פיצוי לרכב במרדף משטרתי

בית משפט קמא ציין, כי מסכומי הנזק יש להפחית 30% בגין אשם תורם וכן חלק יחסי מתגמולי המוסד לביטוח לאומי, העומדים על סך של 435,157 ₪, לנוכח קביעתו ביחס לסוגיית הקשר הסיבתי ובאופן שסך הפצוי שהמערער היה זכאי לו, לו תביעתו הייתה מתקבלת, עומד על סך של 173,748 ₪.

גם המשך היתנהגותו של המערער, לאחר שהתברר לו כי הוא נמצא ברכב המצוי במנוסה מניידת מישטרה, אינה תואמת היתנהגות של אדם, אשר נקלע בתום לב לסיטואציה מעין זו. המערער, במקום לאפשר לשוטרים לבדוק את מעורבותו בפרשה, נס מהמקום כאשר הרכב עצר, ברח מהשוטרים אשר קראו לו לעצור ואלה נדרשו לנהל אחריו מרדף ממושך.

...

סבורני, כי לא ניתן לקבל טענה זו של המערער, שכן בתעודת חדר מיון בית חולים רמב"ם מיום 01/03/00 תועד, כי המשיב 1 סובל מפצע דקירה קטן באזור הזיגומה שבקרבת העין ואף חוקרת מח"ש, אשר חקרה את המשיב 1 ביום 17/05/00, למעלה מחודשיים וחצי לאחר האירוע, תיעדה קיומו של סימן אדום על לחיו של המשיב 1.

/ לאור כל האמור, סבורני, כי אכן בדין דחה בית משפט קמא את תביעתו של המערער, בהיעדר הוכחת היסודות העובדתיים של גרסתו.

סוף דבר לאור כל האמור, אציע, אפוא, לחבריי להורות על דחיית ערעורו של המערער.

בשל קריאת חברת "פוינטר", שדיווח על תקיפת מחשב ופריצה לרכב, החל מרדף משטרתי שנערך על ידי שוטרים שמילאו תפקידם כדין ונסעו אחר הרכב בכביש 6 לכיוון דרום בסמוך למחלף עירון.

בית המשפט העליון חזר והבהיר רבות כי עבירה זו מקפלת בחובה סכנה ממשית לפגיעה בעוברי אורח תמימים ובמשתמשי הדרך: "לגופם של דברים, המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטאטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור" (רע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל, פס' ז (23.4.12); ראו גם רע"פ 3104/11 ‏נידאל פדילה נ' מדינת ישראל, פסקה ז' (4.5.2011)); רע"פ 7810/16 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (30.10.16)).

...

בנסיבות אלה, לאור החומרה היתירה בהצטיידות במחשב רכב לשם ביצוע הגניבה המצביעה על תכנון מוקדם, לאור העובדה שהנאשם נכנס למדינה שלא כחוק ולא לשם עבודה לגיטימית כי אם לשם ביצוע עבירות חמורות שהוגדרו מזה שנים רבות "מכת מדינה", סבורני שמתחם העונש ההולם הינו 12-24 חודשי מאסר בפועל.

         "ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון.

על כן, בהתחשב בחומרת המעשים שביצע הנאשם לאחר תכנון מוקדם ותוך הצטיידות בכלי פריצה לרבות מחשב רכב, בנסיבותיהם בהם לא הסתפק הנאשם בגניבת הרכב וניהל מרדף, במידת אשמתו של הנאשם, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 14 חודשים אשר יחושב ממועד מעצרו 22.08.2021.

לגרסת התובעים אותם שניים היו גנבי הרכב וכיוון שהוא הגיע לאובדן מוחלט, הם זכאים לפצוי.

שוכנעתי כדי הנידרש בהליך אזרחי, כי התובעים הם אלה אשר היו ברכב בעת המרדף המשטרתי והם ברחו מהמשטרה, הן בשל האפשרות כי הם היו בדרך לבצוע פריצה והיו מצויידים במכשירים לשם כך והן בשל העובדה שהתובע 1 הפר את תנאי מעצר הבית.

...

שוכנעתי כדי הנדרש בהליך אזרחי, כי התובעים הם אלה אשר היו ברכב בעת המרדף המשטרתי והם ברחו מהמשטרה, הן בשל האפשרות כי הם היו בדרך לביצוע פריצה והיו מצויידים במכשירים לשם כך והן בשל העובדה שהתובע 1 הפר את תנאי מעצר הבית.

כמו כן שוכנעתי כדי הנדרש בהליך אזרחי, כי התובע 1 שבר את רגלו בעת התאונה והגיע לקבל טיפול רפואי ביום 28/03/2008.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה.

לאחר שהגיעה ניידת משטרה למקום וחסמה את נתיב נסיעתם, זאת – שעה שהשוטרים מורים באמצעות מערכת הכריזה כי יעצרו במקומם, הצליחו המשיבים לחמוק הימנה ופתחו בנסיעה מהירה ופרועה, תוך שהם מסכנים הולכי רגל וכלי רכב אחרים, הכל במסגרת מרדף משטרתי מקיף.

לפיכך, סבורה המערערת כי עונשם של המשיבים צריך לכלול קנס משמעותי רב יותר מזה שהוטל, כמו גם פיצוי לבעלי הרכבים שנפגעו.

...

לאור כל האמור לעיל החלטנו לקבל הערעור הן במרכיב המאסר והן במרכיב הקנס הכספי ולהשית על המשיבים את העונשים שלהלן: משיב 1: (1) 6 חודשי מאסר, שבכפוף לחוות דעת חיובית מאת הממונה על עבודות השרות ירוצו בעבודות שירות, בנכוי תקופת מעצרו בתיק זה (מיום 23.4.04 ועד ליום 29.4.04).

לסברתנו, בפועלו האמור לא רק שמביע בית משפט קמא עמדה מסוימת באשר לאופן תפיסתו את הערעור הנ"ל, אלא שחמור מכך – יש בכך לעיתים כדי לאיין תכלית הערעור ותוחלתו, לו בסופו של דבר – יתקבל.

זה לא פיצוי לשוטר שהותקף, המישטרה לא צריכה לקבל פיצוי על רכב שניפגע, יש ביטוחים שנכנסים לתמונה פה ויש שמאים שאמורים לבדוק את הנזק.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 14.1.13 בשעת לילה מאוחרת נסע הנאשם על כביש החוף במהירות 172 קמ"ש. לאחר מדידת המהירות החל אחריו מרדף משטרתי ממושך, כאשר במהלכו ביצע פניות פרסה באור אדום, זיגזג על הכביש, חצה שטח הפרדה וגרם לרכבים אחרים לבלום בלימת חרום, היתעלם מנסיונות כריזה מצד המישטרה, היתחמק מחסימה משטרתית, בחסימה נוספת פגע בניידת וברכב חונה נוסף.

...

ב"כ הנאשם: בדיון הקודם לפני חודשיים הדיון נדחה על מנת שהתביעה תעשה מספר בדיקות מבחינה ראיות ולא בכדי הגענו היום להסדר כפי שהגענו, אני סבורה שהוא יותר סביר לנסיבות העניין לחומרה.

אף על פי כן המשיך בנסיעה, לא נעצר על אף יריות אזהרה באוויר ובסופו של דבר נעצר רק לאחר שגלגלי הרכב נורו על ידי אחד השוטרים.

דומני כי מדובר במעשים מרף החומרה העליון של עבירות מעין אלה ואני סבור כי תקופת המאסר המוצעת אינה מספקת מענה הולם די הצורך לחומרת מעשיו של הנאשם.