מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פיצוי לנפגע שהוטרד בעבודה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

האם באותו כתב תביעה ניתן לתבוע את הנתבע בגין פגיעה המלווה ב"חבלה" או "מחלה", ללא הגבלת סכום, ואילו את המדינה בגין פגיעה שאינה מלווה בחבלה או מחלה, בגבולות הסכום שנקבע בסעיף 6(ב) לחוק? סבורני כי התשובה חיובית, לאור הדברים הבאים שנכתבו בעיניין פלונית: "הפצוי הכספי הנו סעד טבעי בתובענה הנזיקית. פיצוי כזה הוא אף סעד מרכזי בחוק למניעת הטרדה מינית. בתובענה כספית המשלבת עילות מן החוק למניעת הטרדה מינית ומפקודת הנזיקין, נכון יהיה לאחד את העילות, גם אם הפגיעה הנה על רקע יחסי עבודה, כך שהתיק יתנהל בפני בית המשפט האזרחי". התביעה נגד המדינה הנה תביעת נזיקין בעוולה של הפרת חובה חקוקה - החובה לפי החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית.
...
הבחינה שעשינו, באמצעות שלוש השאלות שהצגנו, מובילה למסקנה כי עילת התביעה נגד הנתבע הינה ביצוע הטרדה מינית שגרמה לנזקי גוף של "חבלה" ו"מחלה", ועילת התביעה נגד המדינה הינה עוולה של הפרת חובה חקוקה שגרמה לנזק אחר - פגיעה בכבוד האדם, באוטונומיה ובפרטיות.
לכן, בנסיבות התביעה הנוכחית, נדחית הטענה לחסינות המדינה לפי סעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ומחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשקול כל הנידרש, אני סבור כי על הנתבע 3 לפצות את התובע בסך של 10,000 ₪ בגין הפירסום הפרת הפרטיות לטענת התובעים , הנתבעים הגיעו למקום העבודה , הן של התובע והן של התובעת 2 , סילקו לקוחות מן המקום, מדובר בבילוש, היתחקות ובהטרדה אחרת .
נוכח הודאת הנתבע בעיניין החדרת גללים לתיבת הדואר, ומשלא הוכח באופן מספק , כי התובעים פעלו באופן דומה , והדבר נעשה כתגובה מיידית ושקולה , אני מחליט לחייב את הנתבע 4 לשלם לתובעים פיצוי בגין פגיעה בפרטיות, הטרדה , שאני קובע לסך 5,000 ₪ .
...
מתקבלת חלקית ביחס לפיצוי נדרש בגין פגיעה בפרטיות , ומשכך התובעים/נתבעים שכנגד ישלמו לנתבעים/ תובעים שכנגד , ולמעט תובעים שכנגד 7 ו 9 , סך של 5,000 ₪ לכל אחד , כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלום בפועל .
שאר הדרישות הכספיות שבתביעה שכנגד נדחות.
נוכח התוצאה, וכאשר ברי שלכל צד נגרמו הוצאות לא מעטות, אני מחליט שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתה של גב' ענווה חכמון (להלן - התובעת) נגד טוגו- הנעלה והלבשה בע"מ (להלן - הנתבעת או החברה) לפצוי לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן - חוק למניעת הטרדה מינית), וכן בגין הפרת הוראת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן - חוק להגנת הפרטיות), הפרת הוראת חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז- 2007 (להלן - חוק הזכות לעבודה בישיבה), הפרת הוראת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק איסור לשון הרע), פיצוי בגין היתעמרות, תשלום שעות נוספות וכן פצויי פיטורים.
האם מדובר בהפרות חוזרות ונישנות כלפי העובד התובע, או כלפי עובדים אחרים; האם ההפרה בוצעה ביודעין ובכוונה תחילה; האם מדובר בהפרה כשיטה הנוהגת אצל אותו מעביד במקום העבודה; האם ההפרה נעשתה למרות התראות מצד העובד התובע, או מצד ארגון העובדים, או אחרת; תום לבם של הצדדים; האם הופר צו שפוטי; וכיוצ"ב; מהות הפגיעה בעובד כתוצאה מן ההפרה ונסיבותיו האישיות של העובד כלפיו בוצעה ההפרה, כגון, גילו של העובד, מצב בריאותו, האם מדובר בעובד בעל מוגבלות הנידרש להתאמות מיוחדות למוגבלותו; עובדת בהריון או בטיפולי פוריות וכדומה; השיקול הצבורי ההרתעתי יבוא אף הוא בחשבון השיקולים לקביעת שיעור הפצוי.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים ומסמכי התיק, הכרעתנו היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט בהרחבה להלן.
אשר לדעתנו - נקדים אחרית לראשית, ונבהיר כי לאחר בחינת טענות הצדדים וכן עיון בכלל המסמכים שהונחו בפנינו, באנו לכלל מסקנה כי דין תביעתה של התובעת בגין שעות נוספות להתקבל, ונפרט.
ויודגש, מסקנה זו אינה מכרסמת בדעת הרוב בעניין בוסקילה, שכן גם שם נאמר כי "על מנת שתידחה התביעה לפי תיקון 24 לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, נדרש כי המעסיק ישכנע את בית הדין כי יש לדחות את התביעה. מתי ואיך יקרא הדבר, אין לקבוע נוסחאות וכל מקרה יוכרע עובדתית לפי חכמתו של בית הדין היושב בדין." על אף האמור, בהתייחס לתיקון זה, עמד בית הדין הארצי זה מכבר על כך שתיקון 24 כאמור לעיל לא פטר את העובד או העובדת מהגשת גרסה סדורה ביחס לשעות עבודתם: "אכן, על פי תיקון 24, אם המעסיק "לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו", דהיינו פנקס עבודה על פי סעיף 31 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"ח – 1958, עובר אל המעסיק הנטל להוכיח כי "העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת". אין בהוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר כדי לפטור את העובד מהצגת גרסה בנוגע לשעות העבודה הנוספות או שעות העבודה במנוחה שבועית שבהן לטענתו עבד ולא שולם לו בעדן שכר או הגמול המגיע לו לפי החוק, ומהצגת תחשיב, ולו על דרך של אומדנא, של הסכום הנתבע על ידו כשכר וגמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית על יסוד גרסתו.
אשר לתביעת התובעת לפיצוי בגין הלנת השכר, בנסיבות דנן, בהן הסכומים הנתבעים על ידי התובעת שנויים במחלוקת בין הצדדים, מצאנו שלא לפסוק לתובעת פיצוי בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מוכן אני להניח כי התובעת סבלה מכאבים, בעיקר בברך שמאל, אשר הטרידו אותה גם במהלך עבודתה, ואולם הדבר לא הצדיק את הפסקת עבודתה באופן מוחלט.
בכל הנוגע לאופי עבודת התובעת, הרי שהיא כרוכה בישיבה ממושכת מול מסך מחשב, כאשר כאבים בברך ובצואר יכולים להפריע בבצוע עבודה מסוג זה. בסופו של דבר הפצוי בראש הנזק הנידון נקבע לפי הערכת שיעור הגריעה העתידי בשכר.
סבורני שהתובעת אינה זכאית לפצוי בגין כך. גם בהנתן החובה המוטלת על ניזוק למצות בתום לב את זכויותיו במל"ל, אינני סבור כי תשלום שכר טירחה לעו"ד עבור ייצוג בהליכי המל"ל עולה כדי "נזק גוף" כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
...
סבורני שהתובעת אינה זכאית לפיצוי בגין כך. גם בהינתן החובה המוטלת על ניזוק למצות בתום לב את זכויותיו במל"ל, אינני סבור כי תשלום שכר טרחה לעו"ד עבור ייצוג בהליכי המל"ל עולה כדי "נזק גוף" כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ניכוי תגמולי מל"ל בסיכומיהם לא חלקו הצדדים על כך שמסכום הפיצויים יש לנכות סך של 21,726 ₪ בגין תגמולי מל"ל. סוף דבר סך נזקי התובעת עקב התאונה עומד על 237,490 ₪.
נוכח האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 215,764 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד כקבוע בחוק, והחזר האגרה ששולמה בעת פתיחת ההליך.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

אין להתערב בשיעור הפצוי שבו חויב המערער: בית הדין האיזורי מצא לנכון לפסוק למשיבה בגין כל התבטאויותיו של המערער 250,000 ש"ח שהביאו בחשבון את אורך התקופה שבמהלכה נחשפה המשיבה להטרדה מינית, לתדירות מעשי ההטרדה המינית, לכך שההתבטאויות נאמרו תוך ניצול יחסי מרות, ולכך שנפגעו זכותה של המשיבה לעבודה בסביבה מוגנת וזכותה לכבוד.
...
הנשיאה ורדה וירט-ליבנה: לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה ונציגי הציבור גב' רות סנקר ומר ישראל חולתי; ס"ע (ב"ש) 23062-02-11 מיום 28.3.2016) אשר קיבל את תביעתה של המשיבה, וקבע כי המערער 1, שהיה ממונה עליה בעבודתה (להלן: המערער) בבית החולים שבבעלות המערערת 2 (להלן: המדינה) הטריד אותה מינית ולכן חייב אותו לשלם לה פיצוי בסך 250,000 ש"ח. בית הדין מצא שהמדינה הפרה את חובותיה כמעסיקה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק או החוק למניעת הטרדה מינית), וחייב אותה לשלם למשיבה פיצוי בסך 100,000 ש"ח. הערעורים שלפנינו מחייבים לקיים דיון ראשון מסוגו בפסיקת בית דין זה במהותן ובפרשנותן של חלק מעילות ההטרדה המינית המצוינות בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
מצאנו לקבל את טענת המערער כי האירוע שבסעיף 5 רבתי אינו מהווה הטרדה מינית.
בנסיבות אלה אנו מחייבים את המערער לשלם למשיבה 25,000 ש"ח בגין הוצאות ושכר טרחת עורך דין בערעור אשר ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין.
ערעור המדינה: החלטנו לקבל באופן חלקי את ערעור המדינה וזאת בכל הנוגע לאחריותה להתבטאויות המערער שנעשו בשנים 2007-2002.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו