מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פיצוי מרשות המיסים בגין קנס שגוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

פיצוי בגין קנסות שהוטלו על הזוג קוטלרסקי הזוג קוטלרסקי עתרו לפצוי בסך 31,617 ₪ כהשבת סכומים שהוטלו עליהם על ידי רשות המיסים בגין הטעות בחישוב השומה, קנסות מנהליים וקנסות אי הצהרה במועד, בצרוף הפרישי ריבית והצמדה.
...
אני מחייב את המועצה לשאת בכל עלויות הליכי הכינוס, לרבות שכר טרחת הכונס כפי שייקבע עם השלמת הרישום.
בהתחשב בכך, אך גם בהתחשב בכך שהתביעה הכספית טרם באה על סיומה, אני מחייב את המועצה באגרת בית המשפט בה נשא אלון בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום תשלומה.
כן אני מחייב את המועצה בשכר טרחת בא כוחו של אלון בסך 60,000 ₪, לתשלום בתוך 45 ימים ממועד מתן פסק הדין.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע דורש כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לו תשלום בגין דמי חיוב שנגבו ממנו לטענתו שלא כדין עבור החודשים 10-11/16 בסך 280 ₪; החזר הוצאות עבור קנסות ותשלומים אחרים בסך של 4000 ₪; פיצוי מיוחד עקב הטעה חמורה ועוגמת נפש בסך 10,000 ₪; הוצאות שנגרמו לו לצורך מיצוי זכויותיו בסך של 1,000 ₪ והוצאות משפט.
הנתבעת טוענת כי מתוך המסמכים שהגיש התובע רואים חובות של עשרות אלפי שקלים לביטוח הלאומי אשר שולמו על ידו באיחור רב (נספח 5 לכתב ההגנה), התובע הגיע לטפול הנתבעת כאשר בחשבונו ברשויות המס היו קנסות עקב היתנהלות כושלת, בלתי אחראית ותוך עבירה על החוק.
הלקוח מודע לכך כי כל האחראיות על נכונות הדוחות המוגשים לרשויות המס אשר מבוססים על עיבוד הנתונים אשר מבוצע על ידי חברת "זיו שיפר תוכנות ניהול בע"מ" חלה עליו בלבד והלקוח מתחייב למסור ללא כל דיחוי כל מידע על טעות שנמצאה באחד או יותר מהנתונים הקשורים להנהלת החשבונות ולבצע ללא כל דיחוי את התיקון המתחייב מכך.
...
מנגד, טוענת הנתבעת כי דין טענות התובע להידחות כולן.
אשר על כן אני סבורה כי התובע לא הוכיח עילה משפטית מכוחה הוא יכול לתבוע את הנתבעת בגין קנסות ותשלומים אחרים ששילם כתוצאה מהטעיה כלשהי מצד הנתבעת.
אשר על כן אני סבורה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי נגרמו לו הוצאות עבור "קנסות ותשלומים אחרים" סך 4000 ₪, וגם אם כן – וודאי שלא הוכיח כי אלו נגרמו באשמתה של הנתבעת.
כפועל יוצא ממסקנתי האמורה, ממילא גם אינני סבורה כי התובע הרים הנטל להראות שמעשה או מצג כלשהו של הנתבעת כלפיו עלו כדי "הטעיה" המזכה אותו בפיצוי כלשהו, לרבות לא על עוגמת הנפש שלטענתו נגרמה לו. התביעה נדחית בזאת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בפרט עתרה המשיבה לחייב את המערערים בהשבת חלק מסכומי המע"מ ששילמה; בתשלום סכומי קנסות שנדרשה, לטענתה, לשלם לרשויות המס עקב מחדלי המערערים (להלן: רכיב הקנסות); ובהחזר הלוואה בגובה סכום היטל ההשבחה שחל על המקרקעין (תא"ק (מחוזי ת"א) 9255-12-17; להלן: ההליך הקודם).
באשר לטענת המערערים כי המשיבה "הגניבה" לתביעתה בהליך דנן דרישה לפצוי בגין רכיבים שנידונו בהליך הקודם, וכי בית המשפט שגה בכך שלא זיהה זאת, מדובר בטענה לגופם של דברים והיא שמורה להם, על כל המשתמע ממנה.
...
עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.
חרף טענות המערערים בנושא, לא שוכנעתי כי קביעותיו של המותב בהליך הקודם מעידות על חשש ממשי למשוא פנים מצדו בהליך הנוכחי, ואף אינני סבורה כי הוכחה הצדקה לפסילת המותב מטעמים של מראית פני הצדק.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 30.12.2017 קיבלה התובעת מרשות המיסים (פקיד שומה תל אביב-5) הודעה על "מימצאי ביקורת ונימוקי שומה לשנת 2012" ולפיה הוחלט על הוצאת שומת נכויים לתובעת בסך קרן של 1,116,050 ₪ בתוספת ריבית, הפרישי הצמדה וקנסות בגין התשלומים ששולמו לנתבע עבור שירותי הניהול, מהטעם שלמרות נסוחו של ההסכם שנחתם עם הנתבע כהסכם למתן שירותים, הלכה למעשה היתקיימו בין התובעת לבין הנתבע יחסי עובד ומעביד ויש לחייב את התשלומים ששולמו לנתבעת עבור שירותי הניהול של הנתבע כהכנסת עבודה (להלן: "שומת הנכויים" - נספח 7 לתצהיר התובעת).
התובעת הבהירה בסיכומים כי היא עומדת על מלוא תביעתה ואולם, על פי ההסכם עם רשות המיסים ככל שהתובעת תיגבה מהנתבע את הפרישי המס ללא גילום ורשות המיסים תעמוד בהסכם ותחזיר לתובעת את סכומי הגילום ששולמו על ידה, התובעת לא תיגבה מהנתבעים את הסכומים שיושבו לה. הנתבעים טוענים שדין התביעה להדחות מחמת היתיישנות משמדובר בתשלומים בגין תמורה ששולמה בשנת 2012 ועד חודש פברואר 2013 ואשר חבות המס בגינם נולדה בעת קבלת התמורה בידי הנתבע בשנת 2012 וכי אין בכוחה של התובעת, אשר לא הגישה כתב תשובה, להעלות טענות כנגד היתיישנות התביעה ולהסתמך על הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, החל על אי ידיעת עובדות ולא על אי טעות של התובעת בפרשנות הדין.
עסקינן בתביעה לפצוי ושיפוי התובעת בגין כספים שהתובעת שילמה עבור גילום המס בגין הכנסתו של הנתבע לאור עמדת רשות המיסים שיש לראות בתשלומים כשכר עבודה.
...
התובעת הבהירה בסיכומים כי היא עומדת על מלוא תביעתה ואולם, על פי ההסכם עם רשות המיסים ככל שהתובעת תגבה מהנתבע את הפרשי המס ללא גילום ורשות המיסים תעמוד בהסכם ותחזיר לתובעת את סכומי הגילום ששולמו על ידה, התובעת לא תגבה מהנתבעים את הסכומים שיושבו לה. הנתבעים טוענים שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות משמדובר בתשלומים בגין תמורה ששולמה בשנת 2012 ועד חודש פברואר 2013 ואשר חבות המס בגינם נולדה בעת קבלת התמורה בידי הנתבע בשנת 2012 וכי אין בכוחה של התובעת, אשר לא הגישה כתב תשובה, להעלות טענות כנגד התיישנות התביעה ולהסתמך על הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, החל על אי ידיעת עובדות ולא על אי טעות של התובעת בפרשנות הדין.
הטענה כי רשות המיסים בהסכם עם התובעת "דילגה" על חלופת חיוב הכנסתו של הנתבע כעצמאי כפי שנקבע בהסכם השירותים, מתעלמת מעמדת רשות המיסים וממחדלי הנתבעים שלא עשו דבר למול עמדה זו. את טענתם החלופית של הנתבעים, כי אין מקום לחיובם בתשלום מלוא שומת הניכויים ששילמה התובעת, כאשר על פי הסכם שומת הניכויים בין התובעת לבין רשות המיסים נקבע שעל הנתבע לשלם סך של 264,242 ₪ - אינני מקבלת.
דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.
סיכום מכל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 1,423,485 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (18.8.2020) ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמורה בגין עבודה בשעות נוספות לעמדת התובע, קמה לו זכאות לתמורה בגין עבודה בשעה וחצי נוספת מדי יום בגין מסגרת עבודתו הרגילה, שכן עבד חמישה ימים בשבוע, 9.5 שעות מדי יום לאחר קזוז הפסקה, מהשעה 8:00 ועד לשעה 18:00.
כן נטען, כי גם אם התובע זכאי לפצוי, חישוביו שגויים.
הנתבע טוען גם לניצול ימי חופשה בחופשה של התובע במקסיקו מיום 15.1.17 ועד ליום 23.1.17 אולם דיווח על הימים כהשתלמות מקצועית, גם לרשויות המס.
השבת עלויות חופשה ותשלום קנס אין חולק כי מומנו עבור התובע 2 חופשות, האחת במלון רימונים באילת בסך 2,850 ₪, והשנייה בקנקון בסך 11,330 ₪.
...
לאחר שקילת טענות הצדדים, לא מצאנו ממש בטענה לפיה חב התובע לנתבע פיצוי חלף הודעה מוקדמת.
אין חולק, כי במועד ההתפטרות או לאחריו, עד להליך המשפטי, לא פעל הנתבע לקזז פיצוי חלף הודעה מוקדמת מזכויות התובע ולא העלה כל טענה בהקשר זה. הדבר מחזק את המסקנה לפיה בפועל ניתנה הודעה מוקדמת טרם ההתפטרות.
סיכום לאור כל האמור, מתקבלת התביעה באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובע את המפורט להלן: פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 12,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו