בתובענה ייצוגית על נזק יזכו לפצוי גם מי שלא הגישו תביעה אך נגרם להם נזק, ואין בכך כל רע. אכן, בהחלטתי מיום 14.3.22 לא התייחסתי לפסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין אליאס, שאישר את הסכמת הצדדים, משום שאיני סבור שאישור הסכמת הצדדים הוא "הלכה שנפסקה". פסק הדין הזה הוא למעשה בן שתי פיסקאות, שהראשונה היא אישור של הסכמת הצדדים המשנה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והשנייה היא הבהרה שכפי שאפרט להלן, קובעת שאין חובה על המחזיק במקום צבורי למנוע עישון, אלא להישתדל למנוע עישון, בין היתר על ידי קיום חובות ספציפיות שאינן חובות הישתדלות.
לעומת זאת, מנגנון הפצוי שהוצע על ידי הצדדים בהסדר הפשרה לגיטימי ואפשרי והוא חוסך השקעה בהכנת תצהיר ואימותו ומפשט את האפשרות לפצוי.
אני רואה טעם לפגם בטענותיו של המתנגד הטוען על פי החלטותיי לפצוי של כ-200,000 ₪, שאותו לא יקבל לפי הסדר הפשרה המבוסס בעיקר על פיצוי לנפגע, לפי מספר מוגבל של חשיפות, ולא פיצוי לפי מספר החשיפות בלבד, כאשר מנגד הוא מבקש מבית המשפט למנות אותו לעזור לנפגעים לממש את זכאותם תוך קביעת שכרו לשם כך. מנגנון ההיתנגדות לא נועד לספק פרנסה למתנגד, ואם אכן סבר המתנגד שניגרם לו נזק של כ-200,000 ₪, היה בידו לבקש לפי סעיף 18 (ו), בתוך המועד שנקבע להגשת התנגדויות, להתיר לו לצאת מן הקבוצה שעליה יחול ההסדר, כך שלא תפגע זכותו לפצוי בסך כ-200,000 ₪, אם אכן בידו להוכיח נזק כזה.
...
אני דוחה את הטענה שהפיצוי שקבעתי הוא כעין פרס למי שלא טרח להגיש תביעה.
בשקילת הטענות שהועלו והתועלת שהביאו (לרבות דחיית טענת המתנגד שיש להפחית את הפיצוי ל-300 ₪ לכל חשיפה) אל מול הזהירות הדרושה מפני הרתעת יתר להגשת התנגדויות ראויות, אני מחייב את המתנגד לשלם לכל אחד מהצדדים, התובע המייצג ושתי הנתבעות, הוצאות משפט בסך 4,680 ₪.
פירסום הודעות על אישור הסדר הפשרה
אני מורה על פרסום הודעה על אישור הסדר הפשרה, על פי סעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 19 (ג) (1) ו- (2) בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות וישראל היום, ביום שישי, וכן באחד מבין העיתונים כלכליסט או גלובס, וכן בעיתונים המקומיים הנפוצים בעכו ובנהריה, הכל בגופן שלא יפחת בגודלו וברווחיו מגודל הגופן ורווחיו שבו מפורסם החומר המערכתי באותו עיתון.
אני קובע תזכורת פנימית ליום 10.7.23 לבדיקת הגשת דו"ח סופי.