מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי על הפקעת שטח משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי, התביעה והצדדים לה התובעים הם הבעלים במשותף של הזכויות במקרקעין בשטח של 13,158 מ"ר, הידועים כחלקה 121 בגוש 17464 (להלן: "חלקה 121").
המקרה הנידון דומה בנסיבותיו למקרה שנידון והוכרע בפני בית המשפט העליון בעיניין פארן, אשר גם שם נדונה הפקעה מכוח פקודת הדרכים לטובת הקמת דרך, כאשר בגין ההפקעה שולמו לבעלי המקרקעין פיצויים רק בגין השטח העודף על 25% המקרקעין שהופקעו מהמקרקעין שבבעלותם, בהסתמך על סעיפים 7 – 8 לפקודת הדרכים.
יתירה מזו, בית המשפט העליון הוסיף וקבע בהמשך הדברים, כי "שאלה זו מן הראוי כי תוכרע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובמסגרת זו עשויה להדרש הכרעה גם בסוגיית תחולתה של הילכת ארידור על פצויי הפקעה ופיצויי סבל לפי פקודת הדרכים", ואולם אין זה המקרה לידון בסוגיה זו, שעה שלא התעוררה במקרה זה שאלת ההתיישנות כלל, וממילא אין בפי המדינה טענה להתיישנות התביעה או כי הילכת ארידור אינה חלה.
...
בכתבי ההגנה שהוגשו מטעמן טענו הנתבעות, כי יש לדחות את התביעה לתשלום פיצויים בכלל, ולתשלום פיצויי סבל בפרט.
באשר לתשלום פיצויי סבל טענה המדינה, כי דין התביעה לפיצויי סבל להידחות, שכן הבקשה אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו לתשלום פיצויי סבל, הואיל והקרקע נתפסה מעל 7 שנים לפני מתן פסק הדין בהלכת רוטמן, ועל כן אין להחיל את הלכת רוטמן במקרה דנן.
משכך, הרי כאשר עסקינן בתביעות בהן תפיסת הקרקע נעשתה למעלה משבע שנים בטרם התקבלה הלכת רוטמן, אין להחיל את הלכת רוטמן, אלא יש לבחון את הבקשות לקבל פיצויי סבל בהתאם לכללים שהיו נהוגים בטרם הלכת רוטמן על בסיס הדין והפסיקה שקדמו לה. לטענת המדינה, קביעות שר התחבורה בעניינם של התובעים עומדות בעינן, נתמכות בהלכת פארן ועל כן דין התביעה להידחות.
משנקבע בהלכת פארן כי הקריטריון שבסעיף 5 הוא חוקי, סביר ומידתי ומשאין חולק כי התקיימו במקרה זה תנאי סעיף 5 לקריטריונים, הרי בהיעדר כל טענה בכתב התביעה לקיומם של תנאים חריגים המצדיקים מתן פיצוי סבל בהתאם להלכה שקדמה להלכת פארן, דין התביעה להידחות.
אשר על כן, התביעה נדחית.
התובעים ישלמו למדינה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 26.9.00 (להלן: "המועד הקובע") פורסמה בקובץ תקנות 6057 הודעה לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: "פקודת הדרכים ומסילות הברזל") בדבר הפקעת חלקים מהחלקות על פי צו ההפקעה, הופקע מחלקה 62 לטובת כביש 431 שטח של 10,055 מ"ר (כולל שטח הפקעת העבר) ומחלקה 63 הופקע שטח של 1,156 מ"ר. זמן קצר לאחר מכן, ביום 14.12.00 פורסמה למתן תוקף תכנית תמ"מ 6/3/א' (להלן: "תכנית הדרך") אשר מטרתה תיכנון תואי משותף לדרך פרברית מהירה 431 ולמסילת ברזל ולמעבר קוי חשמל ראשיים.
בכל הקשור לסכומי פיצויים השנויים במחלוקת נדחתה הטענה כי ניתן להחיל את הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה על תשלום פיצויים בגין הפקעה, במקום להחיל את הוראות סעיף 8(א) לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור; בע"א 2405/91 מדינת ישראל נ' עזבון הורוביץ, פ"ד נא(5) 23 (1997), נקבע כי החוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור נועד ליצור הסדר שלם ואחיד לשיערוך הפצוי על הפקעת קרקעות על ידי רשות שלטונית, והוא גובר על כל הוראה כללית אחרת בעיניין תשלום ריבית.
...
וכך סוכמו הדברים על ידי כב' השופט עמית בע"א 3471/11 דוויק נ' מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (27.1.2014)): "סיכומו של דבר, כי הפגיעה בזכותו הקניינית של הנפקע, מחייבת בנוסף לתשלום פיצויי הפקעה בגין הקרקע המופקעת, גם שיפוי בגין הוצאות נלוות הניתנות לכימות (להבדיל מנזקים נפשיים ודומיהם). אכן, אין להיטיב את מצבו של הנפקע ביחס למצבו ערב ההפקעה ויש להישמר מפיצוי כפל (כמו אבדן הכנסות בנוסף לפיצוי על ירידת ערך – עניין פייג לעיל), או משיפוי בגין הוצאות שלא הוצאו או שברור כי לא יוצאו. אולם מנגד, אין להרע את מצבו של הנפקע עקב הצורך שנכפה עליו להקדים את "מכירת" הקרקע ולהקדים ולרכוש נכס חלופי.
אני דוחה את טענת המשיבה כי אין מקום לפסוק הוצאות נלוות בגין הפקעת קרקע חקלאית שכן הדבר עומד בסתירה להלכה שנקבעה בע"א 10873/06 בכר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו (22.2.2010), כפי שנקבע בעניין סניור אין מניעה לפצות את הנפקע בגין הוצאות נלוות ובלבד שהוצאות אלו יוכחו על ידו.
סוף דבר העתירות לתשלום פיצויים בגין הפקעת העבר, נזק לנותר והוצאות נלוות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

2.5 במסגרת תשריט חלוקה מאושר קבלה התובעת זכות מלאה במיגרש אירעי 25/5 בשטח של 2,878 מ"ר וכן בעלות משותפת במיגרש אירעי 25/6 בשטח של 308 מ"ר. 2.6 טענת התובעת היא כי מגיעים לה פצויי הפקעה בשני ראשים : האחד, פיצוי בגין הפקעה בשטח של מעבר ל-40% הראשונים.
ס' 190 (א) לחוק התיכנון והבניה קובע כי הפקעה על פי פקודת הקרקעות תבוצע על ידי הוועדה המקומית שהורשתה להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של הממשלה והיועמ"ש לממשלה לענין מקרקעין העומדים להפקעה, לרבות בנושא תשלום הפצוי.
...
משכך יש לדחות את התביעה כנגדה מחמת היעדר יריבות.
כב' השופט גולדברג מסווג את הפיצוי בקטגוריה מיוחדת המתחייבת מפגיעה שלטונית - עא 4809/91 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ. קהתי (16.3.94) – "הפיצוי עקב הפקעה, אינו, על כן, נזיקי ואף חוזי 'טהור' איננו, והמסקנה היא כי סווגו של פיצוי זה מצוי בקטגוריה מיוחדת של תשלומים המתחייבים מפגיעות שילטוניות מותרות בקנין הפרט."..
בהמשך לאמור לעיל, אני דוחה את בקשת העיריה לסילוק התביעה כנגדה על הסף.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

יתר על כן, במסגרת אותה תביעה בועדת הפיצויים שהגישה המבקשת בשנת 1999, הגיש מר גדעון תירוש, שכאמור כבר שימש באותה עת כמנהל אגף נכסים של חברת כביש חוצה ישראל, תצהיר תמיכה לפיו יש לדחות את טענות הגב' פרצ'יק בקשר לשטח הכלוא ובסעיף 4 לתצהירו מיום 19.9.2000 (נספח 1 לתצהירו הנ"ל של מר פרצ'יק) הוא פירט את שטחי ההפקעה שהופקעו על ידי כביש חוצה ישראל והוא קובע במפורש כי השטח המקרקעין בטרם ההפקעה היה כ-80 דונם, השטח המופקע 43,180 דונם והשטח ה"כלוא" 6.690 דונם.
הכלל הוא, שחזקה על הצדדים שהתכוונו למובן הפשוט של הלשון שבה נקטו, ולפיכך יש לפרש חוזה כתוב וחתום ככזה שמביע את אומד דעתם של הצדדים וממצה את ההסכמות ביניהם,  למצער ככל שלשונו מאפשרת לאתר את כוונתם המשותפת ולגדר את מפגש רצונותיהם (ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבניה בע"מ נ' פלוני [פורסם בנבו] (23.5.16)).
...
לפיכך, אני קובע שהמבקשת קיבלה את מלוא הפיצוי בגין המחוברים ובלאו הכי דין תביעתה בגין רכיב זה - להידחות.
לאור כל האמור לעיל, אני קובע: שהמבקשת זכאית לקבלת פיצוי בגין המקרקעין בסך של 227,460 ₪ ולסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לדין, מיום 11.7.2002 (מועד ההפקעה השנייה).
בהתחשב בעובדה שמרבית תביעת המבקשת התקבלה וחלקה נדחתה, אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת בגין תובענה זו שכ"ט עו"ד בסך כולל של 27,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לאור זאת, ומאחר ותפיסות השטחים שהופקעו מחלקות התובעים נעשו עוד בשנת 2001, בהתאם להחלטת השר זכאים התובעים לפצוי רק על הפקעת שטח העולה על 25% משטח החלקה.
הבקשה לסילוק על הסף – תמצית טענות הצדדים תמצית טענות הנתבעים הנתבעים העלו מספר טענות סף, חלקן משותפות לכלל הנתבעים, חלקן יפות רק לנת"י. אביא להלן את תמצית הטענות ללא הבחנה בזהות הטוען.
...
דיון והכרעה הגעתי למסקנה כי יש לסלק את התביעה נגד נת"י על הסף בהיעדר יריבות.
איני מקבלת טענות אלו.
מסקנה הבקשה לסילוק התביעה נגד נת"י על הסף מתקבלת, ואני מורה על מחיקת התביעה נגד נת"י. הבקשה לסילוק התביעה נגד הרכבת או שר התחבורה נדחית, אין מקום להידרש לטענות שעלו כטענות סף, ואכריע בכלל טענות הצדדים, השמורות להן במלואן, לרבות טענות להתיישנות ושיהוי, לאחר שמיעת ראיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו