פיצוי נזקי גוף עקב החלקה בסמוך לבריכת מלון

זוהי תביעתה של התובעת לפיצויים בשל ניזקי גוף שארעו לה בעת שהתארחה במלון של הנתבעת 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2 .

התובעת, ילידת 01.07.40, התארחה במלון הנתבעת 1 בזמנים הרלוונטים והחליקה ביום 30.10.16 בסמוך לבריכת גופרית שבמתחם המלון.

למשל כשמדובר בנזק תולדת החלקה עקב חומר שהוא "טבעי" במקום ההחלקה, הנטייה היא לסווג את סכנת ההחלקה כ"סכנה רגילה" או "סבירה" או "צפויה" וטיב האמצעים שננקטו למניעת סכנת החלקה נגזר מטיב סכנת ההחלקה.

...

עזרה צד ג' לעבר ולעתיד: בית המשפט מצא כי גם לאחר שנוכו שעות המט"בית שניתנו על ידי מל"ל, וגם בהתחשב עם גילה ותאונה קודמת, נותרה התובעת מוגבלת ותלוייה בעזרה צד ג' בין סיעוד על ידי עובד ובין על ידי בני משפחתה של התובעת.

חישוב עד ליום פסק הדין: 50*50*2+40*50*1+20*50*27=34,000 ובתוספת ריבית ממחצית תקופה (30.07.16): 35,466 ש"ח חישוב מיום פסק הדין עד לתום תוחלת חיים (90.2 שנים, לפי לוחות תמותה של הלמ"ס): 116,000 ש"ח 20*50*115.8795=115,880 הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד: בית המשפט מצא כי הוכחו בפניו הוצאות רפואיות לעבר בשיעור הוצאות נסיעה ל-31 טיפולים (פיזיותרפיה, טיפולים כירורגיים וביקורות) עלות הנסיעה המשוערת לכל ביקור הינה 50 ₪.

פסיקתה אשר על כן תשלמנה הנתבעות יחד ולחוד לתובעת את הסכומים הבאים : פיצויי נזיקין בסך של 256,866 ש"ח 2 .החזר אגרה והוצאות מומחה בחישוב ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה בסך 6,137 ש"ח שכ"ט עורך דין בסך של 60,142 ₪ (הסכום כולל מע"מ) זכות ערעור- כחוק.

לטענת התובעים, במהלך הנופש, ביום 15.07.2017, עת שהו בבריכת בית המלון, הופתע התובע 1 להבחין באורח בלתי צפוי: נחש שיוצא מחריצי הדק בסמוך לבריכה וזוחל לכיוון ילדיו.

התובעים טוענים כי הם זכאים לפצוי בגין פגיעת הגוף שנגרמה לתובע 1, וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני שניגרם לתובעים.

המסקנה כי יש לבכר את גרסת התובע נגזרת מהתרשמותי מהתובע וכן מפרטי גירסתו, אשר נתמכה בעדותה של זוגתו (ראו עדות תובע 1 בעמ' 5-3 וכן עדות תובעת 2 בעמ' 7-6 – כל ההפניות הן לפרוטוקול אלא אם צוין אחרת – מ"ע; ויובהר כי אינני מיתעלם כי בין הגרסאות נפלו אי-אלו התאמות אשר אין בהן כדי לפגוע במהימנות שניהם).

...

בנסיבות אלו אני סבור כי כל אחד מתובעים 2-4 זכאי לפיצוי בסך 1,000 ₪.

התוצאה אפוא שאני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת 1 לשלם את הסכומים כלהלן: לתובע 1 סך של 1,800 ₪; לתובעת 2 סך של 1,000 ₪; לתובע 3 סך של 1,000 ₪; ולתובע 4 סך של 1,000 ₪.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים 1 ו-2 שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪, וכן הוצאות בסך 700 ₪.

לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, במהלך ביצוע עבודתו כאיש אחזקה בבית מלון גלי כינרת בטבריה (להלן: "בית המלון"), כמפורט להלן.

בכתב התביעה טען התובע, כי ביום 27/9/12 הונחה לתקן שביל עץ שבור המצוי ליד בר באיזור הבריכה.

על אף האמור, במסמך רפואי מיום 22/1/15 (עמ' 108 לתצהיר התובע), נרשם: "לפני כשנתיים - ת.ע. החלקה ונפילה על הצד עם קרסול תפוס בין שלבי דק."; בסיכום טפול הידראותראפיה מיום 24/1/17 (עמ' 188 לתצהיר התובע), נרשם כי התובע נפל בזמן העבודה, נפגע בקרסול, בברך וגב שמאל, ומאז כאבים והגבלה בתיפקוד; המל"ל הכיר כאמור בפגיעה כתאונת עבודה ושילם לתובע בגין התאונה דמי פגיעה (ראו עמ' 265, 270 לתצהיר התובע).

...

על אף כל האמור לעיל, עיון בטפסי 106, בין היתר לשנים 2012 - 2017, משקף גריעה מסוימת משכרו השנתי הממוצע של התובע בתקופה שלאחר התאונה, ולכך יינתן ביטוי בהמשך.

עזרת הזולת לעבר ולעתיד בהינתן אופי פגיעתו של התובע, המוצהר בס' 6-7 לתצהיר רעייתו (נספח 10, עמ' 480 לתצהירו), ועדותה לפני - שוכנעתי כי התובע נזקק לעזרה מבני משפחתו המצדיקה פסיקת פיצוי ברכיב זה. לפיכך אעמיד הפיצוי ברכיב זה לעבר ולעתיד על סך 15,000 ₪.

לסיכום לנוכח כל שפורט לעיל, נזקי התובע בגין התאונה מסתכמים בסכומים שיפורטו להלן: הפסד שכר לעבר 80,700 ₪ הפסד שכר לעתיד 71,500 ₪ פנסיה 19,000 ₪ נזק לא ממוני 35,000 ₪ עזרת הזולת 15,000 ₪ הוצאות 10,000 ₪ סך פיצוי 231,200 ₪ בניכוי אשם תורם בשיעור 10% (23,120 ₪) סך פיצוי בניכוי אשם תורם 208,080 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל (173,314 ₪) סך פיצוי בניכוי תגמולי מל"ל 34,766 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 34,766 ₪, בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% +מע"מ, החזר אגרה והוצאות התובע למומחים.

עסקינן בתביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפצוי התובעת בגין ניזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונה מיום 28.9.07, בעת שנפלה בבית-מלון שבבעלות הנתבעת ונחבלה בעמוד השידרה (להלן: "בית-המלון" או "התאונה" לפי העניין).

כך על-פי התצהיר, "... יצאנו בעלי ואני מאולם האירועים הנמצא בקומת הכניסה למלון, לאחר שצפינו בהופעה... בקומת הכניסה נמצאים גם חדר האוכל והקבלה של המלון. פנינו לעבר המעליות כדי לעלות לחדרנו. בהגיענו סמוך למעליות, לפתע החלקתי ונפלתי בעוצמה רבה... הריצפה הייתה רטובה ושמנונית, ככל הנראה רטיבות מאורחים שפנו לעבר המעלית כשהם אחרי רחצה בבריכת המלון או מסיבות אחרות" [ההדגשה אינה במקור].

תימוכין נוסף לגירסת התובעת בדבר הגורם לנפילתה, ניתן למצוא בעדותו האובייקטיבית של רופא בית-המלון, אשר נכח בסמוך למקום בו ארעה התאונה בעת התרחשותה, הורה לאנשי הבטחון של בית-המלון להעלות את התובעת באמצעות כסא גלגלים לחדרה וערך תזכיר רפואי בעיניינה (להלן: "התזכיר").

...

עם זאת ובהינתן שיעור וטיב נכותה הרפואית של התובעת, גילה במועד התאונה [חמישים ואחת שנה], גילה כיום [שישים ושש שנה] והעובדה שנדרשה לשני ניתוחים ואושפזה בבית-החולים, לרבות לצורך שיקום, אני נכונה להניח, כי היא נדרשה בכל זאת לעזרה החורגת מעזרה רגילה של בני-משפחה ולמצער בתקופה הסמוכה לאחר התאונה ואני סבורה, כי בנסיבות העניין, יהא זה נכון וראוי לפצותה בראש נזק זה לעבר ולעתיד בפיצוי גלובאלי על דרך האומדנה בסך של 65,000 ₪.

סוף דבר מכאן, שנזקי התובעת בגין התאונה עומדים על סך כולל של 661,008 ₪, כמפורט לעיל ולהלן: הפסד שכר לעבר - 500,000 ₪ הפסד שכר לעתיד - 99,296 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 65,000 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪ כאב וסבל - 250,000 ₪ _____________________ 944,296 ₪ _____________________ בניכוי אשם תורם בשיעור של 30% - 283,288 ₪ (-) _____________________ 661,008 ₪ בהינתן שיעור תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך של 875,185 ₪ ומשהתביעה ממילא "נבלעת", הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 165,252 ₪, המהווה רבע בלבד מנזקי התובעת [הנאמדים בסך של 661,008 ₪], בתוספת שכר-טרחת עו"ד בסך של 38,669 ₪, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

בהינתן המסקנה בדבר העדר נכות אורולוגית, התובעת תישא בעצמה בחלקה של הנתבעת בשכר-הטרחה וכן בשכר עדות המומחה בתחום האורולוגיה, אשר ינוכו מסכום הפיצוי לו התובעת זכאית, בכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף.

גרסת התובעת לעניין נסיבות היתרחשות התאונה, הובאה בפעם הראשונה לפני בית המשפט שלוש שנים וחצי לאחר מועד הגשת התביעה, במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמה, אשר הוגש ביום 2.1.2022, שם טענה התובעת לראשונה כי: "ביום 23.7.2017 בסביבות השעה 00:00, החלקתי בבית המלון, במדריגות שליד הבריכה ונפגעתי בקרסול ימים". במסגרת התצהיר טענה כי החליקה "ממי בריכה שהיו על המדריגות". בתאריך 28.8.2022 הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית מעודכנים, אשר במסגרתם חזרה שוב על גירסתה ולפיה "ביום 23.07.17 בסביבות השעה 00:00 החלקתי בבית המלון, במדריגות שליד הבריכה, ונפגעתי בקרסול ימין". התובעת הגישה לעיון בית המשפט תמונות מאתר אינטרנט אשר לגירסתה משקף את מצב ומיקום המדריגות במלון, וטענה לפניי כי נפלה "במדריגות שליד הקיוסק של הבריכה" (ראו: סעיף 4-5 לתצהיר המעודכן מטעם התובעת).

התובעת גם בחרה שלא לזמן לעדות את אחיה, ובת דודתה אשר לגירסתה, נכחו במועד נפילתה והיו עדים לתאונה ואשר יכלו לאשר את גירסתה כי נפלה בשל המצאות מים מהבריכה על אותן מדרגות.

...

אין בידי לקבל טענות התובעת בעניין זה. התובעת העידה לפניי ארוכות ולא התרשמתי כי הייתה שרויה "בלחץ" במהלך מסירת עדותה.

סוף דבר: כידוע, "חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון.. חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לסיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ומהו סיכון בלתי סביר? הסיכון הבלתי סביר, שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו בחומרה יתרה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו..." (ראו: ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, לז (1) 113, פסקה 8) (להלן: "עניין ועקנין") (ההדגשות אינן במקור- אז).

בהתאם, ונוכח כל המפורט לעיל – דין התביעה להידחות.