פיצוי מקסימלי לעיזבון בגין כאב וסבל

כאב וסבל ב"כ התובעים טען כי המנוח היה מאושפז בעקבות התאונה 608 ימים בבתי חולים ונפטר 4 שנים לאחר התאונה, ולפיכך, חרף ההלכה לפיה יש לפסוק לעיזבון 25% מסכום הפצוי המאקסימאלי הקבוע בחוק, יש לפצות את התובעים בסכום הפצוי המאקסימאלי הקבוע בחוק בגין נזק לא ממוני, דהיינו 308,101 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף גם פיצוי לעיזבון בגין ימי האשפזו של המנוח – 357 ₪ לכל יום אישפוז X 608 ימים = 217,056 ₪.

...

לאחר בחינת ההסכם וטענות הצדדים, אני סבורה כי אכן צודק ב"כ הנתבעת בטענתו לפיה המועד שנועד ל"קיום התחייבות" הנתבעת – הוא המועד בו נקבע כי התאונה בה נפגע המנוח היא "תאונת דרכים" – דבר שהקים את חבותה של הנתבעת.

באשר לשכר הטירחה הרי שגם בענין זה אני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת כי שכר הטירחה אמור להשתלם בגין סכום החיוב בלבד, לאור כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז- 1977 המורה כי שכר הטירחה לא יעלה על 13% "מהסכום שנפסק" (וראה ספרו של כבוד השופט א. ריבלין "סדרי הדיון וחישוב הניכויים" בעמוד 857 שם נאמר כי "שכרו של עורך הדין נקבע מתוך סכום הפיצוי אותו מקבל התובע, ולכן מחושב השכר לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, כאשר אלה האחרונים אינם חלק מהפיצוי המשתלם לתובע". לפיכך, לסכום שיתקבל מהחישוב לעיל יש להוסיף שכ"ט בשעור של 13% ומע"מ כחוק.

הנתבעת תשלם למוסד, באמצעות בא כוחו, את סכום הדרישה תוך 30 יום ממועד קבלת הדרישה, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ב"כ התובעים מציין כי יש כבר כעת לפצותם ברכיב כאב וסבל שאינו שנוי במחלוקת העומד על 25% מהפצוי המאקסימאלי זאת בגין מצוקה כלכלית אליה נקלעה אלמנת המנוח.

בתיק אזרחי 7936-03-14 תביעת עיזבון של כפיר ארבל ז"ל והוריו, יורשי מחצית מהזכויות על פי צו ירושה מיום 25.8.13 ובתיק אזרחי 46677-06-13 המתייחס לתביעת אלמנתו של כפיר ארבל ז"ל גם היא יורשת מחצית הזכויות לפי אותו צו ירושה, ישלמו הנתבעות 2,4,5 פיצוי בגין כאב וסבל סכום כולל של 47,000 ₪ מעוגל שיתחלק שווה בשווה בין הנתבעות הנ"ל כפי שנפסק בפסק הדין החלקי בשאלת החבות וע"פ הסכם הירושה, מחצית לאלמנה ומחצית להוריי המנוח.

...

ב"כ הנתבעים 3-4 המלומד טוען כי דין הבקשה להידחות היות ולא צורף תצהיר כמתחייב בתקנה 241 לתקסד"א התשמ"ד 1984.

נתבעת 5 מצטרפת לטיעוני הנתבעים 3-4 וב"כ הנתבעת 5 המלומד מוסיף כי הבקשה שהוגשה למעשה הינה בקשה לתשלום תכוף (שהייתה נידחת אם הוגשה ככזו) ובנוסף נקבע לשמיעת הראיות ואין מקום כרגע להיעתר לבקשה.

לדידי, דין טענה זו להידחות.

בתיק אזרחי 7936-03-14 תביעת עזבון של כפיר ארבל ז"ל והוריו, יורשי מחצית מהזכויות על פי צו ירושה מיום 25.8.13 ובתיק אזרחי 46677-06-13 המתייחס לתביעת אלמנתו של כפיר ארבל ז"ל גם היא יורשת מחצית הזכויות לפי אותו צו ירושה, ישלמו הנתבעות 2,4,5 פיצוי בגין כאב וסבל סכום כולל של 47,000 ₪ מעוגל שיתחלק שווה בשווה בין הנתבעות הנ"ל כפי שנפסק בפסק הדין החלקי בשאלת החבות וע"פ הסכם הירושה, מחצית לאלמנה ומחצית להוריי המנוח.

בתיק אזרחי 29747-03-13 המתייחס לתביעת עזבון המנוח חג'מה עובדיה ז"ל, וגרושתו וילדיו כתלויים ויורשים ישלמו הנתבעות 2,4,5 פיצוי בגין כאב וסבל סכום כולל של 47,000 ₪ מעוגל.

הכלל הוא - משנקבעו למנוח אחוזי נכות, והוא נפטר לאחר מכן, אם הפטירה הנה עקב התאונה "יבלע" הפצוי בשיעור 25% מהסכום המאקסימאלי, את הפצוי המגיע בגין כאב וסבל; ובאם הפטירה אינה עקב התאונה, יהא עיזבונו זכאי לפצוי בגין "כאב וסבל", כקבוע בתקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו – 1976.

...

ראיה לכך שהועסקה עובדת זרה, לאחר התאונה, בנוסף לעדותם של ילדי המנוח, מפנה ב"כ התובעים גם לסיכום אשפוז מבית-חולים העמק מתאריך 13.8.13 (כשבועיים לפני פטירתו), שם נרשם: "...גר עם אשתו ועובדת זרה...", ובהמשך בקבלה הסיעודית נרשם "...מטפלת סיעודית 24 שעות...". נוכח הנטען, עותרים התובעים לפיצוי בשיעור של 7,000 ₪ לחודש בגין ראש נזק זה. מנגד, טען ב"כ הנתבעים בסיכומיו, כי המנוח נזקק לעזרה מוגברת של הזולת בכל פעולות היום עוד לפני התאונה; זאת ניתן ללמוד מתיק הסיעוד של המל"ל (סומן ת/5), ממנו אף ניתן ללמוד, בניגוד לטענת התובעים, כי המנוח היה מוגבל גם ברחצה ובהליכה.

אני מקריא: "לבקשתי הנבדק קם בכבדות בעזרת הליכון וראיתי הבעת כאב על פניו. והלך בעזרתו באופן יציב, בכבדות, עם צליעה ברגל ימין, התנשם מעט תוך כדי הליכה והמשיך ללכת וחזר וישב במקומו". ש: והמסקנה הייתה ש..

.? ת: הוא כותב "עצמאי בעזרת הליכון". מסקנה משונה קצת, נוכח מה שהוא כותב.

לסיכום, ס"כ הפיצויים המגיעים לתובעים עומד על 165,000 ₪.

תביעת העזבון – על פי הקריטריונים שנמנו לעיל בתביעת העיזבון, טוען ב"כ התובעים כי תביעת העיזבון מסתכמת ב-4,669,856 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף את הפצוי בגין אובדן שירותי בעל ואב, הוצאו הקבורה ופיצוי בגין כאב וסבל.

לסכום זה יש להוסיף פיצוי בגין כאב וסבל בסך 37,465 ₪ (25% מהסכום המקסימלי) וכן פיצוי בגין הוצאות קבורה בסך 15,000 ₪ ובגין אובדן שירותי בעל ואב 100,000 ₪.

...

דרך החישוב כפי שפורטה בחו"ד האקטוארית מטעם הנתבעים מקובלת עלי, בכפוף להשתכרות הקובעת של המנוח והאלמנה, כאמור לעיל.

התובעים הציגו קבלות בסך של 9,370 ₪ אך יחד עם זאת, בעיניין זה אני סבורה כי הסכום אשר הוצא בפועל גבוה במקצת ועל כן אני פוסקת על דרך האומדנא פיצוי בגין ראש נזק זה בסכום של 15,000 ₪.

על כן, אני קובעת בגין ראש נזק זה סכום של 100,000 ₪.

תביעת עזבון עשויה לכלול באופן טיפוסי עילות תביעה בגין נזקים ממוניים, נזקים לא ממוניים, הוצאות קבורה ולוויה, ומאז פסק-הדין בעיניין אטינגר, גם פיצוי בגין ראש הנזק של אובדן יכולת ההישתכרות "בשנים האבודות". להלן אדון ברכיבי הנזק הנתבעים כסדרם: כאב וסבל עפ"י תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) 1976, זכאי עזבון המנוח באמצעות יורשיו לפצוי בגין כאב וסבל בשיעור 25% מהסכום המאקסימאלי.

...

בנתוני תיק זה, לאחר שבחנתי את טענותיהם של בעלי הדין, ובהתחשב בגילו של המנוח בפטירתו [69] הנני פוסק לתובעים פיצוי באב נזק זה בסכום גלובאלי של 25,000 ₪.

מקובלת עלי טענת הנתבעת בסיכומיה ולפיה ההפרש בסך 869 ₪ (5,906-5,037 ₪) אינו מגיע לידת הקיום.

על יסוד כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעים פיצויים בגין התאונה על פי הפירוט שלהלן: הוצאות קבורה, מצבה ואבל – סך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה (21.3.07); נזק לא ממוני – סך של 47,796 ₪ נכון להיום.

אובדן שירותי בעל – סך של 25,000 ₪, נכון להיום; עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הוצאות המשפט, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם על ידי התובעים ועד לתשלום בפועל ע"י הנתבעת וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13%, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ב, 07 מאי 2012, בהעדר הצדדים.