כתב האישום והסדר הטיעון
הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן:
· קבלת דבר במירמה, בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (7 עבירות);
· נסיון לקבלת דבר במירמה, בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 415 סיפא, ביחד עם סעיף 25 לאותו חוק (עבירה אחת);
· זיוף בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 418 סיפא לאותו חוק ( עבירה אחת);
· שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 420 (בנסיבות סעיף 418 סיפא) לאותו חוק (עבירה אחת);
· היתחזות לעורך דין, בנגוד לסעיף 97(א) לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (2 עבירות);
בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן (ת/1 – תיקון טכני, שלא במסגרת הסדר הטיעון, אשר בא לפרט סכומים ומועדים), בשנת 2010, קיבל הנאשם רישיון לעיסוק בעריכת דין.
מכאן – גזר דין זה.
ראיות לעונש
התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן:
· גיליון רישום פלילי (ת/11) – לחובת הנאשם הרשעה מבית משפט שלום באשקלון בגין עבירה בנגוד לחוק מס ערך מוסף;
· מיסמך בנוגע להשעיות מלשכת עורכי הדין, וועד מחוז הדרום, נושא תאריך 31.01.17 (ת/12);
· גזר דין בד"מ 61,62,63/12, מיום 02.06.13 (ת/13) – הנאשם הורחק לצמיתות מלשכת עורכי הדין, בשל ריבוי עבירות, כאשר מכלל האישומים עולה, כי הנאשם נטל על עצמו ייצוג לקוחותיו, וכאשר קיבל שכר טירחתו, לא פעל למען לקוחותיו, אלא נטל אליו את הכספים וגרם ללקוחותיו לנזקים ממוניים ומשפטיים;
· גזר דין בד"מ 23/14, מיום 06.06.16 (ת/14) – גזר הדין ת/13 בוטל, ובמקומו הוטלו על הנאשם 30 חודשי השעייה מהלישכה.
סיכום
לאחר שבית המשפט עיין בטיעוני התביעה בכתב; שמע את טענות הצדדים על פה; עיין בחוות-הדעת; עיין במוצגים שהוגשו מטעם הצדדים; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן:
48 חודשים מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד על פי רשומי שב"ס;
12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בנגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז';
8 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בנגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז';
12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה בנגוד לסעיף 20 או סעיף 97 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961;
קנס בסך 75,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו;
פיצוי למתלוננים בסך של 125,000 ₪, בקיזוז הסכומים שהופקדו עד עתה;
על התביעה להעביר, בתוך 14 יום מהיום, פרטי נפגעי העבירה ואופן חלוקת הפצוי ביניהם, למזכירות בית המשפט;
הקנס והפיצוי ישולמו, כל אחד, ב- 20 שיעורים שוים ורצופים, החל מיום 15.01.22 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.
...
לאור כל האמור, דין נסיבותיו האישיות של המבקש לסגת מפני חומרת מעשיו ומפני האינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה במקרים כגון דא.
(ההדגשה אינה במקור).
סיכום
לאחר שבית המשפט עיין בטיעוני התביעה בכתב; שמע את טענות הצדדים על פה; עיין בחוות-הדעת; עיין במוצגים שהוגשו מטעם הצדדים; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן:
48 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד על פי רישומי שב"ס;
12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז';
8 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז';
12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לסעיף 20 או סעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961;
קנס בסך 75,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו;
פיצוי למתלוננים בסך של 125,000 ₪, בקיזוז הסכומים שהופקדו עד עתה;
על התביעה להעביר, בתוך 14 יום מהיום, פרטי נפגעי העבירה ואופן חלוקת הפיצוי ביניהם, למזכירות בית המשפט;
הקנס והפיצוי ישולמו, כל אחד, ב- 20 שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15.01.22 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.
