חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי לעו"ד בגין תלונה שקרית לוועדת האתיקה והמשטרה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתייחס להגנת תום הלב שהעלה הנתבע, טענה התובעת כי התלונה למישטרה הייתה תלונת שוא והוגשה לאחר שהיא הגישה תלונה מטעמה כנגדו בגין זיוף מיסמך.
לגבי הגשת התלונה למישטרה וללשכת עורכי הדין – ברי כי הגשת תלונה למישטרה ולועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין בטענה כי התובעת התחזתה לעורכת דין יש בהן כדי לפגוע בשמה הטוב של התובעת, במשלח ידה ובעסקה ועל כן הן בגדר לשון הרע.
מנגד, התובעת הכחישה טענת הנבתע, וטענה כי הנתבע ומר טסלר משקרים וכי התלונות הוגשו במטרה לנקום בה (בפרוטוקול עמ' 9 ש' 8-1).
האם התובעת זכאית לפצוי לאור מסקנתי כי הדברים לעוה"ד צמח אינם בגדר לשון הרע המקים עילת תביעה וההגנות העומדות לזכות הנתבע בגין התלונות למישטרה וללשכת עורכי הדין - התובעת אינה זכאית לפצוי ודין התביעה להדחות.
...
האם התובעת זכאית לפיצוי לאור מסקנתי כי הדברים לעוה"ד צמח אינם בגדר לשון הרע המקים עילת תביעה וההגנות העומדות לזכות הנתבע בגין התלונות למשטרה וללשכת עורכי הדין - התובעת אינה זכאית לפיצוי ודין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 25.08.2021 פנה ב"כ הנתבע 1 לראש מחלקת הונאה מחוז חוף והגיש תלונה כנגד התובע בגין מעשיו האמורים.
פניה נוספת נעשתה גם לועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין, אשר החליטה על כוונתה להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה.
ביום 03.10.2021 התקבלה הודעה מאת משטרת ישראל כי לא תיחקור העניין.
לטענתו, הנתבעים מנסים להתעשר על חשבונו, מנסים לסחוט ממנו תשלומי פיצויים גבוהים כתנאי לביטול תלונות הסרק שהגישו כנגדו.
במסגרת הליך ת"א 71764-12-20, אישר בא כוחו של התובע (הנתבע שם) ביום 08.07.2021 כי בעת עריכת ההסכם מרשו, הוא התובע כאן והנתבע שם, הצהיר שקר, משמע שהתובע ידע טרם כריתת הסכם המכר כי אינו הבעלים של אותם 1,164 מ"ר ועל כן לא יוכל לבצע את התחייבותו.
בנוסף, העובדה כי התובע, עורך דין במקצועו, הציע כי במסגרת ביטול ההסכם ישיב לנתבעים סך של 25,000 ₪ בלבד, על אף שחתם בעצמו על הסכם מכר הכולל סימוכין לתמורה ששוויה 135,000 ₪, אינה עומדת לזכותו ולבטח פוגעת באנטרס הנתבעים, לא רק באשר לאנטרס קיום ההסכם, לחלופין קבלת פיצוי קיום, אלא גם ביחס לאנטרס ההשבה.
...
סבורני כי טענה שכזו מחייבת סימוכין וראיה, והיעדר אלה עומדות גם הן לחובתו.
סוף דבר - לא מצאתי כי התובע עמד בנטל השכנוע והראיה כי אכן העריך באופן שגוי בתודעתו את המציאות כפי שהיא וכי התקשר בחוזה וחתם על הסכם המכר עקב אותה טעות נטענת.
לאור האמור - דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הפירסום רצוף בדיות שבדה הנתבע מליבו על מנת לבסס תלונה שקרית אותה הגיש ללישכת עורכי הדין על מנת לפגוע בתובע וכמשקל נגד לתלונה שהגיש התובע במישטרה.
התובע לא היה מעורב במסכת האירועים המתוארת בתלונה ואינו מכיר את הגורמים הנזכרים בה. בכתב התשובה ציין התובע כי בסופו של דבר, לאחר שנאלץ להגיב לתלונה, על כל הכרוך והמשתמע מכך, קיבל הודעה מלשכת עורכי הדין כי הוחלט לסיים את הטיפול בתלונה נוכח העידר היתייחסות הנתבע לתגובת התובע לתלונה.
התובע מבקש כי ביהמ"ש יתן צו עשה המורה לנתבע למסור לתובע מכתב היתנצלות בגין האמור בתלונה עם עותק לוועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין.
גובה הפצוי נקבע על דרך האומדן וביהמ"ש יתחשב בעיניין זה במגוון שיקולים, כגון טיב הפירסום, תפוצתו, השלכתו, ההקשר הכולל והתנהגות הצדדים (ע"א 89/04 ד"ר נודלמן נ' שרנסקי (4.8.08), רע"א 1700/10 דוביצקי נ' שפירא (20.5.10), רע"א 4740/00 עמר נ' יוסף, פ"ד נה(5) 510).
...
סבורני כי המקרה שלפנינו הוא מאותם מקרים מצערים בהם ניתן לקבוע כי הנתבע, מגיש התלונה, לא האמין באמיתות התלונה.
הסעד בקשת התובע לחייב את הנתבע לפרסם התנצלות נדחית שהרי כבר נפסק כי ביהמ"ש אינו מוסמך ליתן סעד מסוג זה (ראו תא (מחוזי-מרכז) 20070-09-15 יוסף וינשטיין נ' יצחק (בן ציון) ג'רבי (21.6.18)).
מהעבר השני יש להביא בחשבון כי בסופו של דבר הנתבע זנח את תלונתו ולכן הוחלט להפסיק את הטיפול בה. יש להביא בחשבון אף את תפוצתה המצומצמת של תלונה ללשכת עורכי הדין מעצם טיבה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פירסום לשון הרע הנטען בתביעה זו הנו: "הגשת תלונה שקרית למישטרה". בנושא זה פירט מר כהן בכתב התביעה, כי מר בן שפרוט הגיש נגדו תלונה שקרית המתייחסת לגניבה לכאורה של מעטפה עם כסף ובתוכה 25,000$ אשר הייתה, כך נטען, במגירה שבשידה של מר בן שפרוט.
ראה :ע"א 357/72 שנסי נ' בצלציוני פ"ד כז(1)741, ע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז(5)661, 681 , רע"א 8744/08 קרנית קרן לפצוי נפגעים תאונות דרכים נ' דוד וייצמן מפי כב' השופט עמית(פורסם במאגר משפטי) .הנטל להוכיח כי בין הצדדים נכרת הסכם בעל פה, במסגרתו סוכם על 5,000 ₪ לכל תביעה, הוא על הנתבע.
ועדת שכר הטירחה שליד הוועד המרכזי של לישכת עורכי הדין, לאחר שקבלה תגובות הצדדים, החליטה ביום 19.04.2019 כדלקמן: "בהעדר הסכם שכ"ט בכתב ומאחר שיש מחלוקת עובדתית בין הצדדים, הועדה אינה יכולה להדרש לפניה". אין בידי בית משפט זה סמכות לידון בשאלת העבירה האתית לכאורה שנטענת על יד מר בן שפרוט כנגד עו"ד בלומנפלד.
...
בנסיבות הענין ולאור האמור לעיל, אני קובע כי שכר טרחה בסך 30,000₪ בתוספת מע"מ לייצוג בתביעת לשון הרע, בנוסף לשכ"ט של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ לייצוג בתביעה הכספית וסך של 5,000₪ (כולל מע"מ) לייצוג ברשות ערעור בבית המשפט המחוזי - הוא שכר טרחה ראוי הנמצא בתחום הרף הנמוך בכל הנוגע לשכר טרחה בהליכים שהתנהלו בבית משפט השלום בהרצליה ובהליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב כמפורט לעיל .
סוף דבר דוחה התביעה בתיק 17093-09-16 בכפוף לאמור בסעיף 23 לעיל.
הנתבע ישלם לתובע סך של 35,100 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני תביעת לשון הרע שהגיש עורך דין נגד לקוח לשעבר, בגין תלונה שהגיש הלקוח נגד התובע לועדת האתיקה המחוזית, הארצית, וכן בגין תלונה שהגיש נגדו הלקוח למשטרת ישראל.
בסיום התלונה נרשם כי המתלונן דורש פיצוי עבור שכר טירחתו אשר שולם לתובע בסך של 1,700 ₪ וכן פיצוי עבור זיוף חתימתו, פגיעה בשמו הטוב, טרטורו לחינם ועמלו לריק בסך של 70,000 שח וכן שכר טירחת עו"ד עבור הגשת התלונה.
מכאן כי התלונה למישטרה ולועדת האתיקה, שם הסתיר הנתבע כי היתקיימה פגישה פרונטלית בין הצדדים ושם לא נרשם כי הנתבע קיבל הסבר מלא בעיניין דחיית התביעה ושם נרשם כי הנתבע לא חתם על המסמך שבמחלוקת ושם נרשם כי הנתבע לא קיבל בחזרה את האגרה – הנה תלונה שקרית לחלוטין.
...
אין בידי לקבל טענה זו. אינני רואה בכך שהתובע פנה לעורך דין בדיני עבודה, אינדיקציה לכך שלא חתם על המסמך שבמחלוקת, או אינדיקציה לכך שלא ידע על מה הוא חותם.
הנתבע עתר כאמור לדחיית התביעה לאחר שעיינתי בפסיקה בתיקים דומים וכאשר לקחתי בחשבון כי התובע הינו עורך דין ששמו הטוב הינו נכס חשוב שלו בעבודתו היומיומית, ולאור חומרת החשדות נגד התובע – חשדות בזיוף מסמכים – אני פוסקת שהנתבע ישלם לתובע סך של 40,000 ₪.
כמו כן אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע שכ"ט בסך של 10,170 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו