פיצוי מהוט על הפסד ימי עבודה עקב תקלה בשירות

נטען ע"י התובע כי בעת ההיתקשרות עם חברת הוט נימסר לו כי הוא יקבל חשבוניות דרך חברת סמייל כי חברת הוט הנה חברת תשתית ולא ספק, ופקידת חברת הוט הצהירה בפניו כי היהתחברות והניתוק מרשת האנטרנט מתבצעים דרך חברת הוט וכי חברת הוט היא החברה האחראית הבלעדית על המנוי בכל הקשור לתקלות, חיבורים, ניתוקים וחיובים.

התובע טען בתביעתו כי הוא נאלץ לקחת חופשים מעבודתו במשטרת ישראל על מנת לנסות לסדר את העניין מול חברת הוט ומול חברת פרטנר וכתוצאה מכך הוא הפסיד ימי עבודה, כסף לנסיעות ונגרמה לו עוגמת נפש רצינית מהיחס של החברות הנ"ל. התובע הגיש דפי חשבון מהבנק המראים את החיובים לטובת חברת פרטנר כמפורט להלן: חיוב מיום 30/10/16 ע"ס 99.16 ₪.

כאשר הוט הציעה סכום מסויים כפצוי הסכמתי לזה על מנת לא להגיע לביהמ"ש. אני מגיש לביהמ"ש העתק של ההסכם שהושג עם הוט.

בנוסף, בית המשפט מקבל את טענת ההגנה שהועלתה על ידי הנתבעות 2-3 אשר לפיה הן לא קיבלו הודעה על נתוק השרות לא מחברת הוט ולא מהתובע בעצמו וכי ידעו על רצונו של התובע אך ורק כשהוא היתקשר לחברת פרטנר וחלק על החיובים.

...

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה כנגד נתבעות 2-3.

נוכח האמור, מבקש התובע כי הנתבעת תחויב לפצותו בסך כולל של 8,000 ₪, הכולל פיצוי בגין "מכשיר לא תקין שאני אמור להטעינו מס' פעמים ביום בכדי שיתפקד", שירות לקוי מטעם הנתבעת, הפסד ימי עבודה, רכישת מכשיר טלפון חדש בתאילנד, עוגמת נפש ו"לחץ, תיסכול פיסי ונפשי שגרם לי היתמוטטות עצבים" (עמ' 7 לכתב התביעה).

בסעיף 3 לתעודת האחריות נקבע כדלהלן: "3. מוצר אשר נתגלה בו, בתוך תקופת האחריות קילקול, כהגדרתו בחוק, יתוקן על ידי הוט מובייל, או יוחלפו בו חלקים פגומים או חלקים אשר לא תפקדו בהתאם למיפרט בטכני, בחלקים חדשים ומקוריים, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של הוט מובייל ובלא תמורה. הוט מובייל תימסור לצרכן אישור בכתב שתפורט בו מהות התיקון, ובמקרה של החלפת חלקים- מהות ההחלפה". באשר למועדים לבצוע התיקון, בתקנות 10(א) ו- 10(ב) לתקנות נקבע כדלהלן: "10. (א) יצרן ימלא את חובתו לתקן טובין על פי תקנות אלה לא יאוחר מתום שבוע ימים מהיום שבו נקרא לעשות כן או מתום עשרה ימים מהיום שבו נימסרו הטובין לתחנת השרות, לפי הענין; נימסרו הטובין לנקודת המכירה בהתאם כאמור בתקנה 9(ב), ימלא היצרן את חובתו לתקן את הטובין לא יאוחר מתום שבועיים מהיום שבו נימסרו הטובין.

חזוק לטענת התובע לפיה פנה אל הנתבעת בגין תקלות נטענות במכשיר החדש מצאתי בטענת הנתבעת, שלא הכחישה כי התובע פנה אליה ביחס לתקלות במכשיר החדש (סעיף 25 לכתב ההגנה).

...

בשים לב למכלול האמור, לא שוכנעתי כי כטענת הנתבעת, המכשיר החדש שנמסר לתובע תחת המכשיר המקורי היה תקין.

בהקשר זה אבהיר, כי טענת הנתבעת לפיה אין היא חייבת לספק תעודת אחריות למכשיר החדש שנמסר לתובע מקובלת עלי, אלא שאין בכך כדי לפטור אותה מלקיים את הוראות סעיף 4 לתעודת האחריות, וזאת לא עשתה.

נוכח האמור, אני קובעת כי התובע זכאי להשבת תמורת המכשיר המקורי בסך של 3,229.1 ₪ לידיו.

בסעיף 12.4 של ההסכם נקבע: "ישנה אופציה לשוכר לקבל אינטרנט + כבלים בעלות מסובסדת של 100 ₪ בחודש במידה וירצה ימסור בנוסף 12 שיקים על סך 100 ₪ לחודש קלנדרי. כל ממיר נוסף בתוספת 50 ₪ בחודש". התובעים טענו כי הם הסכימו לאופציה הנ"ל ואף מסרו למתווך 12 שיקים והדגישו: "זו היתה אחת הסיבות המרכזיות לחתימת החוזה על ידם". מצד שני, עוד בתחילת היחסים החוזיים בין הצדדים, נתגלתה תקלה טכנית בשירות "הוט" והיה צורך בהזמנת טכנאי הוט לטפול בתקלה, אשר סרב לטפל בתקלה מהנימוק שהחיבור בלתי חוקי וכך השרות של הוט הופסק.

התובעים בדקו את מצב הדירה לפני עריכת הסכם השכירות ולא העלו כל טענה על מצבה ולא צויין בהסכם השכירות דבר על עניין זה. ביהמ"ש דוחה בשתי ידיים את טענת התובעים כי האופציה להיתחבר להוט תמורת 100 ₪ לחודש בלבד היא זו שגרמה להם לשכור את הדירה וזו היתה "אחת הסיבות המרכזיות לחתימת החוזה על ידם". ביהמ"ש אינו רואה בהפרה של אספקת שירות הוט תמורת 100 ₪ כהפרה המצדיקה פסיקת הפצוי המוסכם.

לא מצאתי כל בסיס לתביעת התובעים לקבל פיצוי בסך 2,400 ₪ בגין 4 ימי עבודה לצורך מעבר לדירה אחרת, מאחר ובסופו של דבר הם היו צריכים לפנות את הבית ולהפסיד אותם ימי עבודה ומאחר ותאריך הפינוי נקבע על ידם.

...

טענה זו דינה להידחות מאחר ואין כל הגיון ששיק הביטחון ע"ס 10,000 ₪ היה מופקד בבנק.

לסיכום, אני דוחה את התביעה לכל הסעדים שנתבעו בכתב התביעה, למעט הנזקים שנגרמו כתוצאה מהצגת 3 השיקים של התובעים.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 1,920 ₪ בתוספת אגרת משפט בסך 225 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הבת לא צורפה כתובעת בתביעה דנן, ואף לא הגיעה למתן עדות התובע לא הוכיח שהוא זה שנאלץ להמתין בדירתה של ביתו להגעת טכנאי והיכן הייתה הבת באותה עת. מעבר לכך, יכול היה התובע להציג ראייה שאכן נטל יום חופש ממקום עבודתו והוא לא עשה כן. על כן, אני דוחה את הטענה ביחס ליום זה. 28.10.19: לטענת התובע, בשיחה עם נציגת השרות מטעם נתבעת 2, נאמר לו כי ביום 28.10.19, טכנאי מטעמה ביצע עבודת התקנה בארון השרות שברחוב.

בנוסף, וכפי שציינתי, ביססה הנתבעת 2, במסמכים, את הטענה לפיה מעולם לא תואמה הגעת טכנאי לביתו של התובע ביום זה. על כן, אין לתובע כל עילת תביעה ביחס להמתנה ביום זה. בנוסף, התובע, טען, כי הטכנאים מטעם נתבעת 1, ביצעו עבודתם בצורה רשלנית, בחוסר מקצועיות תוך שהשאירו אחריהם ליכלוך רב, ומשכך נאלץ להפסיד יום עבודה לשוא.

ואולם, במהלך הדיון בפני מנהל הצוות של נתבעת 1 (להלן: "מר גהן"), הסביר כי הטכנאים מוסמכים להחליף מפצלים ושקעים בלבד וכי בתמונה - המסומנת כנספח 1, נראים מפצלים וספקי כוח של הוט.

במצב דברים זה, אני קובע כי התובע לא הוכיח את עילתו ביחס ליום זה. 30.10.19: אין חולק, כי נקבעה בין התובע לבין נתבעת 1 הגעה של טכנאי ליום 30.10.19 במטרה לתקן תקלה, אשר לטענת התובע נגרמה בשל עבודה רשלנית של הטכנאים שהיו יום קודם לכן.

במצב דברים זה, דרישתו של התובע לפצותו בגין אובדן יום עבודה, אף אם התיקון צלח, סבירה בעיני, תוך התבוננות במכלול ההתנהלות.

...

ביחס להתקנה בדירת התובע: אני סבור, כי שאלה מרכזית העולה לדיון היא, האם נאמר לתובע במעמד שיחת ההצטרפות לעסקה, כי מגיעים מתקינים מטעם הנתבעת 1 לביצוע כל פעולות ההתקנה, כפי שטען התובע בכתב תביעתו ובעדותו בפניי, או שמא היה עליו לפנות מיוזמתו לנתבעת 2 לתיאום ההתקנות הנוספות, והאם התובע אמר לנציג הנתבעת 1, כי אין צורך להתקין שירותי אינטרנט, שכן דירתו כבר מותקנת ? הנתבעת 1, הכחישה את האמור, והוסיפה בכתב הגנתה, כי במהלך שיחת המכירה, הסביר נציג מטעמה, כי לצורך השלמת ההצטרפות לנתבעת 2, יועברו פרטי התובע להמשך שיחה עם נציג מטעמה.

איני מקבל את ניסיון התובע להסתמך, בהקשר זה, על תמונה אחת, אשר אין בה כדי להוכיח כי מדובר בשיחה שחויגה בהכרח לנתבעת 1.

אני דוחה את התביעה בראש נזק זה. עוגמת נפש: לטענת התובע, נגרמו לו ולבני משפחתו, לרבות בנו הסובל מאוטיזם, סבל רב ועוגמת נפש נוכח אי תקינות התקשורת והאינטרנט, המסתכמים בסכום של 5,000 ₪.

תוצאה: אני מקבל את התביעה כנגד הנתבעת 1, וזאת על דרך האומדנא נוכח ההוצאות שנגרמו לו בהתנהלותו הכוללת מול הנתבעת 1, ואני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2.

בפניי תביעה לתשלום פיצויים עבור נזקים שנגרמו לתובע לטענתו, בשל היתנהלות לקויה במתן שירותי תיקשורת של הנתבעת (להלן גם: "הוט") להתקנת שירותי אינטרנט בביתו.

כאשר היתקשר למוקד התמיכה של הוט נאמר לו כי טרם הסתיים הטיפול וכי תואמה לו התקנה לטלויזיה עם שני ממירים (להלן גם: "חבילת טריפל"), וזאת על אף שדחה הצעה שהועלתה בפניו לרכוש חבילה זו. תקלה זו לא תוקנה עד ל-12.1.2022, והתובע ובנותיו נותרו ללא חיבור לאינטרנט במשך שבעה ימים (עת היתקשר התובע עם חברה אחרת).

התובע דורש פיצוי בגין אובדן 7 ימי עבודה על סך 5,950 ₪; פיצוי של 200 ₪ בגין שימוש ומיצוי חבילת האנטרנט; החזר כספי בסך 600 ₪ עקב תשלום על שימוש במודם לאחר הפסקת ההיתקשרות עם הנתבעת; פיצוי של 2,000 ₪ עקב ירידת ערכן של המניות בהן השקיע, וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, בשיעור של 4,000 ₪.

כמו כן, הנתבעת טוענת כי עומדת לה טענת חסינות והגבלת אחריות מכוח סעיף 4 וסעיפים 41-40 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התיקשורת"), וכן כי לפי הפסיקה לא ניתן לחייבה באחריות בגין נזק שניגרם עקב תקלה שגרתית.

באשר לאובדן ההכנסה, לא הוצגו בפני תלושי שכר כלשהם לביסוס הפסד ימי העבודה ו/או כל מיסמך אחר לשם הוכחת הנזק הנטען.

...

מעדויות הצדדים נחה דעתי כי אכן העיכוב בחיבור לאינטרנט נגרם בשל תקלה אצל הנתבעת.

התוצאה: הנתבעת תשלם לתובע סך של 100 ₪ עקב מיצוי חבילות חבילת האינטרנט.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך 1,600 ₪ עבור עוגמת הנפש שנגרמה לתובע בשל התנהלותה של הנתבעת, וכן הוצאות משפט בסך של 400 ₪.