נהג רכב האופל סטה חזרה לנתיב השמאלי ומיד לאחר מכן המשיך בנסיעה מבלי להשאיר פרטיו. מדבור בתאונה קלה יחסית. למונית נגרם נזק קל בצד השמאלי של רכבו (שריטות, שפשופים ומכת פח קלה). אציין כי למונית יש נזק פח גם בצד הימני של הרכב אך אין מדובר בנזקים שנגרמו בעקבות התאונה שבנידון. נהג המונית טען בפניי כי הנזקים כן נגרמו בעקבות התאונה שבנידון. לטענתו בעקבות התאונה הוא הוטח על מעקה הבטיחות וכתוצאה מכך הוא ניזוק גם מצידו הימני אך בידי תעוד ...של התאונה ובו רואים בבירור כל מהלך התאונה ועוד רואים כי רכב המונית כלל לא הוטח במעקה הבטיחות" (דיווח בסמוך ממש לתאונה).

עם זאת, אין בכך לשנות את התמונה שנהגת רכב הנתבעים היא זו שביצעה את הפנייה, הסטייה ושינתה את פני התנועה לבאים בדרך הנדרשים להאט ממהירות נסיעתם או לסטות על מנת שלא להתנגש בה. ההבדל הוא ביחס לרמת הזהירות בה ביצעה את הפעולה אולם מול הזהירות הנדרשת ממנה, הואיל וכאמור לא ניתן להיתעלם מכך שזוהי הדינאמיקה של התנועה – מעבר מנתיב לנתיב משהתנועה בכביש המדובר היא דינאמית.

על כן, מצאתי לנכון לפצותו רק על נזק מוקד שמאל בסך של 5278 ₪ וכן עבור כיוון פרונט שלא קשור לצד הפגיעה דוקא סך של 350 ₪ וכן עבור ירידת ערך 3.05% המהוים סך של 2507 ₪ וכן שכ"ט שמאי בסך של 620 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 1300 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3200 ₪ - כשבסך כל תשלומים אלו יישאו הנתבעים 1 ו-2 ונתבעים 3 ו-4 על פי החלוקה שהוצגה בפיסקה הקודמת.

...

אולם בסרטון נראה כי היא סטתה בפתאומיות יחסית לנתיב האמצעי וגרמה לנתבע 3 לסטות לנתיב המונית אולם עדיין אני סבורה כי הגם שהחלוקה השוויונית עשויה להיות המתאימה ביותר, עדיין האחריות היא יותר של רכב נתבעים 3 ו-4.

העולה מהמקובץ, שגם אם סביר להניח שאחד מהשניים התרשל יותר, ניתוח הראיות לא מוביל לקביעת ממצאים ברורים לגבי סיבת התרחשות התאונה אולם עדיין אני סבורה כי הנהג הפוגע בפועל הוא אחראי יותר ובשים לב לפסיקות הקובעות חלוקה שוויונית של האחריות בין שני הנהגים בנסיבות דומות – דוגמת עניין זיזה נ' אורטל ועניין הכשרה חברה לביטוח נ' יוסף עת רכב פגע ברכב אחר עקב גורם זר מתערב, כאשר לכך יש להוסיף את סעיף 11 לפקודת הנזיקין לפיה מדובר במעוולים יחד על אותו מעשה ושני המזיקים אחראים יחד ולחוד לכל הנזק כלפי הניזוק הן כאשר מדובר במזיקים במשותף (יחד) והן כאשר מדובר במזיקים שביצעו מעשי עוולה נפרדים ובלבד שהאחרונים "גרמו במעשי עוולה נפרדים לנזק אחד או לנזקים שונים המשולבים יחד עד שאין אפשרות סבירה להפרידם למרכיביהם" (ראו ע"א 22/75 אדרי נ' עזיזיאן, פ"ד ל (1) 701 – מצאתי לנכון להשית אחריות באופן שנהג רכב הנתבעים 3 ו-4 יישא באחריות של 60% ונהגת רכב הנתבעים 1 ו-2 תישא באחריות בשיעור של 40%.

אני סבורה כי יש גם הבדל בין קיר מנהרה כפי שתיאר לפני שידע על הסרטון לבין מעקה בטיחות שהוא טוען שפגע בו והדבר לא נראה בסרטון, ואל מול זאת רואים שסטה לנתיב שני מימין הגם ששלל זאת בעדותו.

לפניי תביעה לפצוי התובע על ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו עקב נפילה במדריגות במקום עבודתו.

התובע טען כי התאונה התרחשה ביום גשום, ונגרמה בשל העידר מעקה בטיחות, ובשל שחיקת פסי בטיחות במדריגות המונעים החלקה בימים גשומים, ושנגרמו לו ניזקי גוף משמעותיים.

הפסיקה קבעה שבדרך כלל הנכות התפקודית זהה לנכות הרפואית (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, נב(3) 792(1995) ).

...

תחשיב כולל על יסוד כל האמור לעיל, להלן תחשיב כולל של הנזקים והניכויים: נזק שנפסק הפסדי שכר לעבר: 1,833 ₪.

סיכום והוראות לסיכום אני מורה כדלקמן: הנתבעות ישלמו לתובע סך של 55,750 ₪.

כן ישלמו הנתבעות לתובע שכ"ט עו"ד בסך 13,000 ₪, יחד עם הוצאות ההליך הכוללות אגרה ששולמה, עלויות שכר מומחים שבהן נשא התובע וכן שכר עדים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום.