פיצוי בגין לשון הרע
ביום 16.9.16 הוציא מר אביטוב ידידיה מייל לדרור, שלמה עזרא, יניב ואלון, כמצוטט:
"ההתנהלות העבריינית של שמואל ולנסי ובני כהן...1. בנוסף לעבירות הפליליות שבוצעו שעצם העברת רישיון המוביל לשני המשאיות לסני, יש בעיה נוספת שהבלו על המשאיות עובר לסני במקום למפעת, בנוסף לכך שמואל נתן אישור לטפל ולספק חומרים ממפעת למשאיות של סני. 2. המייל של בני כהן שכאילו אני נתתי את ההוראה להוציא את הגזם הגרוס למקום אסור ממחישה עם איזה נוכלים יש לנו עסק, זו לא הפעם הראשונה שהצמד חמד בני את שמואל מבצעים עבירות ומפילים את זה על אחרים, אלה האנשים שהובילו אשפה ביתית לקדומים וכשעלו עליהם הבעירו את האתר, האבסורד הוא שאת עורך הדין שליווה אותם מימנה מפעת, איכשהו שמואל מיתחמק כל פעם לשלם על מעלליו, אבל כל נוכל בסוף נופל על טעות קטנה. 3. את רשיונות המוביל שהעבירו לסני ביקשו בהתחלה מק. בטיחות לעשות והוא סירב, שמואל יכול להגיד עד מחר שידו לא במעל, זו עבודה שלו" .ר' ת/4 לתצהיר התובע.
וכך נאמר:
"איננו סבורים כי ניתן לקבוע כלל גורף לפיו לציבור עובדים במקום עבודה יש 'עניין' – כמשמעותן בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע - בנסיבות הפיטורים של חבר לעבודה. גם אם קיים עניין רכילותי טבעי בכך, וגם אם העניין עשוי לחרוג מרכילות גרידא שכן יש בכך כדי ללמד על דרך היתנהלותו של המעסיק - אנו סבורים כי זכותו של העובד בו מדובר לשם טוב ולפרטיות אינה מצדיקה כי יוכר באופן אוטומאטי 'עניין צבורי' כאמור. עם זאת, הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה וקיימות גם נסיבות בהן תהא הצדקה להכיר ב'עניין צבורי' לציבור העובדים במקום העבודה, או חלקו, ביחס לעילות פיטוריו של עובד אחר (דוגמאת הרגעת העובדים באשר לבטחון התעסוקתי שלהם – Gonzales v. Avon Products Inc., 648 F. Supp. 1404 (D. Del. 1986))."
יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בתיק עע (ארצי) 36064-09-16 ישראייר תעופה ותיירות בע"מ - סיגל שמעון ( פורסם ביום 3.6.18 ):
" במבט צופה פני עתיד, נבקש להעיר כי בעידן הדיגיטאלי חובת הזהירות ביחס למסרים המועברים לעובדים באמצעות הדואר האלקטרוני או יישומים דומים – מוגברת. חובת הזהירות המוגברת – בין שהיא תמצא משכן במסגרת יישומם המידתי של הרכיבים ה"ענין לציבור" או "תום הלב", הקבועים בסעיפים 14 ו 15 בהתאמה –
כמו כן, יש לנקוט משנה זהירות בפרסומים פרסונאליים המייחסים לנפגע ביצוע עבירה פלילית או משמעתית, אף אם אלה מדויקים, שכן ציון שמו של הנפגע עלול להסיט את מוקד הפירסום מהשאלות העקרוניות אליו, ואו אז יהא על המפרסם לשכנע בקיום ענין לציבור ובהתקיימות דרישת תום לב ביחס לפירסום פרסונאלי שכזה וזאת בראי נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ובכלל זה אופן הפירסום, הקפו הפוטנציאלי, תכליתו ועוד".
...
משכך שוכנענו כי בנסיבות אלה התובע זכאית לפדיון חופשה בסכום של 110,737 ש"ח ₪ (33000/30 ₪ x 100.67 ימים).
סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת בחלקה באופן בו על הנתבעת לשלם לתובע סך תוך 30 ימים מהיום את הסכומים כמפורט:
סך של 338,415 ₪ בגין פיצויי פיטורים , בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
הנתבעים ישלמו לתובע סך של סך של 20,000 בגין פיצוי בגין לשון הרע בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
