מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי לתושבים על שריפה במפעל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד מצביעות הנתבעות על כך שמדובר היה בשריפה משתוללת במפעל לחומרים מסוכנים שיצרה סיכון חיים ממשי לכבאים ולתושבי הסביבה, אך הסבה רק פגיעה לרכוש.
התובעים, כך טענת הנתבעות, העמיסו מלאי גדול של חומרים דליקים ומסוכנים בחצר המפעל, (כפי שהתובעים טענו שעשו בדרישת הפצוי שלהם), הותירו אותם ללא מיגון הכרחי ודרוש כדי למנוע הידלקות של החומרים והתפשטות האש, ותרמו תרומה מכרעת לכך שגם אש בהקף קטן תסב בעירה גדולה ותביא לשריפת המפעל כולו.
העובדות סדר הדיון נוכח הטענות שהעלו הצדדים, וכדי להקל על המעקב אחר רצף הדברים, אפצל את הדיון ברובד העובדתי לשני חלקים, בהתאם לשני שלבים שהיו בהתרחשות האירועים: השלב הראשון – שלב זה ניפתח במועד ההודעה על השריפה בשעה 00:02 לבוקר יום 3.7.2009, יציאת שני הכבאים הראשונים, פרידמן ומיכאלי למפעל מתחנת אופקים בשעה 00:03 בכבאית ומעשיהם, וזאת עד לשלב שבו הכבאית שבה נסעו נשרפת והם נמלטים ממנה.
...
אני מקבל את עמדת הנתבעות בעניין זה. יש לפסוק לתובעים את ההשתתפות העצמית, ולנכות מסכום הפיצוי את תגמולי הביטוח שקיבלו.
הנתבעות ישלמו לתובעים שכר טרחת עורך דין בסכום השווה ל- 23.4% מהסכום המתקבל לאחר הוספת הפרשי ההצמדה והריבית, וכן ישיבו להם את הוצאות המשפט.
ההודעה לצד שלישי – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

נציג שירותי הכבאות הבהיר בעדותו כי מדובר היה בשריפה גדולה שהותירה נזקים משמעותיים, וכדבריו: "בזמן פריצת השריפה התכנסו כוחות מכל הארץ. הייתה פקודה של סיוע הדדי שהתקבלה בשל עצמת האש וגודל הארוע. כמובן שמשטרה ופיקוד העורף וכל הגורמים החברים שהשתתפו בארוע הודיעו בעיר אשדוד על ארוע גדול באגן הכימיקלים וניתנה הנחייה לתושבים להסתגר בבתים. זה היה ארוע מאוד רציני" (עמ' 24, שורות 20-23).
כך גם עלה מעדותו של נציג שירותי הכבאות, כי השריפה אכן גרמה לנזקים לעסקים באותו איזור: "להבות האש והעשן והחביות שבהן אוחסנו חומרים דליקים כתוצאה מעוצמת האש עפו מחוץ לשטח המפעל ואכן פגעו במספר עסקים שהיו בשכנות למפעל אגן כימיקלים" (שורות 13-14).
כן ציין בתצהירו, כי כתוצאה מהשריפה נגרמו נזקים לסחורה של הנתבעת 2 שהיתה מצויה בחצר המבנה והיא קיבלה פיצוי מלא מחברת הביטוח של הנתבעת 1.
...
נוכח השגותיה של התובעת ביחס לחוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט, ובפרט ביחס להערכת הנזק לגג המבנה, נעתר בית המשפט לבקשתה של התובעת להורות על ביקור חוזר של השמאי מטעם בית המשפט במבנה, על מנת שיתאפשר לו לעלות אל הגג.
לאחר ששמעתי את עדותם של המומחים אשר העידו מטעם הצדדים וכן את עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, ולאחר שבחנתי את טענות ב"כ הצדדים ביחס להערכת הנזק, מצאתי כי ניתן לבסס את הערכת גובה הנזקים על חוות דעתו ועדותו של המומחה מטעם בית המשפט.
נוכח התנהלות התובעת, בכך שלא פעלה על מנת לאפשר למומחה להגיע אל הגג ולבחון את הנזקים מקרוב בעת הביקור במקום וכן בכך שוויתרה על האפשרות לעריכת ביקור נוסף במקום לצורך עליית המומחה אל הגג – התובעת מנועה מלהעלות טענות בעניין זה. הנה כי כן, לאחר שבחנתי את העדויות הנוגעות לנזק שנגרם לגג וכן את עדותם של המומחים בסוגיה זו, מצאתי שיש לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לעניין הערכת הנזק שנגרם לגג המבנה.
התביעה נגד נתבעת 2, נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

רקע בחודש נובמבר 2019 הוגשו לבית משפט זה שתי בקשות לאישור תובענות כייצוגיות בעקבות השריפה שפרצה במפעל המשיבה, שמן תעשיות בע"מ, והנזקים שנגרמו למי שנחשף לזיהום שניגרם בארוע.
למעשה, כך נטען, הפצוי ניתן רק בגין אי הנוחות שסיבלו התושבים ובאי האיזור כתוצאה מן הארוע.
...
העדר פיצוי ישיר לחברי הקבוצה סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות עוסק במצבים בהם לא ניתן לפסוק פיצוי כספי לקבוצת הנפגעים, וכך מורה הסעיף: (1) מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות העניין; (2) הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א'; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.
סיכום לנוכח כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי ההסדר אינו ראוי, סביר והוגן, ואינו מתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה לאישור הסדר הפשרה על הסף.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענתו, נודע לו על השריפה לאחר שראה את העשן המיתמר מאיזור המפעל (מב/4, סעיף 7).
הינה כי כן, רואים אנו כי בבקשה לאישור ובחוות הדעת עליה הם סומכים, ממקדים המבקשים את טענותיהם בפגיעה הבריאותית שנגרמה לתושבי האיזור כתוצאה מחשיפה לחומרים מזהמים שנפלטו לאויר במהלך השריפה.
עם זאת, בעיניין ראבי (ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון ראבי (4/12/2011)), שעסק בתובענה ייצוגית, הובעה הדיעה כי הפגיעה באוטונומיה כשלעצמה אינה מספקת לפסיקת פיצוי בראש נזק עצמאי, וכי יש להוכיח שניגרם נזק תוצאתי המתבטא בתחושות שליליות, כגון גועל, כעס וכדומה, המבטאות את הפגיעה באוטונומיה (ראו גם ע"א 4333/11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ (12/3/2014), והשוו: רע"א 2298/19 פינצ'בסקי נ' הנסיך מיפעל לייצור טחינה בע"מ (4/8/2021)).
...
מרגע שהבקשה לאישור הסדר הפשרה נדחתה, חובה היה על המבקשים להוכיח את טענותיהם ואסור היה להם להניח כי ההחלטה לדחות את ההסדר מלמדת כי בית המשפט סבור כי דין הבקשה להתקבל.
החלטתי לדחות את בקשת האישור אינה מלמדת כי הבקשה הייתה בקשת סרק, אלא רק כי המבקשים לא עמדו בחובתם להוכיח את עילות הבקשה.
לאור כל האמור, אני דוחה את בקשת האישור.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במקרה שהתברר בהליך זה נקבע כי למרות שנרשמו הפרות של ההיתרים, ובכלל זה פליטת חומרים מזהמים לאויר והזרמת שפכים לים, לא הוכח כי התושבים נחשפו לחומרים המזהמים הן מהאויר והן מהים ועל כן הם לא זכאים לפצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
בדו"ח איגוד ערים ובחוות הדעת של המומחה ענבר הובהר, כי נוסף לאסדה קיימים מקורות יבשתיים משמעותיים לפליטת בנזן, הקרובים יותר לתחנת הניטור ואשר משפיעים ישירות על המדידות, ובכללם פליטת החומרים מכלי תחבורה שחולפים בכבישים הסמוכים, תחנות דלק, מפעלי תעשייה, שרפות גזם ופסולת, שימוש בממיסים ועוד (עמ' 12 לדוח איגוד ערים).
לדבריו, היתלקחות הלפיד מלמדת על שריפת גזי פליטה מזהמים ובינהם VOC ובנזן עת שמתרחשת תקלה במתקני האסדה.
לפי הלך מחשבה זה, לא רק תושבי החוף המתגוררים מול האסדה "נפגעו" אלא כל אדם במדינה שלפי המאזן הערכי הפנימי שלו יש להעדיף עולם ללא אסדות על פני עולם עם אסדות; או כי יש להעדיף הצבת מיפעל בעל סיכון לזיהום במקום אחר ולא בקירבת מקום מגוריו שלו.
...
התוצאה התוצאה אפוא מן האמור שאני מחליט לדחות את הבקשה.
הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – נדחית.
אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסכום כולל של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו