מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיצוי לאשה שחוותה אלימות

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם".
בלי להדרש לענות על השאלה האם אכן חוותה האשה אלימות מצידו של האיש, התמונה הכללית מעידה על כך כי יחסי הצדדים לא התאפיינו ביחסים תקינים אלא להיפך בקונפליקטים קשים, צוי הרחקה וחיים בנפרד.
...
טענות האישה: דין התביעה להידחות על הסף מאחר והאיש לא הצליח להרים את הנטל ועל אף המלצת ביהמ"ש למחוק תביעה זו התעקש האיש להמשיך ולנהלה.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענו הצדדים ובמסמכים שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
אשר על כן דין התביעה להידחות.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2017 ברבני אריאל נפסק כדקלמן:

להלן טענות הצדדים בעיניין הכתובה וחלוקת הרכוש: טענות הצדדים טענות האשה האשה תובעת את כתובתה בסך 500,000 ש"ח ומבקשת פיצוי נוסף לפי שיקול דעת בית הדין, בגין הצער ועוגמת הנפש שגרם לה הבעל.
הרופאה חשבה שהאשה חוותה אלימות, בעוד האשה כלל לא התלוננה על אלימות בביקור שארע סמוך לארוע נשוא התלונה.
...
הרב יצחק רפפורט הכרעה לאור האמור פוסק בית הדין: אנו דוחים את תביעת האישה לקבלת הכתובה ופיצוי.
אנו דוחים את תביעת האישה לפסיקת מזונות אישה עד לגירושין.
אנו דוחים את בקשת האישה לחלוקת רווחים מהחנות לממכר פיצות עד למכירת העסק.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2015 ברבני נתניה נפסק כדקלמן:

ב"כ האישה מבקש כי ביה"ד יחייב את הבעל לגרש את אישתו, יחייבו בתשלום כתובתה ותוספת כתובתה, יפסוק פיצויים לאישה, ויחייב את הבעל בהוצאות משפט בשל חוסר תום הלב בו נהג בפני ביה"ד. סיכומם של דברים ועיקרי הטענות הנצרכות בנידון שבפנינו הצדדים שבפנינו נישאו בשנת 1992, לדאבון לב מצבם הכלכלי הורע ובתאריך כ"ה באלול תשס"ט (14.9.2009) מכרו הצדדים את דירתם, על מנת לפרוע חובות שנצברו על שמם, ועברו להתגורר בדירה שכורה.
אולם בדיון שהתקיים בפנינו ביום כ"א בתמוז התשע"ב (11/07/2012) אמרה האישה כי "עד לפני שנה מאד רציתי שלום בית, למרות ששמונה חודשים לפני שעזב לא קיים יחסי אישות, הרים עלי ידיים, השפיל אותי, השמיץ אותי שאני לא מכינה אוכל לילדים ולמרות זאת אני מכירה רק אותו, אחרי כל מה שקרה, כל האלימות, היה עם נשים, לא חוזר הביתה, לא רוצה לפרנס. ומאחר ואמר שלא רוצה אותי אז הגשתי תביעה לגירושין". דברים מהם עולה בבירור שהאישה בקשה ורצתה שלום בית גם חודשים ארוכים לאחר שחוותה אלימות מצד הבעל ולאחר שידעה, כדבריה, על קשרים של הבעל עם נשים אחרות.
...
סוף דבר הכל נשמע, בהא נחתינן ובהא סלקינן שהבעל הניצב בפנינו חייב לגרש את אשתו.
אך לעומתו מצאנו גם מי שסובר שאין צורך כלל בהתראה לא להפסד כתובה ובוודאי שלא לחיובו של הבעל בגט, וכפי שכתב בדבר אליהו (הובא לעיל): "ומה שמבואר באחרונים דלענין כתובה צריך התראה לענ"ד זה אינו, כי באשה דוקא בדת יהודית הוא דצריכה התראה להפסיד כתובתה, אבל בדת משה אינה צריכה התראה, וכש"כ באיש דהיא לא פשעה כלל, לכן אף בלא התראה צריך ליתן לה כתובה, ושטר העומד לגבות ע"י מעשה בי"ד כגבוי דמי היכי דהוא מודה כמבואר בתוספות." והגם שיש מקום לדון בדבריו שכבר הכריעו הפוסקים (ב"ש סי' קטו סקי"ז ועוד) שבעינן התראה גם בעוברת על דת משה, ועוד דגם באיש מצינו התראה שכ"כ רבנו הרמ"א באיש המכה את אשתו (סי' קנד סעי' ג) ש"י"א שכופין אותו להוציא בלבד שמתרין בו תחילה פעם אחת או שתים" וציין הגר"א (סקי"א) דלא גרע מעוברת על דת, מ"מ כבר העלה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (פד"ר יב עמ' 26) שגם לדרכו של רבנו החכם צבי אין להצריך התראה אלא בזנות על דרך המקרה מה שאין כן במקום בו הבעל שונה באיוולתו ומתמיד לשגות בה מעשה יום יום שאז לא נצרכת כל התראה, וכלשונו: "ואם כי ה״חכם צבי״ (סי׳ קל״ג) מעלה, שמסתבר שבכגון דא צריך התראה, נראה, שאין זה אלא בזנות על דרך מקרה, ולא כן בנידון דידן, שמתמיד באיולתו. וגם אחר שהאשה עזבתו ועברה לבית הוריה — דבר שיכול לההשב כהתראה, ואף יותר מזה, —המשיך בדרכו הנילוזה, ובמקום לפייס את אשתו, ולהבטיח שלא יחזור על התנהגותו ולהוכיח זאת בפועל,חזר על קיאו, ועור הצדיק את עצמו בזה, כי על כן שרוי הוא בלי אשה, כאילו עובדא זו שהוא עצמו גרם לה, מאשרת את דרכו להיות שונה בחטא. על פי כל האמור נראה שיש מקום לחייב בג״פ." דברים שהתבהרו והתלבנו עוד בפסק דין שיצא תחת ידו של מר"ן הראשל"צ ורבה הראשי של ירושלים הגרש"מ עמאר שליט"א (שמע שלמה ח"א אבה"ע סי' יד): "ומ"מ י"ל דלא אמרו להצריך התראה אלא במקום שיש איזה סיכוי שעי"כ יחזור וישנה מעשיו הרעים ע"כ אין לנו להחפז לכופו לגרש עד שיתרו בו תחילה אולי יחזור בו אבל במקרה כזה שברור לנו שההתראה לא תועיל מאומה נר' דלכ"ע א"צ להתרות בו ובזה גרע נד"ד מרוע"ז רגיל שכיון שקבע דירתו בבית אשה זרה מזה שנים רבות וגם הרתה לו ונקשרו קשר אמיץ כ"כ ובד בבד עזב את ביתו ואשת נעוריו... ונראה היה מדבריו בביה"ד שאין לו אפילו הו"א לעזוב את חברתו וכל כה"ג נראה שאין שום מקום להתראות... וגם הח"צ ז"ל יודה בזה שאין צריך התראה דמה תועלת יש בהתראה זו בנדון זה" וכיהודה ועוד לקרא נראה לי אני הקטן שיש לבסס דברים אלה גם על פי המבואר בתשובת שבות יעקב (ח"ג סוס"י קכז) שדן בעוברת על דת שמשמשתו נדה והעלה שבאיסור כזה שידוע לכול אין צריך התראה, וכל"ה: "ונלע"ד דאפילו נימא דכל עוברת על ד"מ צריכא התראה מ"מ משמשתו נדה שהוא דבר הידוע לכל האנשים, אפי' שהיא עם הארץ גמור מ"מ בשעת נישואין לומדים עמה קרובים ושכנים כיצד יזהר בנדתה, שוב א"צ התראה אחרת בשעת מעשה דהא מבואר בפוסקים דאין זו התראה גמורה דהרי א"צ התראה בשעת מעשה כמ"ש בהגהו' מרדכי ומיימוני ותשובת הרשב"א סי' תק"ס אף על גב דשם בתשובה משמע דגם במשמשת נדה בעי התראה היינו לפי שאזיל לשיטתו שם שפסק דבעי התראה לומר לה שתפסדה כתובתה וכל שלא אמר כן הוי כלא התרה בה אבל לפי הסכמת אחרונים כדעת הריא"ז בש"ג וכן משמע בב"ש שם ס"ק י"ז וכ"כ בתשובת מהר"ח שבתי סי' נ"ז ע"ש דבריו באורך בראיות ע"ז הרי דהתראה בזו רק הודעה שנזהר בנדת' וזו הכל יודעים וא"צ התראה עוד יותר." והרי החכם צבי למד את דין ההתראה מדין עוברת על דת, ומשנמצאנו למדים שישנם מקרים בהם האיסור כה ברור עד שההתראה באשה העוברת עליהם מתייתרת הרי שגם במקרים בהם הבעל הוא העובר על האיסור והאיסור הינו ברור וידוע לכול ההתראה בו מתייתרת, ועל כן גם בנד"ד נאמר שהיות וחיים משותפים עם אשה זרה לאורך שנים הינה דבר ש'איסורו' ברור אין בו ספק לאיש הרי ששוב א"צ להתרות בו ואף ללא התראה חייב לגרשה ולשלם כתובתה.
סוף דבר בנדון שבפנינו הבעל חייב לגרש את אשתו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט ע' פוגלמן: לפנינו ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא י' נועם, והשופטים ר' פרידמן-פלדמן וא' אברבנאל), שבגדרו הושת על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין; ופיצויים לנפגעת העבירה בסך של 30,000 ש"ח. תמצית העובדות וההליכים המערער, יליד 1968, הורשע על פי הודאתו – בגדריו של הסדר טיעון – בעבירות כדלהלן: תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג – לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (6 עבירות); מעשה מגונה – לפי סעיף 348(ג) לחוק; ותקיפת בני מישפחה קטינים – לפי סעיף 382(ב)(2) לחוק (שלוש עבירות).
בגזר דין מיום 1.7.2017 עמד בית המשפט המחוזי על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער; על הרשעתו הקודמת משנת 2005, בגין עבירה של גרימת חבלה לקטין, שבעטיה נידון הנאשם לשלושה חודשי מאסר בפועל; ועל מצבה של המתלוננת שהופנתה עם ילדיה על ידי לישכת הרווחה למסגרת המיועדת לנשים שחוו אלימות מצד בני זוגן.
...
נתנו דעתנו להליך הטיפולי שאותו עובר המערער מאחורי סורג ובריח, כמפורט על ידי שירות המבחן ואף אנו סבורים כי יש חשיבות בהשלמתו.
הערעור נדחה אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו