מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי לעורך דין בגין ייצוג לקוחה ללא קבלת שכר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד טוען הנתבע, שלצורך בחינת סכומי התביעה, נעשה ניתוח מקיף של דו"חות כספיים והתחשבנות עצומת ממדים, וכן נדרשו שעות עבודה רבות לצורך האזנה להקלטות שערך התובע; בהליך בת"א (מחוזי חי') 53434-10-18 החליף התובע שני עורכי דין, האחד - עורך דין נאסר אסמאעיל, והשני - הנתבע, תוך שהוא אינו משלם את שכר טירחתם, ולטענת הנתבע, נדמה שמדובר בשיטה של התובע; לטעמו של הנתבע, התובע הפסיק את הייצוג נוכח העובדה שהנתבע טען בפניו שלא יוכל לייצג את בת זוגו, אחותו ובני מישפחה נוספים, שכן הוא יימצא בנגוד עניינים במידה ויפעל כך. לטענתו של הנתבע, התובע מצא עורך דין אחר שיהא מוכן לייצגו יחד עם בת זוגו, אחותו ובני מישפחה נוספים, חרף ניגוד העניינים, וזהו הטעם האמתי להודעתו על ביטול ייצוגו על-ידי הנתבע בתיק שבפני בית המשפט המחוזי; לא עלה בידי התובע, לא בכתבי הטענות מטעמו ולא בעדותו, להצביע על אי-זמינות מצד הנתבע, ואף לא על חוסר מקצועיות.
לטענתו, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, במקרים בהם לא הייתה הצדקה להפסקת ההיתקשרות עם עורך הדין, זכאי עורך הדין לקבל פצויי קיום נוכח פעולתו חסרת תום הלב של הלקוח; הנתבע פעל להזמנת עדים מטעמו, וביניהם עו"ד אסמאעיל שייצג את התובע בהליך המשפטי בבית המשפט בחיפה עובר לנתבע, והוא שותפו לפרויקט הבניה של התובע.
כפי שכתב כב' השופט (בדימוס) י' דנציגר בע"א 8854/06 קורפו נ' סורוצקין, פִסקה 17 (20.3.2008) [להלן: "עניין קורפו"]: "אמנם, חוזה מסוג זה מבוסס על אמון הדדי, וברי כי מקום בו לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין וסיבתו להפסקת החוזה הנה סיבה הוגנת, לא יטיל עליו בית המשפט לשלם לעורך דינו פצויי ציפייה. זאת, מתוך הבנה כי יש לשמר את אותו יסוד אמון ולהבטיח כי ימשיך להתקיים ביחסים שבין עורכי דין לבין לקוחותיהם. החשש הוא, כי אם יידע לקוח, מבעוד מועד, כי בכל מקרה ומקרה יחוייב בתשלום פצויי ציפייה לעורך דינו, הרי שיימנע מלהפסיק את הייצוג וימשיך בהתקשרות שאינה רצויה לו, גם באותם מקרים בהם יסוד האמון של הלקוח בעורך דינו אינו קיים עוד." פצויי ציפייה אלה משקפים את התמורה הטמונה בהסכם שכר הטירחה בהפחתת השקעה והוצאות נחסכות (שם, סעיף 21).
...
כן, אני מורה על דחיית התביעה השטרית של הנתבע.
כן ישלם הנתבע לתובע (באמצעות בא כוחו) שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 14,000 ₪ והוצאות משפט בסכום של 3,000 ₪, וזאת תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
אציין, כי בקביעת שיעור ההוצאות ושכר הטרחה בגין הליך זה, הבאתי בחשבון, בין היתר, גם את החלטת כב' השופטת ו' ריקנטי-רוסהר בדבר ביטול העיקולים מיום 2.9.2020 (פִסקה 14 להחלטתה), כמו גם את החלטתי מיום 29.11.2021 (פִסקה 1 להחלטה, בעמ' 4 לפרוט').

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן: · קבלת דבר במירמה, בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (7 עבירות); · נסיון לקבלת דבר במירמה, בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 415 סיפא, ביחד עם סעיף 25 לאותו חוק (עבירה אחת); · זיוף בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 418 סיפא לאותו חוק ( עבירה אחת); · שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 420 (בנסיבות סעיף 418 סיפא) לאותו חוק (עבירה אחת); · היתחזות לעורך דין, בנגוד לסעיף 97(א) לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (2 עבירות); בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן (ת/1 – תיקון טכני, שלא במסגרת הסדר הטיעון, אשר בא לפרט סכומים ומועדים), בשנת 2010, קיבל הנאשם רישיון לעיסוק בעריכת דין.
מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון רישום פלילי (ת/11) – לחובת הנאשם הרשעה מבית משפט שלום באשקלון בגין עבירה בנגוד לחוק מס ערך מוסף; · מיסמך בנוגע להשעיות מלשכת עורכי הדין, וועד מחוז הדרום, נושא תאריך 31.01.17 (ת/12); · גזר דין בד"מ 61,62,63/12, מיום 02.06.13 (ת/13) – הנאשם הורחק לצמיתות מלשכת עורכי הדין, בשל ריבוי עבירות, כאשר מכלל האישומים עולה, כי הנאשם נטל על עצמו ייצוג לקוחותיו, וכאשר קיבל שכר טירחתו, לא פעל למען לקוחותיו, אלא נטל אליו את הכספים וגרם ללקוחותיו לנזקים ממוניים ומשפטיים; · גזר דין בד"מ 23/14, מיום 06.06.16 (ת/14) – גזר הדין ת/13 בוטל, ובמקומו הוטלו על הנאשם 30 חודשי השעייה מהלישכה.
סיכום לאחר שבית המשפט עיין בטיעוני התביעה בכתב; שמע את טענות הצדדים על פה; עיין בחוות-הדעת; עיין במוצגים שהוגשו מטעם הצדדים; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 48 חודשים מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד על פי רשומי שב"ס; 12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בנגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז'; 8 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בנגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז'; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה בנגוד לסעיף 20 או סעיף 97 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961; קנס בסך 75,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו; פיצוי למתלוננים בסך של 125,000 ₪, בקיזוז הסכומים שהופקדו עד עתה; על התביעה להעביר, בתוך 14 יום מהיום, פרטי נפגעי העבירה ואופן חלוקת הפצוי ביניהם, למזכירות בית המשפט; הקנס והפיצוי ישולמו, כל אחד, ב- 20 שיעורים שוים ורצופים, החל מיום 15.01.22 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.
...
לאור כל האמור, דין נסיבותיו האישיות של המבקש לסגת מפני חומרת מעשיו ומפני האינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה במקרים כגון דא. (ההדגשה אינה במקור).
סיכום לאחר שבית המשפט עיין בטיעוני התביעה בכתב; שמע את טענות הצדדים על פה; עיין בחוות-הדעת; עיין במוצגים שהוגשו מטעם הצדדים; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 48 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד על פי רישומי שב"ס; 12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז'; 8 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז'; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לסעיף 20 או סעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961; קנס בסך 75,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו; פיצוי למתלוננים בסך של 125,000 ₪, בקיזוז הסכומים שהופקדו עד עתה; על התביעה להעביר, בתוך 14 יום מהיום, פרטי נפגעי העבירה ואופן חלוקת הפיצוי ביניהם, למזכירות בית המשפט; הקנס והפיצוי ישולמו, כל אחד, ב- 20 שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15.01.22 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לעניין זה ר' דברי בית המשפט בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יצחק יחיאל, פ"ד נח(5) 20, 28-27 (2004): "כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טירחת עורך-דין צריך שתעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ... בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך-הדין לטפול בעיניינו של הלקוח; את מהותו, הקפו ומידת מורכבותו של השרות; את שוויו של העניין מושא השרות; את המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה, בעמ' 593). כמו כן ניתן להיתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטירחה בתחום הנידון – אם קיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טירחתו של עורך-דין ראו למשל ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט)." השאלה אם יהא עורך הדין זכאי לפצויי קיום או פצויי הסתמכות בלבד תלויה בנסיבות העניין, לרבות הטעם להפסקת הייצוג, והאם זה לקה בחוסר תום לב. לעניין זה ראו פסק הדין ברע"א 7706/22 ציפורה שרה סינגר אטיה נ' עו"ד אייל אבידן (7.3.2023): "המבקשת הפסיקה את העסקת המשיב כעורך דינה בשל כך שאיבדה בו אמון, מסיבות אשר יכול שלא היו מוצדקות כלל – וגם זאת זכותה המלאה. ביחסים שבין עורך דין ללקוח שבבסיסם הסכם שכר-טירחה מותנה, המקרה הטיפוסי שבו הלקוח נוהג בחוסר תום-לב הוא נישול עורך הדין משכרו אשר נעשה בכוונת מכוון. במקרה כזה, ורק בו, ניתן וראוי לחייב את הלקוח לשלם לעורך הדין פיצוי המשתווה לאנטרס הציפייה שלו – כפי שנקבע בעיניין קורפו ..." [ההדגשה לא במקור – ס.מ.] (לעניין זה ר' גם פסק הדין בע"א 8854/06 ‏ חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (20.3.2008) בעניינינו, אין מחלוקת לגבי גובה שכר הטירחה, נוכח הוראות סעיף 2 לכללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל"ז-1977.
קבלתי את הבקשה, אולם ערעור שהגיש התובע כנגד פסק הדין החלקי היתקבל, נוכח היותו של הנתבע 2 בעל דין נידרש ונוכח מיגבלת שכר הטירחה הקבועה בדין – ובצדק כך. אוסיף כי הפסיקה הכירה באפשרות לחייב עורך דין שהחליף עורך דין אחר בייצוג בעל דין, ולא דאג שהלקוח יסדיר את תשלום שכר טירחתו של עורך הדין הקודם, להשיב ללקוח סכום שקבל כשכר טירחה, על מנת שזה ישלמו לעורך הדין הקודם בעד העבודה שביצע עד להפסקת הייצוג.
...
בנסיבות אלה, אני קובעת כי התובע זכאי לשכר טרחה בסך 8,000 ₪ בגין ליווי הנתבע 1 בתביעותיו מול המוסד לביטוח לאומי בין מרץ 2011 עד יוני 2012.
משכך, ישלם הנתבע 1 לתובע 5,000 ₪.
ה – סופו של דבר אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה כדלקמן: א. הנתבע 2 ישלם לתובע 21,866 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שנקבע ב-ע"א 136/92 בייניש עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 124: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טירחתו" (להלן: "ענין בייניש").
"17. דעתנו היא כי אין לקרוא דברים אלה באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין לנהוג בתום לב. אמנם, חוזה מסוג זה מבוסס על אמון הדדי, וברי כי מקום בו לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין וסיבתו להפסקת החוזה הנה סיבה הוגנת, לא יטיל עליו בית המשפט לשלם לעורך דינו פצויי ציפייה. זאת, מתוך הבנה כי יש לשמר את אותו יסוד אמון ולהבטיח כי ימשיך להתקיים ביחסים שבין עורכי דין לבין לקוחותיהם. החשש הוא, כי אם יידע לקוח, מבעוד מועד, כי בכל מקרה ומקרה יחוייב בתשלום פצויי ציפייה לעורך דינו, הרי שיימנע מלהפסיק את הייצוג וימשיך בהתקשרות שאינה רצויה לו, גם באותם מקרים בהם יסוד האמון של הלקוח בעורך דינו אינו קיים עוד." (להלן: "ענין קורפו").
...
משכך, המסקנה המתבקשת היא שהמערער לא הרים את נטל הראייה המוטל עליו להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות, ובעיקר כשל בהוכחת הנזק הנטען.
הערעור נדחה.
המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

הטחת האשמה כנגד עו"ד שקבל שכר טירחה ולא סיפק את השרות המשפטי והמקצועי הנידרש ממנו, וכן העלאת טענה, לפיה עורך דין לא התייצב לפגישות שנקבעו לצורך בחינת עניינו של הלקוח אף שעוה"ד קיבל שכר טירחה לצורך ייצוג הלקוח באותן פגישות, פוגעות בשמו הטוב של עורך דין וכן במשלח ידו, בהתאם להגדרות שנקבעו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.
משהוכח יסוד הפירסום ומשנמצא, כי הפירסום מהוה פירסום לשון הרע וכי לא עומדת לעו"ד הירש הגנה מן ההגנות המפורטות בחוק, להלן אבחן את שיעור הפצוי לו זכאית עו"ד שינו בגין הפירסום.
...
לאור האמור, אני מחייב את מר אילן מורד לשלם פיצוי לעו"ד הירש בסך של 12,000 ₪.
לעניין ת"א 33903-09-15 עו"ד שינו נ' עו"ד הירש- התביעה מתקבלת חלקית.
אני מחייב את עו"ד הירש לשלם לעו"ד שינו פיצוי בסך של 70,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו