ביום 08.03.20, נשלח מכתב התראה לפיו התובעים מעמידים את הדירה לבדיקת איש מיקצוע מטעם הנתבעים, אך הנתבעים היתעלמו ממכתב ההתראה.
השני, יש להחליף את מיקום השקע של המשאבה הנמצאת בבור השאיבה כי מיקומה גורם, מעת לעת, להפסקות חשמל.
סעיף 20 להסכם קובע כדלקמן:
"מוסכם בזה כי הצד אשר יחזור בו בבצוע ההסכם או יפר את תנאיו הפרה יסודית יהא חייב לשלם לצד המקיים הסכם זה סך בשקלים חדשים השווה ל- 300,000 ₪ (שלוש מאות אלף ₪) בלבד, כפצוי קבוע, מוסכם ומוערך מראש".
התובעים טוענים, כאמור, כי הנתבעים הפרו את ההצהרה שבסעיף 5ב להסכם ולפיה "אין בבית כל מום הידוע למוכרים, הוא במצב טוב וראוי לשימוש וישאר כך עד למועד מסירת הבית לקונים".
בסיכומיהם תומכים התובעים את טענתם בדבר ידיעת הנתבעים על שניים.
...
בכך יש משום הפרת חובת התובעים לנהוג בתום לב.
סוף דבר
מכל האמור עולה כי התובעים לא הוכיחו תביעתם, הן בהתייחס למקור הליקוי שגרם להצפת המרתף, ובעיקר לא הוכיחו כי הנתבעים ידעו על קיומו של ליקוי זה והפרו את חובת הגילוי.
לפיכך אני מורה על דחיית התביעה.
משנדחתה התביעה, ישלמו התובעים לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.